נורבגיה החליטה לסמן את מוצרי ההתנחלויות. "סבורים שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינ"ל"

ממשלת נורבגיה פרסמה ביום שישי החלטה לפיה יש לסמן מוצרי מזון שמיוצרים בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית ולא להציג אותם כמוצרים מתוצרת ישראל. הודעת משרד החוץ של נורבגיה נמסר כי המוצרים לגביהם מדובר הם בעיקר יין, שמן זית, פירות, ירקות ותפוחי אדמה מההתנחלויות. "עמדת נורבגיה היא שישראל כוללת רק את השטחים שהיו תחת שליטה ישראלית לפני ה-4 ביוני 1967", נמסר בהודעת משרד החוץ הנורבגי. "נורבגיה סבורה שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי".

דובר משרד החוץ ליאור חייט מסר בתגובה: "משרד החוץ מגנה את החלטת ממשלת נורבגיה לסמן מוצרים המגיעים מהיישובים הישראלים ביהודה ושומרון. מדובר בהחלטה שלא תתרום לקידום היחסים בין ישראל לפלסטינים, ותשפיע לרעה על היחסים הבילטראליים בין ישראל לנורבגיה ועל הרלוונטיות של נורבגיה לקידום היחסים בין ישראל לפלסטינים".

בכירים ישראלים אומרים שישראל מגבשת שורה של צעדי תגובה להחלטה הנורבגית שנוגעים למעורבות הנורבגית בנושא הישראלי-פלסטיני שהיתה ייחודית מאז הסכם אוסלו. נורבגיה גם עומדת בראש פורום המדינות התורמות לרשות הפלסטינית שמתכנס כמה פעמים בשנה. בכירים ישראלים אמרו כי אחד מצעדי התגובה הישראלים עשויים להיות הפסקת שיתוף הפעולה עם הפורום.

יו"ר מכון היצוא איילת נחמיאס ורבין אמרה: "הצטערתי מאוד ללמוד על החלטת ממשלת נורבגיה לסמן את המוצרים מיהודה ושומרון ככאלה שאינם מיוצרים בישראל. במפעלים המייצרים ביהודה ושומרון ומייצאים מישראל עובדים פלשתינים רבים לצד ישראלים ושומרים על מרקם היחסים העדין ובונים יחדיו פעילות כלכלית משותפת שתורמת לשני הצדדים. הבעיה אינה רק החלטת ממשלת נורבגיה אלא חשש מזליגת ההחלטה גם למדינות נוספות. במכון היצוא יחד עם משרד הכלכלה נפעל כדי לסייע ליצואנים שימצאו עצמם מתמודדים עם ההשלכות של ההחלטה".

נורבגיה הביעה בעבר פעמים רבות עמדה שלפיה ההתנחלויות הן בגדר הפרה של החוק הבינלאומי. לפני כשלוש שנים התקבלה החלטה במועצת העיר אוסלו על החרמת מוצרי ההתנחלויות. לפני כשנה החליטה קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה, KLP, למשוך את השקעותיה משורה של חברות ובהן בזק, סלקום ובנקים ישראלים שונים בעקבות קשריהן לפעילות עסקית בשטחים.

שרת החוץ של נורבגיה אמרה בהודעה לתקשורת כי "לצרכנים בנורבגיה יש זכות לדעת אם מוצר מסוים מיוצר בישראל אן בשטח שישראל כובשת. זה לא אומר בשום צורה שאנחנו מחרימים את ישראל. אנחנו חושבים שחרם הוא מדיניות שגויה. לנורבגיה יש יחסים טובים עם ישראל ואנחנו רוצים להמשיך בכך. מדינות רבות באיחוד האירופי כמו דנמרק, שבדיה ופינלנד מסמנות מוצרים מההתנחלויות"

דיפלומט נורבגי בכיר אמר כי נורבגיה עידכנה את ישראל כבר בתחילת חודש מרץ בהחלטה המסתמנת בנוגע לסימון מוצרי התנחלויות. לדבריו, נורבגיה מחויבת לפסיקת בית הדין האירופי שקבע שיש לסמן מוצרים מההתנחלויות וכי למרות זאת נורבגיה עיכבה את ההחלטה כמה שנים.

הדיפלומט הנורבגי אמר כי נורבגיה החליטה לסמן מוצרים מההתנחלויות הרבה אחרי שמדינות כמו צרפת או גרמניה החלו לעשות זאת. הוא הדגיש כי ישראל היא שבוחרת להגיב בצורה חריפה.

"אמרנו לישראל שלא מדובר בחרם על מוצרים מההתנחלויות וכי בנורבגיה אפשר להמשיך למכור מוצרים מההתנחלויות אבל לא יכול להיות שנציג את המוצרים האלה כתוצרת ישראל כאשר הסכמי הסחר שלנו לא מכירים בהתנחלויות כחלק מישראל", ציין הדיפלומט הנורבגי. "יש לנו הנחיות הרבה יותר חריפות לגבי מוצרים מהסהרה המערבית".

ארגון לוחמים לשלום אמר בתגובה כי "החלטת ממשלת נורבגיה בנוגע לסימון מוצרי ההתנחלויות היא החלטה נכונה וצודקת העומדת כנגד הדיכוי והנישול של הפלסטינים בשטחים הכבושים. אנחנו קוראים למדינות נוספת לסמן את המוצרים המגיעים מההתנחלויות ולאפשר לאזרחיהן לבחור האם לתמוך באפרטהייד. נזכיר, כי אין ממשלת ישראל יכולה לבוא בטענות כנגד החלטה להבחין בין ישראל והשטחים, מכיוון שכך נוהג גם החוק הישראלי".

ראש מועצת קרית ארבע-חברון אליהו ליבמן אמר כי "החלטת ממשלת נורווגיה לסימון מוצרים מיהודה ושומרון היא החלטה בזויה שתפגע בעיקר בפלסטינים שמתפרנסים במאות מתחמי תעסוקה ביהודה ושומרון. הסלקציה הנורווגית היא המשכה של האנטישמיות האירופית שמרימה ראש בשנים האחרונות, אנחנו נמשיך לדבוק באמת שלנו, נמשיך להתפתח ולפתח את עיר האבות קרית ארבע חברון וכל פיסת אדמה ביהודה ושומרון השייכת לנו".