כ-26% מהתלמידים בישראל בעלי רמה נמוכה בעברית, כך על פי נתונים שהציג היום (שלישי) משרד החינוך. הנתונים מתבססים על תוצאות מבחן שפה שקיים המשרד בקרב תלמידי כיתות ד' בשנת הלימודים תשפ"ב. המבחן נערך בצל מגפת הקורונה שהובילה לשיבושים רבים במערכת החינוך, ושבתחילתה היו התלמידים שנבחנו בכיתה ב'. במסגרתו, נבדקו מיומנויות הבנת הנקרא, בהן איתור מידע, מיון של פרטי מידע, הכללות והשוואות, זיהוי והערכת אמצעים ספרותיים, וכן ידע בלשון.
התלמידים שסווגו ברמה הנמוכה גילו שליטה בפעולות פשוטות בלבד במיומנויות הבנת הנקרא. באפיון בתי הספר לפי שיעור התלמידים בכל אחת מרמות הביצוע בהבנת הנקרא נמצא כי במחצית מבתי הספר, יותר מרבע מהתלמידים סווגו לרמת הביצוע ה'מוכה. כמו כן, נרשמו פערים ניכרים בידע בשפה על רקע חברתי-כלכלי. כך, ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים גבוה יותר, כך הישגיהם גבוהים יותר.
לצד זאת, 43% מהתלמידים דוברי העברית סווגו ברמה הגבוהה בהבנת הנקרא. לפי משרד החינוך, הדבר מעיד על שליטה שלהם בכל הפעולות והמיומנויות שתוכנית הלימודים בעברית דורשת מתלמידי כיתה ד'.
בבחינה בשפת אם עברית השתתפו 70,651 תלמידי כיתות ד' הלומדים ב-1,416 בתי ספר בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי. שיעור השתתפות בבתי ספר אלה עמד על 79% מן התלמידים. ממוצע שיעור התשובות הנכונות עמד על 71% מכלל שאלות מבחן ההישגים בשפת אם עברית.
המבחנים נעשו גם בשפת גם בשפת אם ערבית, והם שונים במהותם ומתבססים על תוכניות לימוד שונות בהן דרישות אחרות מהתלמידים. לכן, לא ניתן לערוך השוואה בין ההישגים בשני המבחנים והממצאים מתחלקים לשנים.
על פי הנתונים, רק 3% מהתלמידים דוברי הערבית הם ברמה גבוהה בהבנת הנקרא בשפה הערבית. לעוומת זאת, 48% מהתלמידים נמצאו ברמה נמוכה מאוד שמצביעה על קושי רב בהבנת הנקרא, ובכלל זה קושי בקריאה.
באפיון בתי הספר לפי שיעור התלמידים בכל אחת מרמות הביצוע בהבנת הנקרא, נמצא כי בחמישה מכל שישה מבתי הספר - 83% - יותר מרבע מהתלמידים סווגו לרמת ביצוע נמוכה מאוד. במקרה זה נרשמו פערים ניכרים בין תלמידים ממגזרים שונים כך שהישגי תלמידים במגזר הבדואי בדרום נמוכים יותר מהישגי תלמידם במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי.
לפי משרד החינוך, ממצאים אלה ממחישים את חומרת המצב בקרב בתי הספר דוברי הערבית, שברבים מהם יש שיעורים גבוהים של תלמידים ברמות הביצוע הנמוכות. זאת, בעוד שיעורי התלמידים ברמת הביצוע הגבוהה ביותר קטנים מאוד.
ההערכה החיצונית, המבוססת על מבחני הישגים סטנדרטיים ואובייקטיביים, מאפשרת לבתי הספר לבחון את הישגיהם מול אמת מידה ארצית. בימים אלה נמסרים לבתי הספר דוחות בית ספריים המפרטים את נתוני ההישגים של כלל שכבת ד' ושל קבוצות התלמידים המרכיבות אותה. לצד נתוני בית הספר, מוצגים נתוני קבוצות השוואה ארציות רלוונטיות - כלל דוברי השפה, ותלמידי בתי הספר דוברי השפה מאותו רקע חברתי־כלכלי.
"מבחן השפה רחב ההיקף נועד לבדוק את רמת התלמידים במקצוע היסוד המהווה בסיס לכל הלמידה, לאחר שנתיים מורכבות של למידה לא סדירה בשל הקורונה", אמרה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון. "הנתונים יאפשרו מתן מענים מדויקים במקומות בהם ישנם פערים, בהתאם למצב הקריאה והכתיבה הייחודי במוסדות החינוך השונים". עוד היא הוסיפה כי "כבר השנה התחלנו לפעול לצמצום הפערים ואנו נמשיך ונמקד את המענים במקומות שידרשו לכך שכן מדובר בתהליך שימשך יותר משנה אחת".
מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר אמרה כי "משרד החינוך מודע לפערים שצברו התלמידים לאורך הקורונה, ולכן מאז שנפתחה שנת הלימודים הנוכחית נלחמה שרת החינוך להשיב את התלמידים אל מוסדות החינוך, ליצור בעבורם רצף לימודים, חוסן רגשי וחברתי. לצד זה, הקצה המשרד יותר מחצי מיליארד שקלים לטובת מיקוד המענים בתחום הרגשי, החברתי והלימודי, בדגש על מקצועות הליבה. מבחן הערכה בשפה מהווה בעבורנו כלי חשוב ומשמעותי בהמשך ניתוח תמונת המצב הנוכחית".