בשל רטיבות באדמה: פתיחת הקבר של תינוק מפרשת ילדי תימן תידחה בחודש

פתיחת קברו של עוזיאל חורי, שחשוד כי נעלם כחלק מפרשת חטיפת ילדי תימן, תידחה בחודש נוסף - כך נודע היום (שישי) לוואלה!. זאת, בעקבות דוח של משרד הבריאות כי האדמה סביב הקבר רטובה מדי כדי לפתוח אותו ביום שני בשבוע הבא, כפי שתוכנן.

משפחתו של חורי תקפה את ההחלטה, ומסרה כי "יומיים לפני פתיחת הקבר שוב המדינה בחסות משרד הבריאות 'שלפו' חוות דעת מטעמם שהאדמה רטובה. השיטה היא אותה שיטה, המדינה משתמשת בכוחה ועושה הכול כדי להמשיך את ההסתרה".

"זה אחרי שבמשרד הבריאות התפארו ויצאו לתקשורת בהכרזה כאילו פתיחת הקבר ביוזמתו 'למען הצדק', כאשר מהצד השני המשפחה, בעזרת עורכת הדין רחל דותן, במאבק משפטי ארבע שנים, שאותו משרד הבריאות והמדינה גררו עד לבית המשפט העליון", נכתב בהודעת המשפחה. "העליון אף ביקר בחריפות את התהלות המדינה וקבע שמזמן היה צריך לפתוח את הקבר".

בנוסף על כך, בהודעה מטעם המשפחה נכתב כי לפני שלושה ימים המדינה הגישה בקשה לבית המשפט כי התיעוד לפתיחת הקבר יצולם ללא קול. לטענתה, זה כדי שלא יישמעו את דברי האנתרופולוג. "מזל, אחותו של עוזיאל חורי, המבקשת לפתוח את הקבר, הייתה באותו מעמד כביכול לבדיקת האדמה, שנקבע כי האדמה 'רטובה ובוצית'", הוסיפה המשפחה. "בכל התיעודים שמזל צילמה באותה 'בדיקה', לא נראה שנעליו של החופר מלוכלכות מהאדמה ואפילו כלי העבודה של נראים לאורך כל הסרט נקיים".

מוקדם יותר השבוע פורסם לראשונה בוואלה! כי כ-65 שנה לאחר שהחלו להיערם עדויות על היעלמות ילדי תימן והבלקן, ייפתח לראשונה, קבר של אחד הילדים החשודים כי נעלמו, והגופה תובא לחקירה במכון לרפואה משפטית באבו כביר. ההחלטה הגיעה לאחר עתירתן של חמש משפחות לבית המשפט בבקשה לפתוח את הקבר.

לאחר העתירה, ביקשו השופטים את תגובת המדינה. המדינה נתנה את הסכמתה בתנאי שהחקירה תיערך במכון לרפואה משפטית באבו כביר, כך שהיא תנוהל באופן מסודר ולא באופן פרטי. המשפחות הסכימו, בתנאי שבמהלך החקירה, יהיה גם חוקר מטעמם.

התינוק שקברו ייפתח הוא עוזיאל חורי, שמשפחתו עלתה ב-1948 מתוניסיה. ב-1952 נולדו עוזיאל ואחיו, ובהיותו כבן שנה חלה עוזיאל, נלקח על ידי שירותי הרווחה, הועבר לבית חולים וכעבור זמן קצר קיבלה המשפחה הודעה שהוא הלך לעולמו. הוא קבור בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.

לאורך השנים הוקמו שלוש ועדות חקירה לבדיקת הפרשה. הוועדות מצאו כי מתוך 1,053 מקרים שבחנו 979 ילדים שמתו, 69 הוגדרו "עלומים" - מקרים שבהם לא נמצאה עדות למיקומם הנוכחי של הילדים, וחמישה אותרו כמאומצים. בסוף 2016 פרסם ארכיון המדינה מאות אלפי מסמכים העוסקים בפרשה, ובהם חומרי החקירה מהוועדות. האתר העלה תיקים הכוללים 210 אלף מסמכים, שבהם ניתן לעיין ולראות מה עלה בגורלם של הילדים כמו סיבת המוות והיכן נקברו. לפי הממצאים, אין ראיות לחטיפה ממוסדת של ילדי תימן, המזרח והבלקן.

לפני כשנה אישרה הממשלה הקודמת, כחודש לפני הבחירות, הצעת החלטה למתן פיצויים למשפחות שנפגעו במסגרת הפרשה. המתווה שאושר הסדיר פיצוי כספי עבור המשפחות שנפגעו בסך 162 מיליון שקלים. 150 אלף שקלים יועברו לבני משפחה שלא נמסר להם דבר מותו של ילדם בזמן אמת, ובכלל זה נסיבות המוות, מקום קבורה שלא אותר, או שמקום קבורתו אותר באיחור ניכר. במקרה שמסקנת הוועדה האחרונה הייתה כי לא ידוע מה עלה בגורלו של הילד, בני משפחתו יזכו לפיצוי של 200 אלף שקלים.