ארבעה זוכים בפרס ישראל, בהם פרופ' עודד גולדרייך, חתמו על מכתב הקורא לממשלת בלגיה להחרים מוצרים מההתנחלויות. לצדו של גולדרייך, בין החתנים שחתמו על המכתב נמצאים פרופ' דוד שולמן, פרופ' יהושע קולודני והצלם אלכס ליבק. לצדם חתמו על המכתב חבר הכנסת לשעבר אברהם בורג, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן יאיר, פרופ' מוטי הייבלום והצלם מיקי קרצמן. המכתב נשלח לפני כשבועיים לשרת החוץ של בלגיה ולחברי ועדת החוץ בפרלמנט.
"הבנו שבלגיה נקטה לאחרונה צעדים חדשים וחשובים לחיזוק מדיניות ההפרדה בין התנחלויות ישראליות לא חוקיות בשטחים פלסטיניים כבושים לבין מדינת ישראל בגבולות 1967. כאזרחים ישראלים, אנחנו מודאגים ממחויבות הממשלה להחיל את הכיבוש ולספח דה-פקטו שטחים פלסטיניים כבושים", כתבו. "אנחנו מברכים על הצעדים הנחוצים לעצירת השחיקה של האפשרות להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל".
"אנחנו מאמינים שיש לנקוט צעדים נוספים כדי ליצור שינוי משמעותי בפעולות ממשלת ישראל. בין היתר, שמחנו לשמוע על הדיונים בבלגיה על החרמת הסחר עם ההתנחלויות", הוסיפו. "אנחנו מקווים שבלגיה תיקח מנהיגות ותקדם את הנושא מול מדינות נוספות באיחוד האירופי במהלך 2022".
"נהיה יותר ויותר ברור שהכיבוש לא רק גורם נזק בלתי ניתן לתיקון לפלסטינים, אלא משחית את המוסריות של ישראל ומאיים על עתידה כמדינה דמוקרטית", כתבו. "ההתנחלויות הישראליות הן המקור העיקרי להפרת זכויות אדם של פלסטינים, והרחבתן מחרבת את האפשרות לפתרון שתי המדינות. לא רק שהמשך הקשר הכלכלי והסחר עמן אינו מוסרי - הוא גם משמש לחיזוק מפעל ההתנחלויות הישראלי, הופך את אירופה לשותפה למעשה לא חוקי ומרחיק אותנו מפתרון של שלום לסכסוך הישראלי-פלסטיני. כישראלים, אכפת לנו מאוד מעתיד המדינה שלנו. אנחנו מקווים ששותפינו בקהילה העולמית ישתפו איתנו פעולה בבניית עתיד של שוויון וכבוד לכל האנשים, ישראלים ולפלסטינים כאחד, שרואים במקום הזה בית".
לפני כחצי שנה, קיבלה ממשלת בלגיה החלטה להתחיל ולסמן מוצרים מההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית שמיובאים למדינה. בעקבות המהלך הוחלט לבטל בזמנו את כל הפגישות שתוכננו לסגן שר החוץ עידן רול עם נציגי הממשלה והפרלמנט בבריסל.
הנציבות האירופית - הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי - הנחתה כבר בשנת 2015 את כל המדינות החברות בארגון להתחיל ולסמן מוצרים מההתנחלויות. אלא שמאז מעט מאוד מדינות באיחוד האירופי יישמו את ההנחיה ואימצו תקנות בנושא.
גולדרייך כבר עמד בלב סערה ציבורית כאשר ועדת פרס ישראל החליטה להעניק לו את הפרס על פועלו בנושא סיבוכיות חישובית. לאחר ששר החינוך דאז יואב גלנט גילה שגולדרייך חתום על פנייה לפרלמנט הגרמני לבטל את ההכרה בתנועת ה-BDS כתנועה אנטישמית, לצד חתימה על עצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל, הוא פנה לוועדת הפרס בבקשה לבחון מחדש את הענקתו.
באוגוסט שעבר ביטלו שופטי בג"ץ את החלטת גלנט והורו להחזיר את ההחלטה לשרה הנוכחית שאשא ביטון. בחודש נובמבר הודיעה שאשא-ביטון כי אין בכוונתה לשנות את החלטת גלנט. "אינני יכולה להעניק את פרס ישראל למי שקורא לחרם על מוסד אקדמי בישראל", אמרה אז.
עם זאת, בית המשפט העליון הפך לפני כחודשיים את החלטת שרת החינוך והחליט להורות לה לפעול לפי המלצת ועדת פרס ישראל לשנת ה'תשפ"א, ולהעניקו לפרופ' עודד גולדרייך בתחום תחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב. בעקבות ההחלטה, פרופ' גולדרייך מסר: "אני שמח שבית המשפט הגבוה לצדק החליט לבטל את החלטת השרה ומקווה שהדבר יתקן ולו במעט את הנזק האדיר שגרמה הפרשה הזו לחופש הביטוי וליוקרתו של פרס ישראל".