לראשונה מקום המדינה: קבר חשוד של תינוק מפרשת ילדי תימן החטופים ייפתח לבדיקה רשמית בשבוע הבא

כ-65 שנה לאחר שהחלו להיערם עדויות על היעלמות ילדי תימן והבלקן, ייפתח לראשונה בשבוע הבא, קבר של אחד הילדים החשודים כי נעלמו, והגופה תובא לחקירה במכון לרפואה משפטית באבו כביר. ההחלטה הגיעה לאחר עתירתן של חמש משפחות לבית המשפט בבקשה לפתוח את הקבר.

לאחר העתירה, ביקשו השופטים את תגובת המדינה. המדינה נתנה את הסכמתה בתנאי שהחקירה תיערך במכון לרפואה משפטית באבו כביר, כך שהיא תנוהל באופן מסודר ולא באופן פרטי. המשפחות הסכימו, בתנאי שבמהלך החקירה, יהיה גם חוקר מטעמם.

התינוק שקברו ייפתח הוא עוזיאל חורי, שמשפחתו עלתה ב-1948 מתוניסיה. ב-1952 נולדו עוזיאל ואחיו, ובהיותו כבן שנה חלה עוזיאל, נלקח על ידי שירותי הרווחה, הועבר לבית חולים וכעבור זמן קצר קיבלה המשפחה הודעה שהוא הלך לעולמו. הוא קבור בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.

על פי התכנית, ביום ראשון בשבוע הבא המצבה תוזז ויום למחרת יפתחו את הקבר ויעבירו את הממצאים לבדיקה. לטענת המשפחה, הם סורבו לבקשתם לקבל את בדיקת ה-DNA לבדיקה פרטית. החוקר מטעמם יהיה נוכח רק בפתיחת הקבר ולקיחת הממצאים.

מזל ברקו, אחותו של עוזיאל שקברו ייפתח, בירכה על ההחלטה. "אלו בשורות טובות אחרי שנים של טלטלות מצד המדינה", אמרה לוואלה!, "זו היתה הצוואה של ההורים שלי". עם זאת, היא מתייחסת בספקנות לתהליך שמנוהל על ידי המדינה. "אני חייבת להגיד שגם אם יגידו שזה אחי - אני לא אאמין לממצאי החקירה. המדינה הסכימה לנו רק שיהיה מישהו מטעמנו בפתיחה, שיראה שהקבר לא ריק ויש שם עצמות של תינוק, אך לא הסכימו לתת לנו את ה-DNA לבדיקה פרטית".

למרות ההחלטה התקדימית, הסבירות שיצליחו לאתר את הוולד אינה גבוהה. זאת מכיוון שעברו שנים רבות מיום קבורתם של התינוקות, שנקברו בשלב כל כך מוקדם. בעקבות זאת, לא נותרו שם עצמות, אלא רק סחוס, כך שהחקירה תהיה קשה וקיימת סבירות לא נמוכה כי היא לא תישא תוצאות.

דוח של משרד הבריאות בנוגע לפרשה, שהגיע לידי וואלה! לפני כשנה, חשף כי צוותים רפואיים פעלו בשיטתיות כדי להטעות עולים מתימן ולמסור את ילדיהם לאימוץ בשנותיה הראשונות של המדינה. העדויות שנאספו על ידי ועדה מיוחדת של המשרד, בראשות המשנה למנכ"ל לשעבר פרופ' איתמר גרוטו, התגבשו לכדי מסמך רשמי ראשון מטעם גורם ממשלתי שחושף את פרטי הפרשה.

הדוח מתבסס על עשרות עדויות של רופאים ואחיות. על פי גורם המעורה בתוכנו, עולה כי הצוותים סברו כי טובת הילד אינה לגדול בבית הוריו הביולוגיים, ולכן פעלו כדי להשיג מהם הסכמה בעל פה לאימוץ התינוקות. אמנם מהעדויות לא נראה כי הדבר בוצע באופן ממסדי או כהוראה מגבוה, אך נעשה כדפוס קבוע ונפוץ במוסדות.

אותו גורם מסר כי על פי העדויות, ההורים לרוב לא הבינו היטב עברית ולכן לא ידעו למה הם נותנים את הסכמתם. להורים אחדים שכן הבינו את השפה נאמר כי "הילד יקבל שם טיפול טוב יותר", אך הם סברו שמדובר בהמשך של הטיפול הרפואי שהתחיל בבית החולים, ולכן הם נתנו אישור לאימוץ בנם או בתם.

לדברי הגורם, באחת העדויות רופא בבית החולים הלל יפה בחדרה תיאר כיצד צריך לנהוג בעולים החדשים: "הם מביאים יותר מדי ילדים והופכים אותם למסכנים, צריך לסרס אותם". אחות אחרת אמרה כי העולים "מוזנחים ומסריחים, שאינם ראויים להיות הורים", ורופא בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים טען כי "עדיף לילדים לגדול בבתים טובים יותר שיכולים להעניק להם מגוון אפשרויות".

לאורך השנים הוקמו שלוש ועדות חקירה לבדיקת הפרשה. הוועדות מצאו כי מתוך 1,053 מקרים שבחנו 979 ילדים שמתו, 69 הוגדרו "עלומים" - מקרים שבהם לא נמצאה עדות למיקומם הנוכחי של הילדים, וחמישה אותרו כמאומצים. בסוף 2016 פרסם ארכיון המדינה מאות אלפי מסמכים העוסקים בפרשה, ובהם חומרי החקירה מהוועדות. האתר העלה תיקים הכוללים 210 אלף מסמכים, שבהם ניתן לעיין ולראות מה עלה בגורלם של הילדים כמו סיבת המוות והיכן נקברו. לפי הממצאים, אין ראיות לחטיפה ממוסדת של ילדי תימן, המזרח והבלקן.

לפני כשנה אישרה הממשלה הקודמת, כחודש לפני הבחירות, הצעת החלטה למתן פיצויים למשפחות שנפגעו במסגרת הפרשה. המתווה שאושר הסדיר פיצוי כספי עבור המשפחות שנפגעו בסך 162 מיליון שקלים. 150 אלף שקלים יועברו לבני משפחה שלא נמסר להם דבר מותו של ילדם בזמן אמת, ובכלל זה נסיבות המוות, מקום קבורה שלא אותר, או שמקום קבורתו אותר באיחור ניכר. במקרה שמסקנת הוועדה האחרונה הייתה כי לא ידוע מה עלה בגורלו של הילד, בני משפחתו יזכו לפיצוי של 200 אלף שקלים.