הייתה או לא הייתה פגישת הנחיה, אם כן אז מתי אם לא למה אמר ומה אם בכלל לא? אין ספק שהשבוע האחרון סיפק לציבור הצצה נדירה אל פיתוליה הצרים והמורכבים ביותר של מערכת המשפט ובפרט - של רשויות האכיפה. הדיון הסוער סביב עדותו של שלמה פילבר, עד המדינה בתיק 4000 נחשב זה מכבר ל"הצגה הכי טוב בעיר", אך למעשה אם כבר עסקינן בדימויים מעולמות תוכן אחרים - נראה יותר כי מדובר בליהוק שנוי במחלוקת לתכנית ריאליטי.
אלא שהשבוע נפל דבר. אם לתמצת את הדברים, במסגרת החקירה הנגדית של עד המדינה פילבר, הצליחה ההגנה להראות כי פגישה שעל פי כתב האישום נערכה במועד מסוים - ככל הנראה לא נערכה באותו המועד. בתגובה ביקשה התביעה לעדכן את כתב האישום לפי הממצאים החדשים. רבים ניסו לשייך לעובדה זו השלכות מרחיקות לכת לגבי איתנות התיק עצמו. על כך ידון בית המשפט ויחליט את שיחליט.
מעניינת לא פחות הייתה תגובתה של התביעה לאירועים. נתחיל במובן מאליו - נראה שקרתה כאן תקלה. לאחר אינספור שעות של חקירות, תמלילים וגביית עדויות, ראוי היה לבצע את אותו איכון טלפוני מפורסם טרם הגשת כתב האישום ולוודא האם ומתי נערכה פגישה ששני הצדדים מסכימים על חשיבות קיומה או אי קיומה. בכך הייתה נמנעת המבוכה הגדולה לצוות התביעה ולמערכת אכיפת החוק כולה. ניתן לשער כי בכירי הפרקליטות עברו על כל סעיף וסעיף בטרם הוגש כתב האישום ותחתיהם עוד שורה ארוכה של פרקליטים. ועדיין, כפי הנראה, משהו התפספס ותאריך שנכתב לא היה מדויק.
אולם, בניגוד לעבר הלא רחוק, הפעם לא נשמע כל ניסיון מצד המערכת לחלוק על העובדות, להכחיש או לטשטש את הארוע שקרה באולם בית המשפט המחוזי בירושלים. להיפך, מיד הוגשה על ידי הפרקליטות בקשה לתקן את כתב האישום. לא מדובר בעניין של מה בכך. המשמעות בשפה לא משפטית היא כמו לבוא ולומר "יכול מאוד להיות שנעשתה כאן טעות מצידנו, אנחנו מבקשים לתקן". כן, גם בפרקליטות עובדים אנשים. עובדים קשה מאוד, למען האמת.
זה אולי נשמע טריוויאלי אולם ייתכן ומדובר כאן בתחילתה של מהפיכה רעיונית. ראשית באופן בו ראשי מערכת אכיפת החוק רואים את עצמם ואת המערכת בראשה הם עומדים, שכמו כל מערכת אחרת גם זו שלהם אינה חפה מטעויות. לאורך שנים ארוכות הורגלנו לשמוע כיצד כל טענה על חוסר דיוק מצד הפרקליטות או כל ניסיון להעביר ביקורת על מהלכיה הם איום על הדמוקרטיה ו/או פגיעה בשלטון החוק.
כמובן שתרמה לכך האווירה הציבורית הקשה שהובילה הראשות המבצעת ומי שעמד אז בראשה, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שלא חסך בניסיונות ובאמצעים לפגוע באוטונומיות של מערכת המשפט ובלגיטימציה של שומרי הסף. שנית ולא פחות חשוב - ייתכן ומדובר בשינוי מהותי באופן בו הציבור הרחב יראה בקרוב את אותה המערכת. לראשונה, באופן אנושי. הנה, דווקא סביב הדיון הסוער בתיקיו של אותו ראש ממשלה לשעבר שהסית נגד המערכת והעומדים בראשה, באים ראשיה הנוכחיים של אותה המערכת ובאמירה פשוטה והצגת ערכים אנושיים, מוצאים את הדרך לחזק את אמון הציבור בהם. דרך ארוכה עוד ניצבת לפניהם אך נראה כי השבוע החלו לצעוד בה.
נירה פורן היא מנכ"לית ACC, ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים