קרובות מאוד לחוף ויישארו איתנו 6 שבועות: המדוזות כבר בדרך

ה"חוטית הנודדת", המדוזה הנפוצה בישראל, עשויה מחומר שדומה לג'לי ובקצה הזרועות שלה יש מזרקים מיקרוסקופיים הטעונים בחומר צורב. היא הגיעה לחופי הארץ בשנות ה-70', ומאז היא כאן כדי להישאר. "בצילומים אוויריים ניתן להבחין בנחילים העצומים שבדרך". ראו הוזהרתם

  • מדוזות
  • קיץ

המדוזות עוד לא ממש כאן, אך בהתחשב בהופעות שלהן בשבועות האחרונים, הן צפויות להתחיל לצרוב את המוני הישראלים שמבלים בחוף הים כבר בשבועות הקרובים. לגרד ולפריחות שהן גורמות מתווסף השנה גם החשש ממפגש מלכלך עם זפת.

"טרם זיהינו נחילים, אך אנחנו מחכים שיגיעו", סיפרה לוואלה! פרופ' תמר לוטן, ראש החוג לביולוגיה ימית ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה. לוטן היא מומחית בינלאומית למדוזות. "בדרך כלל הן מגיעות לחופי ישראל בשבוע השלישי של יוני ונעלמות בשבוע הראשון של אוגוסט, אבל צריך להדגיש כי זה רק ממוצע". ב-2015 הן הגיעו בחודש מאי ונשארו שלושה חודשים שלמים. ב-2016 עברנו שנה שלמה ללא נחילי מדוזות, ב-2017 היה נחיל רגיל של חודש וחצי וב-2018 נכנס נחיל קטנטן רק בסוף אוגוסט. "אין שום בסיס מדעי לתחזיות לגבי נחילי המדוזות הצפויות - לא מתי יגיעו, לא מתי צפוי שיא העונה ולא מה תהיה הכמות שלהן", הדגישה.

לעומתה, האקולוג הימי ד"ר דור אדליסט יודע לצפות את התנהגותן של חיות הג'לי בעלת זרועות הצריבה. "הן נמצאות כרגע כמה מאות מטרים מהחוף. בימים הקרובים ייכנסו, והן צפויות להישאר איתנו כשישה שבועות", סיפר. אדליסט נשען, בין היתר, על תצפיות של אזרחים דוגמת הצילום האווירי של עידו מאירוביץ'. בתמונות ניתן להבחין בבירור במדוזות ואף ללמוד על מיקומן באפליקציה מיוחדת שהוקדשה להן, "מדוזות בעם", שפותחה על ידי ד"ר אדליסט ופרופ' דרור אנג'ל. לבד מהימנותם על החוג למדעי ציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, השניים חברים גם באגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, שבה חוקרים ואזרחים משתפים פעולה במעקב אחר נחילי המדוזות בחופים. באפליקציה ניתן לקבל גם נתונים עדכניים בנוגע למופעי זפת בחופי ישראל.

למעקב אחר נחילי המדוזות - "מדוזות בעם"

עוד בוואלה!

המגיפה עוד פה: 11 תלמידים במודיעין נדבקו בקורונה, 140 ייכנסו לבידוד

לכתבה המלאה
בווידאו: המדוזות עושות את דרכן לחופי ישראל (צילום: ברק דוד)
הגיעה בשנות ה-70, ומאז היא כאן כדי להישאר. מדוזת החוטית הנודדת (צילום: Giphy)

המדוזות לא ייעלמו מהחופים בעתיד הנראה לעין. "המדוזה היא בעל חיים בן כחמש מאות מיליון שנה. זו תקופה ארוכה, מדובר ביצור בעל שרידות מדהימה", העידה לוטן והוסיפה כי "הן יכולות לחיות בתנאי זיהום קשים והן יכולות לחיות עם הרבה פחות חמצן ממה שאנחנו סבורים שנדרש. יש להן יכולות הסתגלות יוצאת מן הכלל לתנאים משתנים".

המדוזה המדוברת, "החוטית הנודדת", היא הנפוצה בחופי ישראל. היא הגיעה בסוף שנות השבעים וכבר עשור לאחר מכן נצפתה בנחילי ענק. שמה ניתן לה עקב החוטים הרבים המאפיינים אותה ומשתלשלים ממעין פעמון פחוס ומחוספס. צבעה לבן, היא גדולה ונפוצה מאד כל השנה. מגע עמה מלווה בצריבה חזקה.

צפויות להישאר איתנו במשך שישה שבועות. המדוזות בדרכן לארץ (צילום: אתר רשמי, עידו מאירוביץ')
המדוזות בדרך אלינו, ויישארו איתנו למשך שישה שבועות. ד"ר דור אדליסט (צילום: אתר רשמי, אוניברסיטת חיפה)

מקובל לחשוב שזן המדוזות הזה הגיע מהאוקיינוס ההודי והופיע אצלנו עם פתיחת תעלת סואץ ב-1973, לאחר שהייתה חסומה בשנים שקדמו לכך. "אני לא בטוחה, כי למעשה אין את המדוזה הזו בשום מקום בעולם חוץ מאשר אצלנו באגן המזרחי של הים התיכון", אומרת פרופ' לוטן. "כל שנה בקיץ מגיעים אלינו נחילים גדולים של מדוזות. זה נובע בעיקר בשל מחזור החיים שלהם. אגב, יש תמיד נחילים, גם בפברואר, אבל אנשים לא נכנסים למים בעונה הזו אז פחות מדברים על זה", ציינה.

"המדוזה מעניינת כי יש לה יכולות שאין ליצורים אחרים דוגמת יכולת ההסתגלות שלה, יכולת התנועה שלה ויכולת הצריבה שלה", ניתחה לוטן והוסיפה כי "הצריבה שלה מגיעה ממזרקים מיקרוסקופיים שנמצאים על הזרועות שלה. אומנם אין לה מטרה לפגוע בנו, אך המזרקים מופעלים בשני גירויים: מכני וכימי". כאשר המדוזה חשה בשני הגירויים האלה, המזרקים שלה מופעלים. "הצריבה אינה קטלנית לאדם, אך אם מישהו נצרב בשטח גדול של הגוף, או אם מופיעים סימפטומים כמו בחילות או חום גבוה - כדאי לו לגשת למיון כיוון שיכולה להיווצר דלקת. בכל שאר המקרים כדאי פשוט לשטוף במים ולהתייחס לצריבה כמו לפצע פתוח או כוויה", סיכמה לוטן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully