שר הביטחון בני גנץ חווה על בשרו את המרוץ הפתלתל לתפקיד הרמטכ"ל. הוא עצמו חזר מחופשת שחרור אחרי שהכל כבר נראה סגור, אך מינויו של האלוף יואב גלנט בוטל, וגנץ נכנס לתפקיד לבסוף, והיה לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל. הפעם התהליך הזה תלוי בו.
המועמדים לתפקיד הם סגן הרמטכ"ל הנוכחי אלוף הרצי הלוי, קודמו בתפקיד אלוף אייל זמיר ומפקד זרוע היבשה לשעבר אלוף יואל סטריק. זמיר, בן 56, כמעט נבחר לרמטכ"ל בכהונה הקודמת בגלל חיבתו של ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, אך לבסוף עלה על מטוס והמריא ללימודים בארצות הברית. לעומתו, סטריק משך עוד קצת בתפקיד, יישם תוכניות עליהן שקד המטכ"ל בשנים האחרונות - וטס גם הוא ללימודים בארה"ב. להלוי יש יתרון מובהק על פני שני המועמדים הראשונים, אבל יש לא מעט סיבות שיכולות להפוך את הקערה, והכל עוד פתוח.
הלוי, חובש הכומתה האדומה, החל את דרכו הצבאית בנח"ל המוצנח, ופיקד על סיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים, ומפקד עוצבת הגליל על גבול לבנון. ראש הממשלה דאז נתניהו רצה את הלוי כמזכירו הצבאי אך הרמטכ"ל דאז גנץ, התנגד באופן חריג לבקשה ודרש שהלוי יתמנה למפקד המכללה לפיקוד ומטה, וכך היה. במקומו נבחר למזכ"ץ ראה"מ אייל זמיר. הלוי התמנה מאוחר יותר לראש אמ"ן ולמפקד פיקוד הדרום. לדעת בכירים בצה"ל וגורמים במערכת הפוליטית אחוות חובשי הכומתה האדומה כבר הכריעה את הכף לטובתו.
המועמד השני הוא האלוף איל זמיר, שהיה סגן רמטכ"ל ראשון ולפיכך בניקוד יש לו תוספת על פני האלוף סטריק. זמיר הוא שיריונר בכל רמ"ח איבריו, מלוחם ועד מח"ט 7 במלחמת לבנון השנייה, שכיהן כמפקד עוצבת עמוד האש ועוצבת געש ומפקד פיקוד הדרום. זמיר, דמות מאוד מערכתית, הצטייר כקצין בעל ראייה רחבה שיודע להוביל תהליכים בתוך הצבא ומול הגורמים האזרחיים בשיא תקופת הקורונה.
לעומת זמיר, סטריק החל את דרכו בקורס טיס, נשר, הצטרף לחטיבת הצנחנים אך מהר מאוד מצא את עצמו משתלב בשלל תפקידים בחטיבת גבעתי, כולל הפיקוד על החטיבה הסגולה. הוא היה מפקד שתי אוגדות מרחביות: עוצבת אדום ועוצבת הגליל. הוא היה מפקד פיקוד העורף, מפקד פיקוד הצפון ומפקד זרוע יבשה - שמעניק לו ניקוד גבוה לא רק בקורות חיים עמוסים אלא גם בתפקיד מטה במטכ"ל.
השלב הראשון בהליך הבחירה יכלול זימון של כל אחד מהמועמדים לשיחה אישית עם שר הביטחון. במהלך השיחה יידרש האלוף להציג בפני השר את התוכנית והאסטרטגיה עבור צה"ל כפי שהוא רואה אותה בשנים הבאות. תוכנית מבריקה שקולעת לחשיבה של גנץ יכולה להוות שיקול מהותי בהכרעה. שר ביטחון, יהיה אשר יהיה, לא יכול להתעלם מתוכנית לא מרשימה או שמרנית יתר על המידה, שלא מתחברת לדעתו. לתהליך קבלת ההחלטות יש להוסיף מאבקים פוליטיים, כפי שארע בסבב הקודם בין ליברמן לנתניהו על עצם הבחירה, וכן את מועד ההכרזה על המועמד לפני אישור הממשלה ואפשרות להפתעות נוספות.
השלב הבא בהליך כולל התייעצויות של גנץ עם אלופים במיל', רמטכ"לים ושרי ביטחון לשעבר. מן הסתם לגנץ יש אינטרס לדחוס את משך הפגישות בפרקי זמן קצרים בגלל מצבה הרעוע בלשון המעטה של הקואליציה.