איתמר בן גביר הפך להיות אחד השמות הכי "פופולריים" בפיהם של ראשי מפלגות הקואליציה בחודשים האחרונים. בכל פעם כשרצו להעביר מסר נגד הניסיונות להפיל את הממשלה היו שולפים את השם של מי שכינו "פאשיסט", "גזען" והזהירו מפני הממשלה של "ביבי ובן גביר". על מי שמכהן רק שנה כחבר כנסת, היה לעתים ניתן לחשוב שהוא בעל ותק של שני עשורים ואם גוגל הוא מדד - הישראלים מגגלים את שמו יותר מאת של בצלאל סמוטריץ', אריה דרעי או ניצן הורביץ, בפערים משמעותיים.
כבר שנים שבן גביר מושך אליו אש מהצד השמאלי של המפה הפוליטית אבל בבחירות הקרובות, הוא צפוי להיות מוקד מרכזי במאבק פוליטי דווקא עם המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, שחוששות מזליגת קולות לכיוונו. בן גביר לא תכנן חוגי בית בבני ברק, סיורים בישיבת מיר בירושלים או קמפיין הפונה לצעירים החרדים אבל עוד לפני פתיחת הקמפיין הרשמי, במפלגות החרדיות - החלו בקרב בלימה.
לבן גביר יש יכולת לסחוף אחריו חצי מנדט עד שניים מחרדים צעירים, מודרנים וימנים יותר שאינם סרים למרותם של גדולי הרבנים או מאוכזבי ש"ס ויהדות התורה שמחפשים כתובת אחרת. בן גביר לא אסף אותם ברשתות החברתיות או בקבוצות הנייעס בוואטסאפ.
בהילולה במירון הוא חיכה להם בחניונים כשהמשטרה החליטה לסגור את ההר, בפיגועים השנה באלעד ובבני ברק הוא הגיע לזירות על מנת לעודד את רוחם והגיב באדיבות לפניותיהם של חרדים שחיפשו אוזן קשבת לבעיות בכל תחומי החיים. גם התמיכה הנחרצת שלו בלומדי התורה לא נעלמת מעיניהם. עבורם הוא דמות אנרגטית, סוחפת, צעירה יותר, ובהכרעה בין הדור המבוגר של גפני, דרעי או פרוש - ההכרעה ברורה.
בש"ס וביהדות התורה מזהים את החשש, ומלבד ההצהרות הפומביות כאילו דבר לא יקרה - בחרו בקו הגנה, כזה שספק אם יועיל. בטאון "יתד נאמן", שופרו של יו"ר יהדות התורה, ח"כ משה גפני, תקף בשבועות האחרונים את בן גביר בשלל הזדמנויות, פרסם נגדו מאמרי מערכת וכתבות בשער העיתון, ובאחת הפעמים כתב על עלייתו להר הבית בתקופה ביטחונית מתוחה כי היא של "לאומן שעלול להצית את כל המזרח התיכון באש נקם". הרב הראשי הספרדי, יצחק יוסף, כינה מסיבה דומה את בן גביר "אהבל" וקרא להתרחק ממנו ומכל הנהגותיו.
קו ההגנה המשותף לשתי המתקפות הוא דומה. בן גביר לא זכה למתקפה בגלל ימינויותו אלא מוצג כפרובוקטור שמעדיף את עמדותיו הלאומניות על התורה וההלכה. המסר: פוליטיקאי כזה לא יוכל לייצג את הציבור החרדי. אבל האם זה יספיק?
האם המתקפות בביטאונים או בשיעורים השבועיים של המנהיגים הרוחניים יכולים להיות מענה לזליגה שעשויה להיות משמעותית? קשה לדעת, בדיוק באותה מידה שבה יהיה קשה לאמוד את המצביעים החרדים של בן גביר ביום שאחרי הבחירות. אבל שני הצדדים יכולים להתנחם כבר עכשיו בכך שכל מצביעיהם רוצים ממשלת ימין בראשות נתניהו, וכל חיזוק לגוש שלהם - יהיה מבורך.