שלושה רעולי פנים עם כלים בידיהם פרצו אתמול (שני) לפנות בוקר לקיבוץ בחן בעמק חפר, בכוונה לפרוץ לבתים. פעולה מהירה של גורמי הביטחון בישוב הבריחה אותם, אך העלתה מחדש את בעיות ההגנה בקו התפר: מדי לילה פורצים פלסטינים את הגדר בעשרות מוקדים לאורך 970 ק"מ, ממעבר תרקומיא ועד מעבר ג'למה.
המחבל שביצע בחודש אפריל את פיגוע הירי בתל אביב, חדר לשטח הקו הירוק באזור שער הדוקטור, לא רחוק מקיבוץ בחן והמועצה המקומית זמר. "אחרי הפיגוע הגיע הצבא, סגר את כל הפרצות באזור עם גדר תלתלית שאתה מושך עם פלייר וכפפות ואז חודר, ממש בדיחה", סיפר א', תושב האזור. לדבריו, צה"ל חשף שטח, הניח אבנים גדולות על כביש הגישה לגדר והביא למקום כוחות. "בהתחלה הם הרתיעו את הפלסטינים והיתה ירידה גדולה מאוד בחדירות", הוא הוסיף, "אבל כעבור חודשיים רידדו כוחות ושוב חזרו הפריצות בגדר. מישהו דאג להעביר הצידה את האבנים והגדר התלתלית על הציר ולאפשר גישה של מסיעים עד לגדר".
מוקדי הפרות סדר קבועים לאורך קו התפר מקשים על כוחות צה"ל שמאבטחים את הקו. אחד מהם הוא שער הדוקטור. "כמעט מדי יום מגיעים לכאן פלסטינים, ומגלגלים צמיגים בוערים כדי לשרוף את הגדר או לחבל בה", סיפרו לוחמים בשטח.
עד לפני כמה שבועות אבטח גדוד תותחנים את קו התפר בגזרת מנשה, בין בחן וזמר לנפת ג'נין. אך לאחרונה הגיע לאזור גדוד 46 של חטיבה 401 מחיל השיריון, והיקף הכוחות ירד דרמטית. "יש כוח שעומד בנקודה עם אוהל וישן בשטח, וחייל אחד שמסייר לבד לאורך כמה קילומטרים", אמר גורם צבאי בחטיבת מנשה. "עד שהלוחם מגיע לקצה הגבול שלו יכולים הפלסטינים לחצות. רוב הזמן זה קורה בלילה ולא ביום. איך שהתצפיות מזהות חדירה סיור ממונע קופץ לנקודה. אם יש כמה חדירות במקביל זו בעיה". לדברי הגורם, צה"ל הצליח לפתח שיטה של העברת מידע בווטסאפ לכל הגזרה. "אם גורם מזהה פירצה הוא ישר מעדכן וסיור, או קבלן אזרחי, רצים עם גדר תלתלית לסגור את הפרצה. האם זה מספיק? ברור שלא".
מנגד אמר קצין בגזרה: "צה"ל לא אמר אף פעם שתהיה 100% סגירה של קו התפר. בטח עד שלא תהיה חומה. תודעת גדר נעלמה. אפשר לעשות הרתעה, אפשר לאתגר את הפלסטינים ולהקשות עליהם את המעבר אבל אין מספיק חיילים לכל המשימות". אם לא די בכך, מפקדים בשטח סיפרו כי במקטע שצמוד לכביש 6 התגלו תעלות שנחפרו מתחת לחומה, שבאמצעותן עוברים פלסטינים לעורף ישראל.
ירידה משמעותית בהיקף השב"חים
הקצין מהגזרה התייחס למעברים שנחפרו ולפרצות: "אנחנו יודעים שיש מאמץ לעבור מתחת לחומה אבל עובדתית קשה לעבור אותה, יש סיורים זמינים שנעים לאורך קו התפר ויכולים לבצע מרדפים, ותצפיות שמכריזות על חדירות. היום, כשאין חומה בחלקים גדולים מתוך כ-120 ק"מ בחטמ"ר מנשה (נפת ג'נין) וניתן בקלות לעבור אז הסיור והתצפיות לא מסייעים ממש, כי יש ריבוי של מעברים בדגש על הלילה ולפנות בוקר".
הקצין אמר, בנוסף, כי יש ירידה משמעותית בהיקף השב"חים, אבל אבל עדיין מדי שבוע חוצים מאות פלסטינים. "יש עשרות פרצות מדי שבוע. תיקנו אותן ואז הם שוב פורצים. יש 23 גדודים באיו"ש אבל לא כולם עוסקים באבטחת קו התפר. הרוב עסוק בהגנה על הצירים והיישובים ופעילות מעצרים. בחטמ"ר מנשה יש שלושה גדודים. רוב העיסוק שלהם הוא בכלל לא קו התפר".
גורמי הצבא הדגישו כי מרחב חטמ"ר מנשה סביב נפת ג'נין הוא מוקד לבניית חומה שיואץ בעקבות התקציב שהתקבל מהממשלה אחרי הפיגועים הקטלניים בערים השונות.
ממקדים את הירי לעבר משחיתי הגדר
הוראות הפתיחה באש היא אחת הסוגיות הרגישות ביותר לאורך קו התפר. בזמן שבאופן רשמי בצה"ל טוענים, כי הן ברורות לכלל המפקדים והחיילים, ניתן לראות הנחיות שונות בין גזרה לגזרה. בחלק מהן ירי לעבר אנשים המשחיתים את הגדר מתבצע באישור של מג"ד, וחלק רק באישור מח"ט. אך עיקר הבעיות עבור הלוחמים מתעוררות כשפלסטיני שחוצה מזוהה כפועל מבוגר עם שקית אוכל ולא כמפגע.
קצינים סיפור שהיה מקרה אחד לפחות בחטיבה המרחבית מכבים (בין חטמ"ר אפרים למנשה) שבו חיילים סרבו לירות באנשים שחצו את הגדר מחשש להסתבכות או פגיעה בפלסטינים שלהערכתם הגיעו לחפש עבודה בישראל ולא לבצע פיגוע. קצין בגזרה אמר: "אנחנו ממקדים את הירי לעבר משחיתי גדר. זה הסיפור המרכזי. וכן, הפועל הפלסטיני יודע שלא נירה בו. משחית גדר ומחבל זה משהו אחר". עוד אמר הקצין כי לא בהכרח ממהרים להשתמש בירי אלא באמצעים לפיזור הפגנות, ומעצר לפני ירי אזהרה.
בראשית גל הטרור הגיע תגבור אוגדת יו"ש וקו התפר לשיא של השנים האחרונות, אך כעבור כמה חודשים גויסו חיילי מילואים, והיקף כוחות הסדיר ירד כדי לאפשר להם לצאת לאימונים. גורם ביטחוני בכיר אמר אמש כי תגבור הכוחות באיו"ש פגע משמעותית במוכנות הכוחות המתמרנים ביבשה למלחמה, ולכן יש כאן ניסיון לנהל סיכונים - רוצים לסכל פיגוע בעורף הישראלי, אבל גם להאיץ את קצב האימונים.