אחד מכל שבעה ישראלים סובל מהתמכרות - כך על פי דו"ח המרכז הישראלי להתמכרויות שפורסם היום (שלישי). על פי הדו"ח, שהוצג לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולראש הממשלה נפתלי בנט, כ-21% מהמכורים הם בגילים 18 עד 35. "התמונה שעולה מן הדו"ח מחייבת שינוי מדיניות ומודעות ציבורית גבוהה יותר להתמודדות עם תופעת ההתמכרות", נמסר.
התמכרות מוגדרת כהמשך שימוש כפייתי בחומר או התנהגות גם כאשר יש לכך השלכות שליליות - מצוקה נפשית או פגיעה בתפקוד משפחתי, חברתי או תעסוקתי-כלכלי - עם קושי לשלוט ולהפסיק. מהדו"ח עולה כי בחמש השנים האחרונות חל זינוק של שיעור הישראלים הסובלים מהתמכרויות והגיע לקרוב ל-15%, יותר מחצי מיליון ישראלים - זינוק של 25% אחוז לעומת שנת 2018. "לפי הממצאים, אין מדובר בתופעה הנוגעת בשוליים החברתיים, זוהי תופעה הרווחת בקרב הציבור כולו וכי 1 מכל 7 ישראלים מתמודד עם התמכרות. מלבד הסבל העצום הנגרם לאדם המתמודד עם ההתמכרות, גם משפחתו, חבריו וסביבתו סובלים מכך", אמרו במרכז.
ההתמכרות במספרים
14.6% סובלים מהתמכרות לחומרים או התנהגות:
· סובלים מהתמכרות התנהגותית - 11.2%
· סובלים מהפרעת שימוש בחומרים - 5.6%
פירוט התמכרויות התנהגותיות:
· מין - 6.7%
· הימורים -3.7%
· פורנוגרפיה - 3.3%
· משחקי מחשב - 2.8%
החומרים שנמצאים בשימוש הנפוץ ביותר הם:
· אלכוהול (71%)
· קנביס (27%)
· תרופות לטיפול בקשב וריכוז (9%)
· תרופות לשיכוך כאבים (7%)
· תרופות הרגעה או שינה (7%)
נתוני התמכרות בקרב בני נוער:
· 14% מתלמידי התיכון מדווחים על שתיית אלכוהול מספר פעמים בחודש ובסופי שבוע
· 11% מתלמידי התיכון מדווחים על שימוש קבוע בקנאביס בתדירות שבועית או חודשית
· 13% מבני הנוער בגיל העל יסודי עסקו בהימורים בכסף מספר פעמים בשנה האחרונה, הימורים לא חוקיים.
· 27% מתלמידי התיכון מדווחים על צפייה יומיומית בתכנים פורנוגרפיים.
· 8.5 שעות ביום בממוצע הוא הזמן אותו מבלים בני נוער מול מסכים
התמכרויות הינה תופעה חוצת מגזרים ולא קיים הבדל שכיחות התמכרויות בין חילוניים (13.3%), מסורתיים (14.1%) ודתיים (13.1%) - אך פוגעת במיוחד במי שמתמודד עם מצוקה נפשית כלשהי (53%) - מתוכם 38% מתמודדים עם דיכאון, 30% עם חרדה ו-39% עם פוסט טראומה.
מעבר להתמכרות כשלעצמה, קיימת עלייה של 48% בשימוש לרעה בקנביס ועלייה של 25% באלכוהול. כמו כן, מעל 90% מהסובלים מהתמכרות לא פונים לקבלת טיפול. הקושי במציאת המענה המתאים, הסטיגמה והבושה שחשים חלק גדול מהמכורים מקשה על קבלת טיפול מתאים ומעכבת את היציאה ממעגל ההתמכרות.
לצד הקושי שחווים המתמכרים, המעגל הסובב אותם והחברה הישראלית כולה, להתמכרות יש גם מחיר כלכלי. על-פי מחקר שבוצע על-ידי המרכז הישראלי להתמכרויות בשיתוף פירמת הייעוץ והשירותים המקצועיים הבינלאומית Deloitte, העלות הכלכלית הישירה למשק מהתמכרויות מוערכת בכ-7 מיליארד שקלים בשנה. בנוסף, העלות הזו מתחלקת בין התמכרות לאלכוהול, סמים ותרופות מרשם, המוערכת ב-6.3 מיליארד שקלים בשנה, ובין 700 מיליון שקלים כתוצאה מהתמכרות להימורים.
העלות נגזרת הן מעלות האימפקט השלילי של התמכרויות על המשק (ירידה בפריון עבודה), המוערכת ב-4.2 מיליארד שקלים, והן מההוצאות הציבוריות על טיפול בהתמכרויות והשלכותיהן (עלויות רווחה, טיפול רפואי ואכיפה), המוערכת ב-2.8 מיליארד שקלים בשנה.
פרופסור שאולי לב-רן, מייסד ומנהל אקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות ציין כי ''הדו''ח חושף את הבטן הרכה של החברה הישראלית ומצביע על צורך לשינוי מידי במדיניות של כל הגורמים הנוגעים לתופעת ההתמכרות. למדינת ישראל יש את הפתרונות וחלקם כבר נכנסו למסלול של יישום וצפויים להתחיל לעבוד בעוד כשלוש שנים. לצערנו, זהו זמן רב שבו יתווספו למעגל ההתמכרויות מכורים חדשים ומשפחות נוספות ישלמו מחיר יקר. המסקנה העולה מהדו''ח היא שנדרשת תוכנית פעולה בעלת פוטנציאל ליישום מהיר ומתן מענה למי שזקוק לו''.
ענבל דור-קרבל, מנכ"לית המרכז הישראלי להתמכרויות אמרה כי ''כמעט כל המדינות המפותחות בעולם חוו עלייה בשיעור המכורים לאחר שנתיים של קורונה. לכן צפינו עלייה קלה, אך בכל זאת הופתענו מהנתונים שהראו כי היקפה של התופעה רחב מששיערנו. לאורך כל תקופת הסגרים הוזהרנו מפני השלכותיה של המגיפה על החוסן החברתי והיכולת של יחידים להתמודד עם הלחץ והבדידות בהם היו נתונים, לצערנו כעת ממש ניתן לראות את הביטוי לכך במצב ההתמכרויות במדינת ישראל".
- הסקר בוצע על ידי מחלקת המחקר של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) בקרב 3,300 משיבים, אשר אסף נתונים בעזרת מכון הסקרים איי-פאנל, המונה כ-100,000 חברים מכל שכבות החברה הישראלית. הסקר בוצע במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18-70, וכולל יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, משתתפים מכל הארץ ומכל השכבות הסוציואקונומיות. במחקר נעשה שימוש במדדים מקובלים מהעולם לאיתור התמכרויות באוכלוסייה הכללית, בהתאם להגדרות הרפואיות של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה וארגון הבריאות העולמי.