אביו של קצין המודיעין שמת בכלא באזכרתו: "לא נשכח ולא נסלח"

אזכרתו של קצין המודיעין שמת בכלא ושמו אסור בפרסום התקיימה היום (שישי) בחלקה האזרחית בבית העלמין כפר סמיר בחיפה. עשרות הגיעו לכבד את זכרו, ביניהם מפקד יחידה 8200, סגן ראש המוסד לשעבר ויו"ר ועדת חוץ ובטחון ח"כ רם בן ברק ומנהל בית הספר הריאלי ד"ר יוסי בן דב.

אביו של קצין המודיעין, שהואשם בעבירות ביטחוניות, אמר מעל קברו כי הכאב המלווה בחוסר ידיעה על סיבת מותו רק גדל. "המערכת הצבאית שהצטיינה בפגיעה בך לא חוסכת את יכולותיה אלה גם מהמשפחה שלנו", אמר. "לא נשכח ולא נסלח למי שהחליט למלא את גופו הקטן בתרופות שלא הכיר ומעולם לא צרך. לא נשכח ולא נסלח למי ששמר בסוד על אירועים רפואיים, אולי נורות אזהרה, שעברו עליו בכלא. לא נשכח ולא נסלח למי ששידר לנו את התחושה השקרית שהוא מוגן, אך לא באמת שמר עליו. לא נשכח ולא נסלח למי שלאחר מותו החליט שאינו ראוי לקבורה בבית עלמין צבאי. לא נשכח ולא נסלח למי שלא העביר את חקירת מותו לַגוף המקצועי ביותר האפשרי".

"זו הייתה השנה העצובה בחיינו. איבדנו אותך אחרי תשעה חודשים של כליאה תוך ניתוק מכל מה שהכרת, תקופה קשה שנמשכה ונמשכה", ספד לבנו. "תשעה חודשים בהם קיווינו שתוכל להתמודד מול מערכת צבאית קהת רגשות, שנלחמה בך, החייל של כולנו, הילד שלנו. הצבא הגיבור נגד חייַל הקבע המשקיען בעל היכולות המיוחדות שרק רצה להגיע אל הכי טוב, בכל דרך אפשרית או לא אפשרית".

"ברשימות שהשארת אחריך גילינו רק רמזים מועטים לגבי מה שהתחולל בליבך. בשיחות איתנו לא סיפרת דבר על הקשיים שאתה עובר בכלא, לא סיפרת על תרופות חריגות ומסוכנות שרשמו לך, לא על שני אירועי ההתמוטטות הפיזיים שעברו עליך בכלא וגם לא על הקושי המעיק להתנתק מחברים ומפקדים ביחידה, שבמילותיך: מחקו אותך ושכחו מקיומך. וכל זאת בנוסף על הניתוק הארוך מהרשת שהייתה חלק מרכזי כל כך בחייך".

האב ציין כי רק לאחר מותו, התאפשר למשפחה לעיין בהסברים שנתן הקצין לחוקרים. "מצאנו שם בעיקר עודף מוטיבציה, מתן מענה יצירתי, אם כי חריג, לקידום הפעילות החשובה שלך, וים של תשוקה פנימית להצליח ולהשיג תוצאות מהירות בכל מחיר", אמר.

האב העביר ביקורת על המערכת הצבאית שנכשלה לדבריו בניסיון לפענח את מותו של בנו. "התעלמו מבקשתנו המיידית למינוי שופט חוקר, לא הנציחו אותך מייד כחלל של צה"ל, אילצו אותנו להביאך למנוחות מחוץ לגדר הצבאית כאילו לא שרתת בצבא עד יום מותך", זעק האב. "גם אם המערכת הזאת תתעשת ותיקח סוף סוף אחריות על מותך בטרם עת, אין לנו ממנה יותר ציפיות למָעֵט שימור זיכרונך ושמך הטוב".

"שום כעס שלנו לא יחזיר לנו אותך. אנחנו גם מאוד אוהבים את צה"ל ואת החיילים הרבים המסורים שמשרתים בו. גם אחיותיך, אימא שלך ואני היינו חיילים - אין לנו צבא אחר. אבל אהבנו את צה"ל והאמנו בו פעם יותר, הרבה יותר. לא נשכח ולא נסלח למי ששם לו כמטרה לשבור את הילד שלנו על ידי משפט מתמשך ואיום במאסר לא סביר".

"וגם לא נשכח ולא נסלח למי, שביום הזיכרון האחרון, לא מצא לנכון לשלוח נציג של צה"ל, לחזק אותנו מעט ליד הקבר. במקומו, הגיעו אנשים טובים אחרים שהשתתפו בכאבנו. אותם נזכור לתמיד. היה שלום ילד שלנו".

מפקד 8200 היה אמור לשאת דברים באזכרה אך לבסוף ויתר. בשבוע שעבר קיים בית הספר הריאלי בחיפה יום עיון לזכרו של הקצין, במהלכו מפקד 8200 נאם. בבית הספר החליטו לא לחכות לצה"ל ולהנציח את הקצין כחלל צה"ל.

בלילה שבין 17-16 במאי, נמצא הקצין בבסיס הכליאה הצבאי כשהוא במצב רפואי קשה בתאו. הקצין פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, שם נקבע מותו. עוד מסרו כי הקצין היה עצור בבסיסי כליאה צבאיים, כי הוא נכלא בשמו, ושהוא עמד בקשר עם סגל הכליאה והיה בסביבת כלואים אחרים.

לדברי צה"ל, הקצין זכה לזכויות כנדרש במהלך שהותו בכלא, זכה לטיפול רפואי שוטף ולליווי של גורמי בריאות הנפש. עוד מסרו כי בני משפחתו של הקצין "ביקרו אותו בבסיס הכליאה והיו עמו בקשר שוטף. בנוסף, הקצין עמד בקשר עם שתיים מידידותיו. גורמים מאגף המודיעין ביקרו אותו מספר פעמים".

דבריו הנוקבים של האב מצטרפים למכתב ששיגרה השבוע המשפחה השכולה, באמצעות עו"ד אפרת נחמני בר ושרון זגגי פנחס, לפרקליטה הצבאית הראשית, אלוף יפעת תומר ירושלמי. בו הם הבהירו כי אינם מוכנים להיות "משפחה שכולה מחמד". במכתב טענות קשות על החקירה הכושלת של צה"ל, העדר ממצאים לנסיבות המוות, אי העברת מידע במרכזם הדו"ח הפתולוגי וכן המנדט החלקי ביותר שניתן לצוות המשטרתי, שכן אין לו כל יכולת להוציא את חקירה מהמבוי הסתום אליה נקלעה. הוריו של הקצין המנוח קבלו במכתבם לפצ"רית על מה שהם חשים כניסיון "לאלף" אותם, "להתיישר" עם המערכת ולהשמיע דברים פחות נוקבים.