המדוזות עוד לא ממש כאן, אך נחיל של מיליונים מהן צפוי להתקרב לחוף כבר בהמשך השבוע או בשבוע הבא.
"אנחנו עדיין לא יכולים להגיד אם זה נחיל גדול או קטן", סיפר לוואלה! האקולוג הימי ד"ר דור אדליסט, אחד המומחים הגדולים בעולם לנושא המדוזות, "הוא כנראה יהיה משמעותי אבל לא חריג", הוסיף, "בכל מקרה מדובר במיליוני מדוזות שתגענה לחופי הארץ". הוא הסביר כי "מה שאנחנו רואים כעת במים הרחק מהחוף הוא נחיל של מדוזות חוטיות, רגיל לגמרי. הנחיל הזה צפוי להגיע לחוף בימים הקרובים".
ד"ר אדליסט ועמיתו, ד"ר דרור אנג'ל, אף הוא חוקר ימי באוניברסיטת חיפה, פיתחו אפליקציה הנקראת "מדוזות בעם", המאפשרת לדעת בזמן אמת באיזה חוף ישנן הרבה מדוזות ובאילו פחות. הם מגדירים את האפליקציה כ"סוג של 'ווייז' למדוזות".
למעקב אחר נחילי המדוזות - "מדוזות בעם"
"הפלטפורמה החדשה הזאת מסתמכת על דיווחי משתמשים כדי לסייע לכל השאר לבחור באיזה חוף רחצה לבחור", אמרו השניים. "כך, כל האכזבה הכרוכה בהגעה לבילוי בחוף הים, עמוסים לעייפה בשמשיות, בצידניות, בילדים ובמגבות, רק כדי לגלות שנחיל מדוזות הגיע למים לפניכם - יכולה להיחסך בקליק אחד, שיאפשר למשתמשים לבחור חופים שאין בהם מדוזות בזמן אמת".
אדליסט ועמיתיו למיזם מסתמכים על תצפיות OFF-SHORE הרחק מהחוף, אותן הם מקבלים משייטי יאכטות, אסדות וגולשי קייט המרחיקים מהחוף. "אני ממליץ לרוחצים בים לבדוק לעיתים קרובות גם את אתר מדוזות בעם ואם במפה המעודכנת החופים מלאים באייקונים של נחילים צורפים - לא צריך להיכנס למים, ואם כן נכנסים - אז צריך להגן על הגוף באמצעות חליפות צלילה או לייקרה", אמר אדליסט. "צריך גם לדעת לטפל בעקיצות המדוזת, ולשמחתי בחלק מהחופים כבר יש צמחי אלוורה שהעלה שלו מוציא ג'ל כשאתה חותך אותו, ואת הג'ל מורחים על האיזור הפגוע". בין החופים שבהם נמצא הצמח, המוגדר באתר "כללית" כצמח המרפא המזוהה והנגיש ביותר בארץ, הוא מציין את חופי תל אביב ואשדוד.
המדוזות לא ייעלמו מהחופים בעתיד הנראה לעין אך "עד כה השנה, יש אפס מקרי צריבות קשות ממדוזות", אמר אדליסט. "במים פה ושם יש צריבות כי במהלך האביב והסתיו יש במים יצורים, קרובי משפחה רחוקים של המדוזות, הנקראים סיפונופורים - אבל גם צריבות אלה היו קלות יחסית השנה".
המדוזה הנפוצה ביותר היא "החוטית הנודדת", שנצפית בחופי הארץ בעיקר החל משנות ה-80. עם זאת, המדוזות שאנו רואים כעת קרוב לחוף הן מדוזות מסוג "זר פרחים ים חופי". "זו הפתעה נעימה כי מדוזה זו אינה צורבת", אומר ד"ר אדליסט.
"הסוג הזה הוגדר כמין חדש למדע בשנת 1908 על ידי גוסטב שטיאסני, מדען אוסטרי ממוצא יהודי שאסף מדוזות, וניבא שבעתיד הן יגיעו גם לים התיכון דרך תעלת סואץ", הוא מסביר. "בסופו של דבר הוא צדק - בשנת 2012 הן החלו לפקוד את חופי ישראל והחלו להתבסס בהם, ומאז נצפו מספר פעמים בנחילי הקיץ. הן מאוד יפות ובשבועיים האחרונים אנחנו רואים אותן בעיקר בחופי הדרום והמרכז".
"החדשות הטובות הן שאנחנו לא רואים עלייה בכמות המדוזות בעשור האחרון, ומצד שני גם אין ירידה", אומר אדליסט. "אבל אנחנו כן רואים נחילי חורף יותר ויותר ארוכים, והשנה היה לנו נחיל של מדוזות חוטיות במים באופן רצוף מנובמבר ועד אפריל. הייתה הפוגה במאי ועכשיו כאמור הנחיל העיקרי שמשתרע מסביבות החופים המזרחיים של דלתת הנילוס ועד לכאן, לאורך כ-300-200 קילומטרים, יושב בחוץ וממתין לכניסה". הוא מודה כי קשה לחזות את מה שיקרה בהמשך השנה, אך צופה כי הנחיל יתחיל לעזוב את האזור בתחילת אוגוסט.
"המדוזות הן אתגר גדול שצריך להתמודד איתו ולא בעיה שצריך לפתור, ויש להן חשיבות במארג המזון בים התיכון", סיכמו לאחרונה ד"ר אדליסט וד"ר אנג'ל מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Frontiers in Marine Science, "ההיסטוריה מראה כי בים, מין חדש שפלש לסביבה חדשה מעולם לא מוגר. חלק מהתמודדות שלנו עם האתגר של המדוזות הוא שיתוף האזרחים על מיקומן של המדוזות באתר 'מדוזות בעם', אספקת מידע לגבי מניעת צריבות והטיפול המומלץ בהן. המדוזות הן חלק מהטבע וגם להן מגיעה קצת אהבה".
תצטער אם יום אחד הן תעזובנה אותנו לבלי שוב?
"ממש לא. יש מספיק עבודה", משיב ד"ר אדליסט.