בניגוד לעמדת שקד: בג"ץ ביטל את ההגבלה על כניסת אזרחי אוקראינה לישראל

לאחר ששרת הפנים קבעה כי בעקבות המלחמה במזרח אירופה 5,000 אוקראינים יוכלו להיכנס לארץ, שופטי העליון קיבלו את העתירה נגד החלטתה, וקבעו כי הפטור מוויזה לאזרחי אוקראינה אינו מבדיל בין תקופת חירום לתקופת שגרה. זלנסקי בירך על ההחלטה

03/07/2022
נשים אוקראיניות ממתינות בגבול עם פולין. מרץ 2022. AP Photo/Markus Schreiber, AP
פליטים אוקראינים בגבול פולין. מרץ 2022(צילום: AP, AP Photo/Markus Schreiber)

שופטי בג"ץ קיבלו היום (ראשון) את העתירה נגד הגבלת הכניסה לאזרחים אוקראינים לישראל. זאת, לאחר ששרת הפנים איילת שקד החליטה להגביל ל-5,000 את מספר האוקראינים, שיוכלו להיכנס למדינה בעקבות המלחמה באירופה.

מדובר בעתירה של עורך הדין תומר ורשה, שנתמכה על ידי שגרירות אוקראינה. בעתירה דנו שלושת השופטים הבכירים בעליון, הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן שכתב את פסק הדין והשופט יצחק עמית.

פסיקה בניגוד לדעתה. שקד(צילום: ראובן קסטרו)

השופטים קבעו כי צו הכניסה לישראל, שמעניק פטור מוויזה לאזרחי אוקראינה, אינו מבדיל בין תקופת חירום לתקופת שגרה. השופטים הדגישו שלפי נתנוני המדינה, "4,409 מאזרחי אוקראינה שנכנסו לישראל מאז פרוץ המלחמה עזבו את המדינה".

עוד נקבע כי נתון זה סותר את הנחת היסוד שעליה התבססו המשיבים. על פי פסיקת השופטים, "בתקופת מלחמה בכלל, ובפרט בנסיבות של המלחמה באוקראינה, ניתן לקבוע באופן גורף כי אזרחי אוקראינה שייכנסו לארץ לא יצאו ממנה בחלוף שלושה חודשים".

עוד בוואלה!

רוסיה: "שחררנו את חבל לוהנסק"

לכתבה המלאה
פליטים אוקראינים בגבול פולין. מרץ 2022(צילום: רויטרס)

המדינה טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף, מאחר שלעותר אין זכות עמידה ומאחר שהעתירה תיאורטית. לגופם של דברים, טענהכי צו הכניסה לישראל לא חל על אזרחי אוקראינה שנכנסים לישראל בנסיבות שבהן מתנהלת מלחמה באוקראינה, וכי תכלית הצו ליצור הקלה בירוקרטית לצרכי תיירות.

השופט פוגלמן התייחס בפסק הדין לטענה נגד זכות העמידה בבג"ץ, והזכיר כי מאחר ומדובר בעניין בעל אופי ציבורי אשר נוגע לשלטון החוק, תוכר זכות העמידה של העותר הציבורי גם כשאין לו אינטרס אישי בנושא העתירה.

"מאחר שמרבית הציבור שנפגע ממתווה הכניסה לישראל, אינו שוהה בארץ. במצב דברים זה, עמידה על זכות העמידה עלולה לסתום את הגולל על הדיון בעתירה ולהקנות מעין חסינות להחלטה, וזאת על אף שהטענה שמועלית בה היא כי הרשות המינהלית אינה פועלת בדל"ת אמותיו של החוק", כתב השופט.

השופט יצחק עמית הזכיר כי המדינה יכולה לתקן את צו בכנסת "ככל שהמשיבים סבורים כי יש לבטל את הוראת הפטור, הרי שדרך המלך לעשות כן היא באמצעות ביטול או תיקון הצו תוך היוועצות עם ועדת הפנים של הכנסת. הרגישות הכרוכה בדרך זו ברורה, אך דרך העקיפין שננקטה על ידי המשיבים עומדת כאמור בניגוד לדין הקיים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully