מספר שיא של תושבים עזבו בשנה שעברה את מגוריהם בירושלים, עם כ-11 אלף איש שהיגרו מחוץ לעיר - כך פרסם היום (חמישי) מכון ירושלים למחקרי מדיניות. מה היא הסיבה לנטישה ולאן עברו רוב התושבים?
כמדי שנה, המכון מפרסם את "השנתון הסטטיסטי לירושלים 2022", הסוקר את המגמות הדמוגרפיות, הכלכליות והחברתיות בעיר. לפי נתוני השנתון, אחד מתוך עשרה ישראלים הוא ירושלמי: בירת ישראל ממשיכה לשמור על מעמדה כעיר הגדולה במדינה - בסוף שנת 2020 היא מנתה 951,100 תושבים, שהיוו 10% מהאוכלוסייה בארץ.
עם זאת, מאזן ההגירה השלילי עמד על שיא שלילי של 10,900-, ככל הנראה בהשפעת הקורונה. שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית בירושלים (22.9 לאלף תושבים) גבוה - מזה של האוכלוסייה הערבית בעיר (20.9).
לפי נתוני השנתון, בשנת 2021 עברו לירושלים מיישובים אחרים 11,000 תושבים חדשים ו-18,800 עזבו אותה ועברו להתגורר ביישובים אחרים, ומאזן ההגירה השלילי עמד על 10,900-. מדובר על עליה בהשוואה למאזן ההגירה השלילי בשנת 2020, ועמד על 7,800-. מאזן ההגירה בשנה זו היה נמוך במקצת בהשוואה לשנת 2019 (8,200-) אך גבוה בהשוואה לשנים 2018-2017 (6,000-).
חוקרי המכון משערים כי השפעות הקורונה, כגון לימודים מרחוק, השפיעו על השינויים בהיקף ההגירה בשנה זו. החוקרים מציינים כי 38% מהעוזבים את ירושלים עברו ליישובים אחרים במטרופולין ירושלים, חיים בסביבתה ורואים בה את מרכז חייהם, ומצביעים על כך שירושלים היא המטרופולין השנייה הגדולה בישראל.
"המעבר של תושבים מירושלים (העיר הראשית) ליישובי המטרופולין אינו ייחודי לירושלים והוא מאפיין ערים גדולות, אם זו תל אביב או הערים המרכזיות בעולם", ציין יאיר אסף-שפירא, ראש צוות מידע ונתונים במכון ירושלים למחקרי מדיניות ועורך "השנתון הסטטיסטי לירושלים". "ניתן לראות במגמה זו התפתחות טבעית של העיר, ולכן נדרשת גם בניית תשתית שתוכל לשרת את תושבי המטרופולין כגון דרכי גישה ותחבורה נוחות, יצירת מקומות עבודה ועוד".
המהגרים ממשיכים לעבוד בבירה
לפי הנתונים נכון לתחילת שנת 2021 מטרופולין ירושלים היא כללה 86 יישובים ו-1,373,000 תושבים. 951,100 מהם חיו בעיר ירושלים, גלעין המטרופולין (70%) ו-421,900 התגוררו בטבעת החיצונית (30%).
אוכלוסיית מטרופולין ירושלים גדלה בשנים האחרונות (2020-2015) בקצב ממוצע של 2.3% מידי שנה. ירושלים גדלה בתקופה זו ב-1.9% מידי שנה, והטבעת החיצונית של המטרופולין ב-3.3%. קצב גידול מואץ במיוחד נרשם בעיר בית שמש (שמספר תושביה גדל ב-29 אלף בשנים אלו - גידול ממוצע של 5.0% בשנה) וכן ביישוב צור הדסה (9.4% מידי שנה). נתון נוסף שעולה, הוא שכ-83.8 אלף מועסקים עובדים בירושלים ומתגוררים מחוצה לה בשנת 2021, לעומת 79.1 אלף בשנת 2019 - כלומר התושבים שעזבו ליישובים בסביבת ירושלים ממשיכים לעבוד בעיר.
ירושלים היא העיר עם האוכלוסייה החרדית הגדולה בישראל, האוכלוסייה הערבית הגדולה בישראל (19% מערביי ישראל) וממשיכה להיות אחת הערים העניות בישראל: מעל מחצית מהילדים בעיר חיים מתחת לקו העוני. בשנת 2020 חיו מתחת לקו העוני 38% מהמשפחות בירושלים (123,100), 43% מהנפשות (416,600) ו-53% מהילדים (206,900). אחוז הילדים החיים מתחת לקו העוני גבוה מאחוז המשפחות החיות מתחת לקו העוני, כלומר - עוני הוא תופעה אשר רווחת במיוחד בקרב משפחות גדולות.
העובדה כי רק 26% מהנשים הערביות משתתפות בשוק התעסוקה, ורק 45% מהגברים החרדים עובדים, מחמירה את העוני במגזרים אלו. גם השכר בירושלים נמוך מהממוצע בשאר הארץ: השכר הממוצע לחודש עבודה של שכיר בירושלים עמד על 9,600 שקלים, לעומת 11,500 שקלים בישראל.
שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת, זאב אלקין מסר: "שנתון ירושלים המוגש ביום חגה של העיר, חושף בשורות רבות על עתידה של בירת ישראל. אנו מבססים את ירושלים כעיר מטרופולין עם גידול משמעותי במספר החברות והעובדים המגיעים לעיר בכל יום. אנו עמלים כל העת לשלב בין ירושלים העתיקה, בירת ישראל הנצחית של מדינת ישראל- לירושלים מתקדמת למאה ה-21."
ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, אמר: "הדוח מציג תמונת מצב רחבה ומעמיקה על ירושלים ויחד עם שאר מחקרי המכון, מהווה מסד ידע מרכזי המסייע לעירייה ולממשלה בטיוב תהליכי קבלת ההחלטות וגיבוש המדיניות ביחס לירושלים ולהבנת המורכבויות והרבדים השונים שהעיר מגלמת, וזאת במטרה להביא לשיפור איכות חיי כלל תושבי העיר".