החיים החדשים של אתי כרייף, שופטת השלום לשעבר שהעניקה משמעות חדשה למשפט התמים "להרים את נטל הראיה", מסעירים לא פחות מהפרשנות לציטוטים שדלפו מהסלולרי שלה. קצת יותר משנה אחרי סגירת התיק בפרשת "מין תמורת מינוי", וכרייף מתאוששת יפה. או בלשונה הציורית: "אין ספק שאני במים הרדודים עכשיו, אבל אני מתכוונת לצלול למים העמוקים ולהפוך לשחיינית מצטיינת".
ובמים העמוקים הכל הולך: רדיו, פוליטיקה, ריאליטי, קמפיינים, תצוגות אופנה, לא בהכרח בסדר הזה, ולאחרונה אפילו דיבור על סדרה המבוססת על סיפור חייה. "בשלב זה בוחנים אפשרויות עם הסוכן שלי, רוברטו בן שושן", מערפלת כרייף מחשש לעין הרע. "כשישבתי בבית מובטלת, במצב לימבו, אם חד־הורית ללא פרנסה, זה לא נגע או הפריע למישהו. חלקנו מעדיפים כנראה חלשים ומסכנים על פני אמיצים ונחושים".
בן שושן מייצג בדרך כלל דוגמניות וטאלנטים.
"גם אני טאלנט, ואני לא מופתעת. בזכות הגיהינום שעברתי גיליתי את גן העדן. והוא יפה, והוא צבעוני ומואר ואני משתלבת בו יופי, כמו כפפה ליד".
יש קצת פער בין עבודה כשופטת לעבודה כדוגמנית.
"כל עבודה מכבדת את בעליה. מהידע הפרטי שלי, גם שופטים הם בני אדם. זה שהם מסתתרים מאחורי הגלימה זה לא אומר שהם לא בני אדם. ואני מדברת מידע אישי".
הציעו לך להשתתף בתוכנית ריאליטי?
"יש הרבה הצעות".
ואת שוקלת?
"בטח".
שופטת בישראל לשעבר בתוכנית ריאליטי?
"אני גאה להיות שופטת שהיא גם בן אדם. זה אומר אחת שאינה מורמת מעם ושהיכולת שלה לשפוט בחסד ובענייניות גוברת על כל יהירות מעמדית".
הגשת את התוכנית "אלוהי המוסר" ברדיוס 100FM, למה רדיו?
"אני אוהבת להסתכל על חצי הכוס המלאה, אז גיליתי שיש לי עוד כישרון, שאנשים יתמרמרו להם בכיף, אבל אני גם יכולה להיות שדרנית ברדיו. ראו זה פלא, רבת־כישורים אנוכי על אפם וחמתם של המקטרים".
ואיך היה?
"היה לי נהדר. יש לי קול רדיופוני וגם יכולת להעביר מסר שנון וקליל דרך גלי האתר. גם כלכלית זה לא היה רע כדי לשפר את מצבי העגום. אבל זכיתי ליהנות רק משתי תוכניות שהגשתי, עד שהגיחה הקנאה וצרות העין והתלוננו עליי שלא עצרתי מאזין שאמר שצריך להציב את העיתונאית הדס שטייף (שחשפה את הקשר בין נוה לכרייף - שמ"ב) מול כיתת יורים. שזה חצי אמת. שלא לומר שקר, כי אמרתי גם אמרתי, גם אם התמהמהתי כמה שניות, שאין מקום לפעול באלימות אלא רק באמצעים חוקיים שעומדים לרשותנו. בואי לא נשכח שזו תוכנית הרדיו הראשונה שלי ושהמונח הזה בסך הכל מבטא סלידה והוקעה ציבורית מהמעשים של הגברת שטייף".
למה השם שלה מעורר אצלך כל כך הרבה אמוציות?
"כי לדעתי, אם הייתי מתלוננת על גבר בכיר, נגיד תיאורטית על אפי נוה שכאילו הטריד אותי מינית, הגברת שטייף הייתה הראשונה לסנגר עליי ואז גם הייתי חביבת 'מי טו' וכנראה חביבת הפרקליטות. הדמויות הללו שוכחות שזכות האישה על גופה זה לא רק כשגבר מטריד אותה וצריך לחסל אותו ואת משפחתו ולהרים את הנפגעת על כפיים, אלא גם כשהאישה רוצה מיוזמתה ומבחירה.
"אם אתן פמיניסטיות, אז עד הסוף. הזכות של אישה על הגוף שלה היא בכל מקרה. נוח לכן להגן עליה רק אם היא קורבן מסכן? איזה מסר עלוב זה לנשים ואיזה מסר מפחיד זה לגברים. כשאישה רוצה יחסים אינטימיים, אם בחרתי את זה, זו הזכות שלי. ואם את פמיניסטית, אז תגני עליי. למה התפיסה היא שאישה כמו אתי כרייף צריכה להתקדם דרך המיטה וגבר אף פעם לא מתקדם דרך המיטה? זה עלבון לפמיניזם. אישה לא מתקדמת דרך המיטה נקודה. אישה במיטה כי היא בוחרת בזה. למעט כמובן מקרי אונס או הטרדה, שאצא נגדם בכל דרך".
היו טענות שניצלת את התוכנית כדי לסגור חשבון עם שטייף.
"לא, ביום שאבקש לסגור איתה חשבון זה ייעשה אך ורק באמצעים המשפטיים שעומדים לרשותי. שום מיצוי חשבון לא יחזיר את חיי הקודמים ולא ירפא את הנפש שלי".
אז למה התוכנית ירדה?
"אני מאוד מעריכה את מנכ"ל התחנה דוד בן בסט, וכשהבנתי שעדה של תלונות בדרך אליו, ושהדבר עשוי לפגוע בתחנה שלו, החלטתי בשיתוף פעולה איתו שאנחנו מפסיקים את התוכנית, למרות שזה מצער אותו ואותי. אני חושבת שזה היה הדבר הנכון לעשות".
היה לך קשה?
"לא, זה לא החלום שלי להיות שדרנית. פשוט נהניתי מהדרך. אני גם דוגמנית וגם מרצה וגם עורכת דין וגם סופרת. התחלתי לכתוב ספר ביום הראשון של החקירה. ידעתי שאכתוב ספר כמו שידעתי שאהיה עורכת דין ואהיה שופטת, וכמו שאני יודעת שאהיה חברת כנסת וגם שרת המשפטים. אני מגשימת חלומות סדרתית".
שרת המשפטים?
"זה לא מופרך. לא רציתם אותי כשופטת, תקבלו אותי כשרת המשפטים".
אפשר להגיד על כרייף כמעט הכל, לצקצק, להסתייג, להשתלח או אפילו להתפעל, אבל בדבר אחד אין ספק: לשופטת לשעבר, שחוותה משבר פומבי קשה ומשפיל, יש עמוד שדרה ואנרגיות חיוביות שאפשר רק להתקנא בהן. היא כל הזמן שמחה ומחייכת. מסרבת ליפול ולסגת, אבל גם להודות באשמה או לקחת אחריות. היא מתעקשת על הצד שלה בסיפור, שמעניק פרשנות שונה לגרסה שהוצגה בתקשורת, ומכוונת גבוה גם אם הנסיבות לא לגמרי בעדה. בביתה היפה שבמושב צרופה השמש מאירה והצמחייה מטופחת. רוב הבתים ברחוב השקט שבו היא מתגוררת נטולי מספר או שם משפחה, אבל השלט "כרייף" מתנוסס בחזית, משקיף אל הרחוב גאה, מתריס, נוכח.
פה היא קיבלה את הטלפון ההוא שבישר לה, "או שתפרשי מרצונך או שיוגש נגדך כתב אישום". במרפסת הלבנה, על ספסל העץ המוצל, בכתה בפעם הראשונה כשהבינה את גודל השבר ושהקריירה השיפוטית מאחוריה. מחדר העבודה שלה, העמוס תעודות הצטיינות ותארים, תלשה את התמונות שתיעדו אותה בטקס השבעת השופטים. ובו גם כתבה בקדחתנות את סיפור חייה מהרגע שהבינה שהתהפך עליה כליל. "הספר זה מעשה תרפויטי", היא אומרת. "החיים מספיק מורכבים כדי להרים לכל הפחות סדרת דרמה על חיי. לא מזמן סיימתי את הכתיבה.
כרגע יש לי טיוטה בת 270 עמודים, וכל מה שנשאר זה לשנות כמה שמות ופרטים כדי לא להביך אף אחד, כולל את עצמי. גיליתי שזה עוזר להיות עסוקה. מאז שהפרשה התפוצצה, אני ממש על משקל 'נוע תנוע'. עשיתי ספורט כל כך הרבה ובכזו עוצמה שממש הזקתי לגוף שלי וגם כתבתי ספר מרתק שיהפוך לסרט ויום אחד הוא יימכר לנטפליקס. גם זה יקרה. גם זה עוד אחד מהחלומות שיתגשמו. גיליתי שאני לא שקופה, ואם כבר אני לא שקופה, בואי נמנף את זה למקומות יעילים".
כמו פוליטיקה?
"הדרך הטובה ביותר עם יכולת ההשפעה הגבוהה ביותר היא הפוליטיקה. לכן התפקדתי לליכוד. זה היה הדבר הכי טבעי והכי מתבקש, הגם שלא היה מתוכנן. אני באה מבית ליכודי, הצבעתי לליכוד כל חיי, וכשפגשתי שני חברים במסעדת דגים בנתניה, הם הוציאו דף והציעו לי להתפקד למפלגה. אמרו שאני ממש מתאימה לדנ"א של הליכוד. אז באופן ספונטני, שמאפיין אותי לא אחת בחיי, חתמתי על הדף והתפקדתי.
ברור שאם הייתי מתכננת את זה מראש, הייתי הולכת למצודת זאב לפגוש חבר כנסת כזה או אחר, דואגת לצלם, לפן, לחליפה, לא מצטלמת במסעדת דגים בנתניה כלאחר יד. אבל זה התגלגל וגם כמות הפניות שהיו בנושא הזה התעצמה. לומר את האמת? אני מבינה שחבל לפספס את היכולת שלי להיראות, להשמיע, לשנות ולתקן דברים שמחייבים כבר עכשיו תיקון במדינה".
אם תיבחרי לכנסת, מה תתקני?
"שני הדברים הראשונים לתקן, שאני גם טובה בהם, הם המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים. הגופים האלה לא יכולים לעשות מה שהם רוצים רק כי הם יכולים. הדבר הראשון שהייתי עושה זה גורמת לכל מי שמעל בתפקידו, בין אם ברשלנות ובין אם באופן מכוון, לארוז את חפציו בארגז וללכת הביתה. הבעיה במשטרה ובפרקליטות היא שהיד קלה על ההדק בסיווג מעשים כעבירות פשע חמורות. היד קלה על איומים בחקירות, על רמיסת זכויות של נאשמים וחשודים.
מישהו צריך לעצור את זה, כי כל עוד השיירה עוברת, אנשים ימשיכו לרמוס זכויות ושם ותעסוקה ומשפחות של אנשים. יותר מדי פעמים התיק נסגר כלא היה, ואנשים שהתקדמו במערכות שכחו את אלה שפגעו בהם עד הקורבן הבא. זה לא יכול להימשך ככה. אם יש משהו שבגללו אני שוקלת להיכנס לפוליטיקה ולהתמודד כבר בפריימריז הקרובים זה לעצור את רכבת ההרים שדורסת בעיקר דמויות ציבוריות בעלות מעמד גבוה על יסוד חוק חדש: חיסול פוליטי".
את מתכוונת לנתניהו?
"בוודאי שנתניהו הוא חיסול פוליטי ממוקד בשלב הזה. במדינת ישראל, כמו בכל העולם, קיימת חזקת החפות, שהפכה לאחרונה לחזקת ההרשעה".
נתניהו התמודד בבחירות וממשיך לכהן כיו"ר האופוזיציה באישור בג"ץ למרות כתבי האישום שהוגשו נגדו.
"וטוב שכך".
אז איפה חזקת ההרשעה?
"ההרשעה היא תדמיתית. גם אני חוויתי את חזקת ההרשעה כשכיכבתי מעל כל דף רענן כשופטת. התיק שלי נסגר, אבל מה יזכרו ממני? מין תמורת מינוי. זה לא הבלון התפוצץ הבלון נגמר, כל חיי יקטלגו אותי עם השטות הזאת. למה? כי הם יכולים? זה דיני נפשות".
כשופטת לשעבר, לא בעייתי לדבר נגד מערכת שהיית חלק ממנה?
"שופט אמור לשפוט ללא מורא וללא משוא פנים. ואני רוצה לספר לך משהו, רוב השופטים שהכרתי התפיידו מחיי, וההתפיידות הזו מעידה שמורא ומשוא פנים ממש לא מהם והלאה. ולמה? כי הם יודעים יפה מאוד איך הם התמנו, איזה קשרים הפעילו, מי ניהל רומן עם מי, ומי קיבל הודעה על המינוי לפני המינוי בפועל מראש הלשכה שהוא לא אפי נוה ומי נעזר באבא או באח הבכיר במערכת הפוליטית או המשפטית. אז שלא יעבדו עליי. זה שלא תמכו בי זה נון גדול בעיניי למערכת המשפט, מהראשון ועד האחרון שבהם. לכן, כשאני אהיה בעמדת מפתח, בעמדת השפעה, אדע איזה שופטים נכונים למערכת. מניסיון, לא מנקמה או חיסול חשבונות, אני אדע מיהו האדם הישר, הכן והמקצועי, כי אני חוויתי את זה על בשרי, ואין חכם כבעל ניסיון".
מגיל צעיר חלמה כרייף להיות שופטת. הרצון לשבת על כס השיפוט באולמות הדיונים השפיע עמוקות על מסלול חייה. היא נולדה כבת בכורה, אחות לשלושה בנים, והוריה עבדו קשה עד שמיצבו את עצמם כלכלית. "עזרה לזולת ומתן בסתר היו לחם חוק בבית, ותמיד היה לי חוש צדק מפותח ובטן שצועקת מול עוולות", מעידה כרייף על עצמה. "אולי גם הייתי מושפעת מסדרות טלוויזיה על עורכי דין ושופטים. כשהחברות שלי שיחקו עם בובות, אני שיחקתי בתיק מסמכים, וכשנכנסתי לבתי משפט, זה הרעיד לי את הלב. עד היום הלב שלי מתרחב בהיכל המשפט, מול דגל ישראל וכל הסמלים שתמיד הקסימו אותי. הרצון להיות חלק מזה היה דחף לא ניתן לכיבוש".
כרייף סיימה לימודי הנדסה, תעשייה וניהול, מינהל עסקים ומשפטים. ב־2019 נפתחה חקירה פלילית שבמסגרתה נחשדו אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין דאז, וכרייף, בהתערבות לקויה בתהליך מינוי שופטים בתמורה לשוחד מיני. על פי החשד, כרייף ביקשה מנוה שיברר מדוע היא ממתינה זמן רב לזימון לוועדת משנה ראשונה. לאחר שבירר, עברה כרייף לקורס התאמה לשיפוט, שנחשב לשלב הבא במיון, קיבלה בו ציון נכשל - 4.5 מתוך 10 (לדברי כרייף הציון הסופי היה 5.2 - שמ"ב), ונקבע כי "כישוריה אינם מתאימים למשרת שיפוט". למרות הציון הנמוך עברה כרייף לשלב הבא, זומנה לוועדה למינוי שופטים, ושבעה מחבריה המליצו עליה לכהונה.
איך הפכת לשופטת אם לא עברת את קורס ההתאמה לשיפוט?
"הקורס הזה הוא קשקוש שהגיע הזמן שייעלם מהעולם. מדובר בקורס צבוע, שחלק נכבד מהאנשים שנשלחים אליו מאותרגים ולא נשאלים אפילו שאלה אחת. הם עוברים את הקורס בהליכה, כנראה בגלל ההיסטוריה והקשרים שלהם. בניגוד למה שחושבים, זה לא מבחן במתמטיקה, זה בסך הכל התרשמות כללית מחבורה שיושבת ומביעה דעה על חוק ופסיקה. באופן אישי אני חושבת שהייתי מצוינת, אבל אני עדיין מוכנה לצאת מתוך הנחה שלא מצאתי חן בעיני מי מהאליטיסטים שם. לדעתי, הקורס הזה היה מכור מראש".
למה? לא לגיטימי בעינייך להתרשם ממועמד שאין לו מזג שיפוטי?
"הם לא ראויים להיות בוחנים, כי הם טעו בענק. ההוכחה היא שבסוף הייתי שופטת מצוינת. מעולה. הלוואי שכל השופטים היו כמוני. הלוואי שאני הייתי נשפטת אצל שופטת כמוני: אנושית, מסורה. לא מיניתי את עצמי. מינו אותי טובי המוחות והבכירים שיושבים בוועדה למינוי שופטים ומקבלים על זה שכר כמו נשיאת העליון, שני שרים, שני חברי כנסת, נציגי לשכת עורכי הדין".
איך הגעת בכלל לוועדה למינוי שופטים אם לא עברת את הקורס?
"הקורס הוא לא חזות הכל. לפני שבועיים התפרסם ב'המקום הכי חם בגיהינום' שיותר משליש מהשופטים שנבחרו לבתי משפט השלום נכשלו בקורס המיון. יש מאגר סודי, שראיתי אותו רק בחומר החקירה, שנקרא 'מאגר יהלום' ויש בו רישומים של שופטים שלא עברו את הקורס. אני אישית יודעת על כמה שופטים שלא עברו את הקורס ואיזה קשרים הם הפעילו כדי לעבור את הקורס. הקורס הוא לא תחליף להשכלה ולניסיון. הוא צריך לעוף מהעולם ובמקומו צריך לבוא מבחן אמיתי עם שאלות ותשובות וציון ולא הערכה של מישהו מרחביה שאתי כרייף לא באה לו בטוב בעיניים כי היא לא הבת של מישהו".
איפה אפי נוה נכנס לתמונה?
"כשסיימתי את הקורס, הרגשתי שעברתי אותו מצוין. אז התקשרתי לחבר שלי אפי נוה ואמרתי לו, לתחושתי הלך לי מצוין. והוא אמר, אני בטוח. אבל עובר שבוע ומתקשר אליי אדם שלא אציין את שמו ואומר לי, אתי, הם לא מתכוונים להעביר אותך את הקורס. אומרים שאת ערכית אבל שאין לך מזג שיפוטי. לי אין מזג שיפוטי? לי, שהייתי תובעת נוער במשך שבע שנים, ממונה על יעדי כוח אדם במשטרה וסגן ראש שלוחה, לי אין מזג שיפוטי? אז הרמתי טלפון לאפי נוה, חבר שלי וראש הלשכה, לא הזכרתי כהוא זה את הקשר האינטימי בינינו ואמרתי לו, אפי, טוענים שלא עברתי את הקורס, תבדוק למה. והוא בודק ואומר לי, נעשה לך עוול. כמה ימים אחרי שהוא בדק, קיבלתי בדואר מכתב ממנהל בתי המשפט ששמחים להודיע שעברתי לשלב הבא. איפה החלק הלא תקין פה? אמרתי לאפי לבדוק לזכר הימים שהיו ויהיו, לא ביקשתי ממנו שיתערב למעני".
המשטרה חשדה שהשתמשת בקשר עם ראש הלשכה כדי להתקדם למשרת שופטת למרות תוצאות הקורס.
"אפי הוא לא היחיד שפניתי אליו כדי שיבדוק. אין שום חטא בלנסות להפעיל קשרים כדי להגיע למטרה. אנשים עושים את זה כל הזמן. זה לגיטימי".
שנתיים בלבד ניהלה כרייף את הדיונים בבית משפט השלום בנתניה, עד שהקשר בינה לבין נוה התגלה. העיתונאית הדס שטייף קיבלה מגרושתו של נוה את הטלפון הסלולרי הפרטי שלו, השיגה את ההתכתבויות שבו ומסרה את הטלפון למשטרה בתמורה לחסינות מהעמדתה לדין. המשטרה פתחה בחקירה, ונוה וכרייף זומנו לחקירה. במהלך חקירתה, כשנותרה לבדה בחדר, מחקה כרייף מסרונים מהטלפון האישי שלה. המסרונים שוחזרו על ידי המשטרה והעלו כי שר האוצר לשעבר משה כחלון, אף הוא חבר בוועדה לבחירת שופטים, היה בקשר אישי קרוב עם כרייף. "בכל מדינה מתוקנת, אדם שהוא לא חוקר ולא שוטר שפורץ לטלפון בלי אישור או צו, היה מוצא את עצמו בבית סוהר בדיוק כמו שפורצים לבית, למרות שהטלפון לפעמים הרבה יותר דיסקרטי מהבית", זועמת כרייף. "איך נותנים חסינות לפגיעה כל כך חמורה בפרטיות?".
אבל ההתכתבויות סייעו למשטרה לחקור בפרשת אפי נוה.
"ההתכתבויות הביאו את המשטרה אליי. הייתי בחקירה במשך 13 שעות, כאחרונת העברייניות. אפילו רשות ללכת לשירותים הייתי צריכה לבקש וגם לשם ליוו אותי. בשלב מסוים ביקשתי לעדכן את הבן שלי, שנשאר לבד בבית, כי בן זוגי גולדי (טל גולדמן - שמ"ב) המתין לי מחוץ למשרדי להב. ואז גמלה בלבי ההחלטה בספונטניות להגן על החברים שלי ולמחוק את המסרונים שניהלתי בטלפון עם חמישה אנשי ציבור, לא אחד ולא שניים, שלא קשורים בשום אופן לאפי נוה ולחקירה שניהלו נגדי.
"עשיתי את זה, כי מה חטאו החברים שלי, ובגלל שאני אדם עם אמות מידה של נאמנות וערכי חברות, שהם מעל לכל. לא דאגתי לעצמי, דאגתי לחברים שלי. ידעתי שהחדר מצולם ושיראו את זה. הרי הייתי 14 שנים קצינת משטרה וגם שופטת בתחום הפלילי, ודווקא בגלל זה, כשראיתי את הצו שמאפשר לחוקרים לעיין בכל התכתובות שלי, הרשיתי לעצמי למחוק מסרונים שלא קשורים בקוצו של אבק לאפי נוה ולנושא החקירה, כדי להגן על החברים שלי, ובתוכם שופט העליון יוסף אלרון והשר לשעבר כחלון. זה רק מראה לך את מדרג האנשים שביקשתי למחוק".
כל החמישה התכתבו איתך באופן שעלול להביך אותם?
"לא בהכרח, אבל אני מטבעי אדם מאוד דיסקרטי. אף פעם אף אחד לא ידע מי מקורב אליי, מי תומך בי ועם מי אני בקשר. אני לא רברבנית. במשטרה הייתה לי חברה מאוד טובה שהייתה המפקדת שלי אבל אף אחד לא ידע. כזאת אני".
מהחקירה דלפו מסרונים אישיים מאוד ששלחת לשר האוצר לשעבר כחלון.
"לא היה בינינו שום קשר אינטימי, חד־משמעית. זה סגנון הדיבור שלי. אני לא מתביישת בו".
דווקא כקצינת משטרה וכשופטת, לא הבנת שמדובר בעבירה של השמדת ראיות?
"רשימת מכולת לא יכולה לשמש ראיה לשוד בנק. אם הייתי מוחקת מסרונים מאפי נוה או מסרונים שקשורים למינוי, אז בסדר, אבל מחקתי מסרונים שלא קשורים בכלל לחקירה בתום לב ובהבנה גמורה שאני שומרת על החברים שלי. לכן כל כך נדהמתי כשהם בחרו להלך עליי אימים עם ההאשמה הזו. כשמחקתי את המסרונים, ידעתי שאפשר לשחזר אותם, וזה רק גרם לי להיות בטוחה ששום דבר רע לא יאונה לי מההחלטה הפזיזה הזו, שבסופו של יום היא, ורק היא, גרמה לחתול לטרוף את השמנת. הגשתי להם על מגש של זהב את הדבר היחיד שאיתו יכלו ללפות אותי בגרון ולהגיד לי, או שתפרשי, או כתב אישום על השמדת ראיות".
בדצמבר 2019 הודיעה המשטרה כי התגבשה תשתית ראייתית נגד נוה וכרייף לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות ובעקבותיה החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד נוה באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים ונגד כרייף באשמת שוחד והשמדת ראיות בכפוף לשימוע. שלושה חודשים לאחר מכן התפטר נוה מתפקידו וכרייף פרשה מכס השיפוט. "יש תקרת זכוכית לאישה שמגיעה מהפריפריה ובפרט אם היא מזרחית שבאה מבית שלהורים שלה אפילו אין תעודת בגרות", אומרת כרייף במרירות. "אני לא אומרת שאי אפשר להגיע לכל מקום מכל נקודה, אני עצמי ההוכחה לזה, אבל לנשים כמוני הדרך פחות סלולה והטיפוס יותר קשה. בצער אני גם אומרת שלאור הניסיון שלי, האישה הראשונה להיזרק מהמערכות הייתי אני, בגלל שלא היו לי כנפיים שיכסו אותי ויגידו, מה אתם רוצים ממנה, יש לה ארבעה תארים והיא שופטת מצוינת".
את באמת חושבת שסיימת את כהונתך כשופטת בגלל שאת אישה, מזרחית ומהפריפריה?
"לא גדלתי עם התובנה הזו ולא האמנתי בה עד שזה קרה לי. היום אני יודעת להגיד שהיה כל כך קל להעיף אותי מכל המדרגות בגלל שאני לא מגיעה מרחביה וההורים שלי הם לא מהמקום הנכון, למרות שאני לא פחות טובה מכל שופט אחר".
אבל הטענות נגדך לא היו על רקע סתמי אלא בשל מחיקת המסרונים.
"מגיע לי להדליק משואה בגלל שמחקתי את המסרונים האלה. אבל כשהספינה טובעת, העכברים בורחים. גם העכברים שהגנתי עליהם. ולמרות זאת הוכחתי שאני בן אדם שאפשר לסמוך עליו ושערכים של נאמנות לחברים והגנה על פרטיותם חשובים לי יותר מהפרטיות של עצמי. ההדלפה של השמות רק מוכיחה שצדקתי".
אז למה הסכמת לפרוש מכס השיפוט ולא נלחמת להמשיך לכהן בתפקידך?
"כי לא היו לי תעצומות נפש ויכולות כלכליות להמשיך ולהתמודד. זה קרה באבחה. קראו לי ואמרו, כאן ועכשיו, תחליטי מיד, או שאת פורשת מהשיפוט, או שמגישים נגדך כתב אישום. ביקשתי שעה לחשוב וקראתי לאבא שלי. ישבנו בגינה ואמרתי לו, מה אעשה? ואבא שלי אמר לי, כלום לא שווה את הסבל שלך. תעזבי אותם, תפתחי משרד, תהיי פרקליטת צמרת. הם לא שווים אותך. אז כתבתי לפרקליטות, מסכימה בצער. כמה ימים לאחר מכן שולחים לי מייל שאחתום על התפטרות והפסיקו לי את המשכורת לאלתר. זו הייתה הפעם הראשונה שנשבר לי הלב. זה היה ממש הרצחת וגם ירשת".
זה לא היה צפוי?
"כבר כשהמשטרה המליצה על הגשת כתב אישום הרגשתי הלם מוחלט, סכין בלב. עולמי חרב עליי. זה היה חושך. לא האמנתי שאני, אזרחית מצוינת, אדם ישר שמחנך את ילדיו לערכים וליושרה, הפכתי להיות עבריינית. הרי אני דם מדמם. זה היה כמו חלום בלהות שרק רציתי להתעורר ממנו. ועדיין, עד הרגע האחרון האמנתי שהתיק נגדי ייסגר ושאקבל בקשת סליחה בענק. אפילו הכנתי כמה שורות של מה אני אומרת אחרי שמודיעים לי שהתיק נסגר. הייתי בטוחה שזה הולך להיגמר ורציתי להיות מוכנה בשלוף עם מילות תודה".
מה כתבת?
"שאני מודה למשטרה ולפרקליטות שהגיעו לחקר האמת ועשו מלאכתן נאמנה ואני מודה לבן הזוג שלי ולילדים, ושאני שמחה לחזור ולהיות שופטת טובה יותר ומבינה יותר".
היום, במבט לאחור, היית עושה משהו אחרת?
"היום לא הייתי מוחקת שום מסרונים, כי אף אחד לא שווה שאשמור על הפרטיות שלו על חשבון החירות שלי לחופש העיסוק ולשם טוב".
היית נוהגת אחרת מול אפי נוה סביב המינוי שלך?
"אני מתעקשת לומר שמה שעשיתי עם נוה לגיטימי לגמרי וכל הצבועים שמבקרים את המעשים שלי יסתכלו לעצמם במראה בלבן של העיניים ויגידו לי מתי בפעם האחרונה הם ביקשו ממישהו שיבדוק להם באיזו יחידה הבן שלהם ישרת, איזה חדר אפשר לשדרג להם במלון. אז לבדוק לי אם נכונה השמועה שלא עברתי את הקורס יותר גרוע? למה טפלו על אתי כרייף דווקא? כי הייתי טרף קל. הייתי יתומה מקשרים. הפרקליטות והמשטרה הן חיה מוגנת. הייתי צריכה לזרוק להם עצם כדי שיירדו ממני, כי הם יכולים לטרוף ולגרום למחלות, לשיגעון ולדיכאון, ואולי זה מה שהיו מצפים ממני. אבל אני יכולה להגיד שאם הפרצוף שלי היום מסמל את מה שאסור לעשות, כי יש לזה מחיר, אז אני גאה בזה".
היום את בקשר עם אפי נוה?
"אנחנו לא בקשר מיום החקירה. אני לא כועסת עליו והוא לא כועס עליי, אבל יש שיקולים אחרים שקשורים לזוגיות ולמשפחה".
אז עכשיו היא בבית. שוקלת הצעות, בוחנת את האפשרויות שלה. ובין לבין מגיחה להשקות מתוקשרות והפקות אופנה בכיכובה. אפילו דמות ב"ארץ נהדרת" כבר יש לה. נדמה שהיא נהנית מזה. "עכשיו יש לי קצת יותר זמן למשפחה ולעצמי", היא מחייכת. "בתקופה שבה הייתי שופטת לא ראיתי בית, לא זוגיות, לא חיי משפחה ולא חברים. הייתי נתונה כל כולי ומאודי מכף רגל עד ראש לתיקים שהייתי צריכה לפסוק בהם. חוץ מלהשכיב את התיקים לישון ולתת להם ארוחת בוקר, עשיתי הכל. אפילו לקחתי אותם הביתה".
בעבר עלתה טענה שלעתים מופעלים לחצים לא כשרים על שופטים.
"עליי לא הופעלו לחצים, אבל יש שיחות מסדרון שיש בהן שופטים, ואף פעם אי אפשר לדעת לאן זה יוביל בסוף ולאן זה יחלחל. שופטים משתפים את החברים שלהם בכל מיני דברים, החל בקשרים שיש להם וכלה בתלונות שמגישים עליהם. וכמו כל בן אדם, אנחנו בני השפעה ולא ל"ו צדיקים. גם לשופטים יש רומנים וגם לשופטים יש עניינים בחיים הפרטיים. האם זה פוגע בעבודה שלהם? אולי. בשלי זה לא פגע".
לאחרונה מתרבות ההתקפות הבוטות על מערכת המשפט. איך את מרגישה כשאת שומעת את יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק פינדרוס, אומר "החלום שלי הוא לפוצץ את בית המשפט העליון"?
"אני לא בעד הסגנון הזה. והוא לא הסגנון שלי. אני לא בעד להרוס שום דבר ואף אחד. אני בעד להוקיע התנהגות עבריינית בחסות החוק".
אבל הצטרפת למפלגה שאחד מבכיריה, ח"כ דוד אמסלם, תקף את נשיאת העליון חיות בחריפות חסרת תקדים כששאל אותה בפומבי "מה שתית הנשיאה חיות?" ואמר לה "אל תחשבי שאנחנו אהבלים, במקום לכתוב קשקושי שטויות שאת עצמך לא מבינה, תכתבי: מר אמסלם, אני לא סובלת אותך, לא סובלת את האמסלמים ולא המכלופים ולא אתן לכם סיוע למה זה שלנו".
"אני מכירה את האמירות האלה ואני מכבדת את האנשים שאומרים אותן ואת הזכות שלהם להתבטא איך שמתאים להם. חופש הביטוי הוא זכות חשובה. אני לא מחלקת ציונים על סגנון. יש כאלה שגם לא אוהבים את הסגנון שלי, אבל עדיין זו לא עבירה להתבטא. אני מגנה עבריינות ואפליה בוטה בשירות בית המשפט ומוקיעה פגיעה בפרטיות והדלפת שיחות וחקירות וצביעות סלקטיבית".
נתקלת בשוביניזם והטרדות במערכת המשפט?
"ראיתי דברים שיכולים לפתוח יופי מהדורות".
גם בתפקידך הקודם במשטרה?
"כל שכן. כולם צבועים ומתחסדים. כשזה קרה לי, מילאו פיהם מים בלי למצמץ. בעיניי, גם המשטרה וגם השופטים צבועים וסלקטיביים, אם כי לא בהכללה. יש כמה צדיקים בסדום, ואני הצדיקה הראשונה שלא ממהרת לטנף על אחרים. אבל עוד בתקופתי במשטרה היה מי ששאל אותי, תגידי, את לא מוטרדת? השבתי לו, 'כשאני רוצה, זה לא מטריד אותי, וכשאני לא רוצה, אף אחד לא מעז להטריד אותי'".
ובבית המשפט? הוטרדת שם?
"לא אפרט. רק אומר שהיו דברים שראיתי, שמעתי וגם חוויתי. שופטים הם בני אדם. במו עיניי ראיתי שגם הם הולכים לשירותים".