"לומדים מפורנו": הנוער הלהט"בי משווע לחינוך מיני אמיתי, אך נשאר מחוץ למשוואה

תלמידים, מומחים ומחקרים מציגים תמונה זהה: החינוך המיני לקהילה הגאה מיושן, לא מתוקצב ותלוי ברצון הטוב של בית הספר. "השיחות מכוונות לסטרייטים כאילו סקס של להט"ב זה מגעיל", מספרים בני נוער. משרד החינוך בונה תוכנית חדשה אך בינתיים טוען: "המידע נמצא באינטרנט"

21/05/2022
בווידאו: הורוביץ מצהיר על יישום צעדים שיקלו על תהליך שינוי מין בישראל (צילום: משרד הבריאות)

שי, תמר, רוקאס ורועי בילו את מרבית שנות חייהם במערכת החינוך. הם מגיעים מרוב חלקי הארץ ומתחנכים בבתי ספר עם אופי מגוון. כל אחד מגיע מרקע אחר, אך לכולם משותפת זהות מגדרית או נטייה מינית שאינן הטרונורמטיביות, ותחושה אחת - חוסר מוחלט בחינוך מיני מותאם.

אם בעבר הדרישה הייתה נאמרת בחצי קול, היום בני הנוער לא מהססים להגיד מה הם צריכים. "אפשר להיות בוטה?", שואל שי ארץ, תלמיד י"ב בבאר יעקב, ומתחיל לירות כשמתקבל האישור. "כגבר הומו, חסר לנו כל העניין של סקס אנאלי וההכנה אליו, זהירות בגריינדר, מגברים פדופילים. לא דיברו איתי על זה בכלל, בשום צורה, וזה מה שמספרים גם הומואים אחרים. בחינוך המיני בישראל ככלל חסר העניין של הסכמה וסיטואציות מיניות שהן לא הטרונורמטיביות".

"לא דיברו איתי על זה בכלל", שי ארץ(צילום: באדיבות המצולמים)

שיעור אחד או שניים, במקרה הטוב, הוקדש לנושא המורכב בכל שנותיהם של התלמידים ששוחחו עם וואלה!. "הדיבור על הקהילה מאוד מצומצם. בכיתה ז'-ח' נגיד לא היה כלום", טוען רוקאס מיכאל דביר, תלמיד י"ב מרחובות המגדיר עצמו טרנסג'נדר א-בינארי. "השיחה שעברנו אחר כך הייתה בהקשר רומנטי, שזה בסדר להיות הומו, שזה קיים. לא דיברו בכלל על טרנסים, בטח לא על א-בינריות. הומו, לסבית, בי, זהו. האישה שהביאו דיברה יפה על מיניות של סטרייטים, אבל לא נוגעים בסקס של להט"ב, כאילו זה מגעיל. זה גורם להרגיש שזה טאבו", הוא מאשים. "השיחות חשובות, אבל מרגיש שהן מכוונות לסטרייטים - יש אנשים ששונים מכם, אז תקבלו אותם".

רוקאס מספר כי כל חבריו מהקהילה נאלצו ללמוד מפורנו ואתרי היכרויות, ללא הדרכה. "הרבה מהם לא עושים סקס בטוח. הומואים צעירים נחשפים לתכנים נוראיים בגריינדר, להפרשי גילים גדולים, והסיבה היחידה היא החוסר בחינוך מיני. אם הייתה שיחה על תופעת הגריינדר הם לא היו צריכים להתחרט על זה אחר כך".

"היו לנו שיעורי חינוך מיני על גוף האדם, אבל לתחום הלהט"בי לא התייחסנו בכלל, כאילו זה לא קיים. כל מה שאני יודעת למדתי מהאינטרנט ומחברים. אני במערכת יחסים עם אישה והייתי צריכה ללמוד איך ומה עושים בלי אף דמות סמכותית שתסביר", הצטרפה תמר שלו, תלמידת י"ב מבאר שבע, לפי רוקאס. "ניסיתי כמה שיותר לקחת ממקורות חינוכיים ומהימנים, בניגוד לרוב האנשים שלומדים מפורנו, אבל מאוד קשה ללמוד על נושאים כאלה לבד וחבל שאין דמות להט"בית יותר מבוגרת עם ניסיון שתלמד על מין ומיניות. צריך לדבר יותר על הגוף הנקבי, איך הוא עובד, דרכים לעונג, מה טוב ומה פחות בריא. אנשים שיספרו על החוויות שלהם, גם אם זה לא גרפי".

עוד בוואלה!

דווקא מהקרובים ביותר: כמעט חצי מביטויי השנאה והאלימות ללהט"ב - בתוך המשפחה

לכתבה המלאה
"נאלצו ללמוד מפורנו", רוקאס מיכאל דביר(צילום: באדיבות המצולמים)

תהליך גילוי הזהות המינית של רועי פיחסוב, תושב נהריה, החל בכיתה ז'. מאז חלפו חמש שנים, וסדנה אחת שעברה בבית הספר דרך הזום. "למזלי היה לי את אימא שלי שאיתה הכול פתוח, אבל לילדים אחרים אין את התמיכה הזאת, והם לא מקבלים אותה מבית הספר. לא הרגשתי שמכירים בזה בכלל, כאילו זה לא קיים. הסדנה עסקה בכל המגדרים, בלי דגש על ההבדלים, בלי התעסקות בלשונות פנייה, במיניות. זה התפקיד של בית ספר להראות מה זה. הביאו לנו הצגה על התבגרות שיש בה בן ובת שהם חברים וזו היכרות ראשונה שלהם. ממש מתאים לכיתה י"א".

משרד החינוך אמנם מעביר לבתי הספר תכנים העוסקים בזהות מינית, אך הם רק מגרדים את קצה הקרחון. ביום המאבק נגד הומופוביה שצוין השבוע, נקודת השיא השנתית של העיסוק בקהילה הגאה, הונחו המורים לשאול "איך הייתם מרגישים אם הייתם יודעים שהחבר שלכם להט"ב?" ו"מה חווה נער להט"ב?". הצלילה לתכנים שמעבר נשארת בגדר בונוס ונחלתם הבלעדית של ארגוני זכויות להט"ב כמו חוש"ן, איגי ומעברים, שמעבירים סדנאות בבתי הספר.

"אין דמות סמכותית שתסביר". תמר שלו(צילום: אתר רשמי, אילת הראל)

המחשבה שאנשי חינוך אינם מסוגלים להדריך את התלמידים בעצמם אולי מצערת, אבל מחוברת למציאות. למורים וליועצים אין את המומחיות שרכשו המרצים מהעמותות והמרחק לצמצום הפער גדול. רובם המוחלט של המדריכים שייכים בעצמם לקהילה הגאה ויודעים לספר גם מניסיונם האישי, וגם אם לא - הם עוברים הכשרה אינטנסיבית לפני ההגעה לכיתות, שמתוקצבת בין השאר על ידי משרד החינוך.

אולם ב-45 דקות של שיעור, גם המומחים לא יכולים למלא את המחסור שעליו מדברים התלמידים. הזמן הקצוב מאפשר להתמקד בעיקר בנושאים הבסיסיים: תפקידי מגדר, צורות שונות של משפחה ומשיכה מינית. "התקנה הקיימת נקראת חינוך לסובלנות. בהרבה סדנאות התוכן הזה עולה, אבל אנחנו לא מתעסקים בזה. ממה שאני יודעת יש ארגונים שעוסקים במיניות בריאה, אבל אין תכנים שעוסקים במיניות בריאה להט"בית", מספרת מור נהרי, מנכ"לית חוש"ן, הארגון המרכזי שמעביר את הסדנאות בבתי הספר.

לפי נהרי, בשורש העניין עומד הכסף. התקנה התקציבית שמאפשרת לארגון להגיע לבתי ספר עומדת על מיליון וחצי שקלים. נתוני משרד החינוך מעלים כי בשנה שעברה הסכום הספיק ל-5,330 סדנאות. "בכל שנה הביקוש משמעותית יותר גדול ותמיד יש בתי ספר שנשארים מחוץ למכרז", היא מספרת. "השנה התקציב עבר שנייה לפני וזה השאיר שמונה ימים להגיש בקשות, התווספו אליו עוד מיליון וחצי שקלים כספים קואליציוניים, ועדיין הגישו בקשות לסדנאות בכמעט כפול מהסכום. להערכתנו, כדי להגיע לכל כיתה בארץ צריך 10-8 מיליון שקלים. אבל גם, זה שנכנס מישהו לכיתה פעם אחת ודיבר על זה זאת התחלה מעולה - אבל לא מספיק בשביל להפוך את מערכת חינוך לבטוחה ומכילה עבור נוער להט"ב".

"אין תכנים שעוסקים במיניות בריאה להט״בית", מצעד הגאווה בתל אביב(צילום: ראובן קסטרו)

מחקר שערך לאחרונה מכון מגנוס הירשפלד של עמותת איגי בקרב תלמידים להט"בים בני 19-12 שיקף את תמונת המצב הכואבת. פחות משליש מבני הנוער דיווחו כי למדו דבר חיובי על הקהילה הגאה במסגרת בית הספר, שליש מהם ענו כי בית הספר משתף פעולה עם ארגוני הקהילה, וכעשירית מרגישים בנוח לשוחח על הנושא עם הצוות הפדגוגי. עוד עלה מהמחקר כי 48% מבתי הספר לא מאפשרים לתלמידים להתלבש בהתאם לזהותם המגדרית ו-57% לא מכבדים את לשון הפנייה המועדפת עליהם. 5% ציינו את בית הספר כאחד ממקורות המידע העיקריים מהם הם לומדים על הקהילה הגאה, אחרי עיתונים וספרים, רדיו וטלוויזיה ומשפחה, כשבמקום הראשון ניצבים האינטרנט והמדיה החברתית. לנתונים, לפי החוקרים, השפעה ישירה על החוויה במוסדות הלימוד - בין השאר נמצא קשר בין מחסור בחשיפה לתוכן חיובי לבין היעדרויות מהכיתה.

"לצערנו רוב בתי הספר עדיין לא בחרו להניח את הנושא הזה על סדר היום החינוכי. אנחנו מזהים עדיין הרבה חשש, הרבה תפיסות מיושנות והרבה פערים בידע", אמר מנכ"ל איגי, עופר נוימן. "מאוד ברור שבתי ספר שיש בהם מורים להט"ב הופכים למקום שיותר נוח לדבר בו על הנושאים האלה, להעמיק ולהצליח לעבור תהליכים חינוכיים בריאים יותר. כל נערה ונער מתעסקים בשאלות של זהות מינית ומגדרית, בתי הספר חייבים לייצר הזדמנות מפגש חינוכית ומיטיבה עם זה. אנחנו עושים המון מאמץ להיכנס לכמה שיותר בתי ספר ולבנות יחד עם צוותי ההוראה את התוכן הזה".

המחקר מעלה גם פערים בחינוך המיני-להט"בי לו זוכים התלמידים. רק 4% מהנבדקים בחינוך הממלכתי- דתי אמרו שבית הספר משתף פעולה עם ארגוני הקהילה הגאה לעומת 38% בחינוך הממלכתי, ומספר התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי שלמדו פרט חיובי על הקהילה הגאה הוא שליש ממקביליהם בחינוך הממלכתי. ההבדלים ניכרים, במידה פחותה, גם בהתאם למצב הסוציו-אקונומי ביישוב. באשכולות הנמוכים, 4-1, דיווחו מעט יותר מחמישית מהתלמידים כי בית הספר משתף פעולה עם הארגונים, מול 38% באשכולות 10-7, ונתונים דומים עלו בתשובות הנוגעות ללמידת דבר חיובי על הקהילה.

לא רק להט"ב

מנכ"לית המרכז החינוכי "מידע אמין על מין", שלומית הברון, מצביעה על בעיה רחבה יותר. "אין חינוך מיני ארוך ומסודר במדינת ישראל", היא קובעת. "יש מחלקה מצומצמת במשרד החינוך שמתעסקת עם מיניות מוגנות ולהט"ב. המדינה בוחרת לא להרחיב את היחידה הזאת. הבעיה היא של מדיניות, במה רוצים להשקיע ובמה לא. כשהמדינה רוצה להשקיע בהכנה לצה"ל זה קורה בכל בתי הספר. כיום יועצת אחת צריכה להעביר תכנית גדולה במעט שעות, זה בלתי אפשרי ותלוי בכמה זה מעניין אותה". הברון מבהירה כי "המדיניות של משרד החינוך פרו-להט"בית, המחסור הוא כולל".

כחלק מהניסיון לשנות את המצב, בשלוש השנים האחרונות משרד החינוך מגבש תכנית חדשה לחינוך מיני בכיתות ט'-י"א, שטרם פורסמה. איריס בן יעקב, העומדת בראש היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער במשרד, מבקשת להדגיש כי הדרכת הנוער הלהט"בי במגמת שיפור. "יש לנו תכניות למיניות במשרד שהן מותאמות התפתחותית, פתחנו קול קורא ונעשים מאמצים", היא אומרת. על הטענה כי השיעורים שטחיים בלבד, היא משיבה כי "במסגרת שיעורי חינוך למיניות פחות מתמקדים במערכת יחסים ויותר במיומנויות והפעלת שיקול דעת. כשמדברים על יחסי מין לא מדברים על סוגי יחסי מין אלא על השיקולים בכללי. אנחנו משתדלים לא לתת דוגמאות מכוונות. כל בית ספר בוחר בדרך שלו להעביר תכנים על מחלות מין ויחסי מין בטוחים, יש התייחסות כללית לנושא. שאר המידע קיים באינטרנט או דרך הארגונים". לסיכום, "הגדרנו את זה כנושא שצריך ללמד אותו, אבל יש אנשי חינוך שלא יודעים איך".

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully