בית משפט השלום בירושלים קיבל היום (ראשון) את ערעור נערים יהודים שנעצרו בהר הבית, וביטל את החלטת המשטרה להרחיק יהודים שהשתחוו והתפללו במתחם. "התנהגות העוררים איננה מקימה חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביטחון הציבור או ביטחונו של אדם באופן המצדיק הרחקתם מהעיר העתיקה למשך 15 יום", כתב השופט ציון סהראי בהחלטתו. "מדובר בפגיעה בלתי מידתית בחופש התנועה שלהם, המהווה זכות יסוד חוקתית".
בנוסף, השופט נימק את החלטתו באמצעות דבריו של מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, שאמר "הר הבית פתוח. אנחנו מאפשרים לכל תושבי המדינה והשטחים שמגיעים להתפלל בהר לעלות ולקיים את פולחן הדת". השופט סהראי הסביר כי "בנסיבות אלה, הצהרה פומבית של מפכ"ל המשטרה, ממנה עולה בבירור ובפירוש כי כל תושבי המדינה רשאים לעלות להר הבית ולקיים את פולחן דתם, כשמה כן היא,
קוראת לכל מי שחפץ בכך לעשות כן".
בעקבות החלטת השופט, נמסר ממזכירות הממשלה כי "אין ולא מתוכנן שינוי בסטטוס קוו בהר הבית. החלטת בית משפט השלום עוסקת אך ורק בעניין התנהגות הקטינים שהובאה בפניו, ואין בה קביעה רוחבית בעניין חופש הפולחן בהר הבית. ביחס לתיק הפלילי הספציפי עליו מדובר, נמסר לממשלה כי המדינה תגיש ערר לבית המשפט המחוזי".
בעקבות החלטת השופט, חבר הכנסת איתמר בן גביר הודיע לקצין בכנסת כי הוא מתכוון לעלות להר הבית ביום ירושלים. "איומים של האויב לא ירתיעו אותנו להגיע למקום הכי קדוש לעם היהודי, להיפך רק נתחזק ונגיע לממש את הריבונות של מדינת ישראל בירושלים", מסר בן גביר. "אני מקווה שביום ירושלים ישראל תוריד את הניה בסיכול ממוקד ותרים את דגל ישראל לראש התורן".
עורך הדין נתי רום מארגון "חוננו", שיצג את המערערים על החלטת המשטרה, מסר כי "הגיע הזמן שמשטרת ישראל תתעשת ותפסיק להיטפל באופן גזעני לעולים היהודים בהר הבית. משטרת ישראל יודעת כי לא מדובר בעבירה פלילית ולכן היא מנסה לטפול על עולי הר הבית כל מיני עבירות שונות ומשונות. אנחנו שמחים על החלטת בית המשפט הברורה".
השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג' הגיב בטוויטר להחלטה וכתב: "ההחלטה לאפשר את הפרת הסטטוס קוו במתחם אל אקצא, איננה רק שגויה, אלא גם חסרת אחריות ומסוכנת. מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם וכדי לעצור את התבערה, על היועמ"ש והפרקליטות לערער על ההחלטה ולבקש את דחיית יישומה. לפני שנמצא את עצמנו במערבולת אלימות כתוצאה משיגעון גדלות של שופט שלום אחד".
בעקבות החלטת בית המשפט, מהדהדים ברשתות החברתיות הערביות את סיפור המקרה, וטוענים כי מדובר באישור ליהודים לעלות להר הבית ולערוך שם תפילות "טקסים תלמודיים". זאת, למרות שיש ספק רב אם המשטרה תשנה את מדיניותה המגבילה במקום.
מוקדם יותר היום איים ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה בהסלמה אם מצעד הדגלים בירושלים יצא לפועל ואמר כי "יש קריאות של מתנחלים לפרוץ למסגד אל-אקצא ולארגן מצעד של דגלים. אני אומר בבירור ומזהיר את האויב מביצוע פשעים כאלה. העם הפלסטיני וההתנגדות בירושלים ובגדה המערבית לא יסכימו ולא יקבלו את מעבר השטויות היהודיות הללו במסגד אל-אקצא". את הדברים אמר באירוע של חמאס לציון שנה לשומר חומות.
עוד הוסיף הנייה כי "ההחלטה שלנו ברורה ולא תהיה חזרה ממנה. נאבק בכל האפשרויות ולא נתיר את חילול מסגד אל-אקצא, או את ההתנשאות נגד עמנו ברחובות ירושלים, בגדה המערבית ובתוך ישראל". המזכיר הכללי של ארגון הג'יהאד האסלאמי, זיאד נחאלה, חיזק את דבריו של הנייה ואמר כי "אנחנו צריכים להיות בכוננות, למלא את המשימה שלנו ולהכריז לעולם כולו שאין לנו מלבד ירושלים".
"המחויבות שלנו לירושלים היא הדבר היחיד שחשוב. אלה שחושבים שהתנגדות העם הפלסטיני יכולה להיעצר כשאל-אקצא נתון ליהודים, לא מבינים את ההתנגדות הזו", הוסיף נחאלה. "ירושלים היא פלסטין, זה האסלאם במלוא מובן המילה. מה שמתרחש בירושלים הוא השפלה מכוונת של המוסלמים והפלסטינים ודריסת הזכויות שלהם".
בתי המשפט מתירים תפילה בהר הבית - המדינה שומרת על הסטטוס קוו
זו אינה הפעם הראשונה שבית משפט מתיר להתפלל בהר הבית, אך המדינה מערערת על ההחלטות ובתי המשפט המחוזי והעליון הפכו את ההחלטות ושמרו על הסטטוס קוו.
בשנת 2021 שופטת בית משפט השלום בלהה יהלום ביטלה צו הרחקה שהמשטרה הוציאה לאריה ליפו, לאחר שהוא התפלל בלחש במהלך ביקור במתחם. המשטרה ערערה על ההחלטה לבית משפט המחוזי, שקיבל את הערעור וביטל את ההחלטה. "בג"ץ עמד לא פעם על נפיצותו ורגישותו של הר הבית כמקום יחיד ומיוחד שנוכח מרכזיותו וחשיבותו, הסכנה הנובעת מהתלקחות האלימות במקום אינה בגדר סכנה מקומית בלבד, והיא עלולה להוביל להתלקחות שאופיה יסכן את הביטחון גם מחוץ לגבולות המדינה והאזור" נימק השופט אריה רומנוב.
בג"ץ נדרש מספר פעמים לסוגיית חופש הפולחן בהר הבית, ואף דרש בשנת 2017 מהמדינה לנמק מדוע לא להתיר ליהודים להתפלל במקום, אך עתירה זו נדחתה. בשנה שעבר בג"ץ דחה עתירה נוספת של ארגונים שדרשו כי המשטרה תקצה זמן ומקום לתפילות בהר הבית. בפסק דין של השופט דוד מינץ, הוא דחה את העתירה ונימק "הטעמים הביטחוניים והמדיניים העומדים בבסיס מדיניות ממשלת ישראל לאורך השנים בסוגיה עודם תקפים, וגם העותרים לא טענו לכל שינוי נסיבות בעניין. גם אין מקום לטענות במישור הסמכות, שעה שבית המשפט הכיר זה מכבר בסמכויות הנתונות למשטרה בעניין מניעת כניסה ותפילה בהר הבית".
עוד הוסיף השופט מינץ "הר הבית הינו יחיד ומיוחד שאין בו כדי להעיד על הכלל. אכן, נקודת המוצא העקרונית היא כי לכל יהודי זכות לעלות להר הבית ולהתפלל שם, כחלק מחופש הפולחן הדתי ומחופש הביטוי. עם זאת, זכויות אלה אינן מוחלטות וניתן להגביל את מימושן תוך התחשבות באינטרס הציבורי. נוכח מרכזיותו וחשיבותו הרבה של הר הבית גם לבני דתות אחרות, הסכנה הנובעת מהתלקחות האלימות שם אינה בגדר סכנה מקומית בלבד והיא עלולה להוביל להתלקחות שאופייה יסכן את הביטחון גם מחוץ לגבולות המדינה והאזור".