אחד משירי הילדים המוכרים הנושנים, שסופר לאחור תפוחים שנופלים העץ או בקבוקי בירה מהקיר, מתנגן בשבועות האחרונים כפסקול הקואליציוני. בגרסה המקומית של ממשלת בנט-לפיד, הספירה מתחילה ב-62 בקבוקים/תפוחים, כמספר המנדטים שכל המפלגות החברות בקואליציה קיבלו בבחירות, אבל מהר מאוד עוברת ל-61, מינוס עמיחי שיקלי שנפל עוד לפני ההשבעה. זה החזיק כעשרה חודשים עד הפרישה של עידית סילמן בחודש שעבר, שאחריה נשארו על העץ 60 תפוחים, ואתמול נפלה ג'ידא רינאווי זועבי ממרצ, שהותירה את הממשלה עם 59 אצבעות בלבד והפכה אותה רשמית לממשלת מיעוט.
כמו בשידור חוזר לדרמה של פרישת סילמן, ההודעה של רינאווי זועבי תפסה את ראש הממשלה נפתלי בנט ושותפו החליפי יאיר לפיד בהפתעה גמורה. יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, למד על ההחלטה ומכתב הפרישה מפוש בתקשורת, וניסה במשך שעות לשוחח או להיפגש איתה ונותר ללא מענה. וכמו אצל סילמן, בעוד צמרת הקואליציה הייתה לגמרי רדומה, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו דווקא היה מעודכן במהלך המתבשל.
כפי שנחשף אתמול בוואלה!, רינאווי זועבי התייעצה עם חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס על לבטיה, והוא עודד אותה לפרוש תוך כדי עדכון של אריה דרעי ומשם לנתניהו מאחורי הקלעים. אתמול בלילה, בשיחה עם ראשי המפלגות באופוזיציה, נתניהו הבטיח שיש דיבורים "רציניים" עם עריקים נוספים. בליכוד בטוחים שזה רק עניין של זמן עד שמניין חברי הכנסת שתומכים בממשלה בכנסת ירד ל-58, ושמשם קצב הנשירה רק ילך ויתגבר.
עוד בפוליטי-מדיני
בקואליציה, לעומת זאת, מקווים שיצליחו עוד להציל את המצב ולשכנע את רינאווי זועבי, לכל הפחות, לא לשתף פעולה עם נתניהו ובן גביר ולא לתמוך בהצעות האופוזיציה לפיזור הכנסת. במרצ נזעקו אתמול מהמחשבה שהתפרקות הממשלה תירשם על שמם, ומפעילים לחץ כבד על חברת הכנסת הסוררת לחזור בה או להתפטר מהכנסת, ולפיד קבע פגישה ביום ראשון ולדון על המינוי לקונסולית בשנגחאי. הפרישה שלה גדעה מומנטום של הצלחות מאז שהכנסת חזרה מפגרה - הקואליציה התגברה על משבר הר הבית עם רע"ם, ניצחה ברוב ההצבעות, ואפילו הצליחה לזרוע ריב ומדון בספסלי האופוזיציה ולגרום נזק תדמיתי לליכוד סביב חוק "ממדים ללימודים" של שר הביטחון בני גנץ.
לפיד ובנט היו על הגל, בעיצומו של קמפיין ציבורי-פוליטי על הראש של נתניהו והליכודניקים שמונעים הטבות ללוחמי צה"ל. אבל הודעת הפורשת ממרצ ניתצה את האופוריה והפכה את המומנטום בחזרה. שישה שבועות אחרי העריקה של סילמן, המהלך של רינאווי-זועבי מבשר רשמית על מגמה: הקואליציה מתפוררת משני קצותיה, מימין ועכשיו גם משמאל, על ידי חברי כנסת בודדים שקופצים מהספינה. זה הופך למשימה כמעט בלתי אפשרית: גם אם יצליחו להגיע להבנות עם רינאווי זועבי ולהרתיע את סילמן עם איומי הפרשה, ריח הבחירות החזק באוויר משנה את הדינמיקה, מחדד עמדות, מייצר חשדנות ומקשה על שיתוף הפעולה. בין המפלגות, וגם בצמרת.
מצד אחד, בנט ולפיד עמלים יחדיו על ייצוב הממשלה ומתאמים באדיקות כל צעד ושעל. בנט נשמע לעצתו של לפיד להרחיק את היועצת המדינית שמרית מאיר, שהסתכסכה איתו וגם עם כל אנשי האקווריום, וגם להמלצה להדיח את חבר הכנסת יום טוב כלפון הנורווגי, ולהחזיר את מתן כהנא לכנסת. חלוקת העבודה ביניהם במאמצי הצלת הקואליציה ברורה - בנט מנסה לבלום את הדימום ב"ימינה", ולפיד מייצב את כל המפלגות בגוש הנגדי. אבל היא גם מציבה אותם בסוג של ניגוד עניינים אחד מול השני.
לפי ההסכם הקואליציוני, אם שני חברי כנסת ממפלגות הימין יצביעו בעד פיזור הכנסת, לפיד יקבל את ראשות הממשלה לתקופת הבחירות ועד שתוקם ממשלה אחרת. אם לא - והעריק שיצטרף לסילמן יהיה מהגוש הנגדי - בנט ישמור על הכיסא, מצרך קמפיין מבוקש ונדיר. מאז פרישת סילמן, המתח הזה התגלה כבר פעמיים: בשבוע שעבר, בזמן שלפיד ניסה לפתור את המשבר עם רע"ם ולהרגיע את מועצת השורא, לשכת ראש הממשלה לא ממש יצאה מגדרה כדי לעזור, ושיחררה רצף הצהרות והתבטאויות על הר הבית בטיימינג הכי רגיש. גם אתמול, בזמן שרינאווי זועבי כיכבה ב-15 דקות התהילה שמקבל כל פורש במהדורה המרכזית של חדשות 12, "גורמים בכירים" בימינה מיהרו לתדרך שאף אחת מהדרישות שלה לא תתקבל.
למרות ההצהרות הפומביות של ראש הממשלה וזריקות המוטיבציה על כך ש"ממשיכים לטפס ולא מוותרים", הנחת העבודה בסביבתו היא שהממשלה תשרוד במקסימום עוד כמה שבועות. ואם כבר נגזר על הממשלה ליפול, בנט רוצה שהתפוחים הבאים - יפלו מהעץ של לפיד.