הדרת נשים מההייטק - בעיה לאומית?

גיוון תעסוקתי הוא לא רק סיסמה יפה, אלא הדרך היחידה לשבור פערים חברתיים ולצמצם אותם, להוציא אנשים ממעגל העוני. הגיע הזמן לשינוי, על חברות ההייטק לייצר סביבה בטוחה לגדילה מקצועית עבור נשים. כי החברות לא יתעוררו בזמן, הן יקומו לבוקר בו הממשלה מחליטה עבורן

ד"ר חולוד אבו חרפה
16/05/2022

בסקירתה השנתית, מונה רשות החדשנות את האתגרים של ההייטק הישראלי ונותנת תחזית לצפי של המחקר והפיתוח. בדוח שפירסמה בימים האחרונים, הדגישה הרשות כי ההייטק הישראלי הוא מעוזו של הגבר החילוני במרכז הארץ. הרשות מתריעה על ירידה של 1,200 עובדים חרדים, על העסקה של רק 200 עובדים ערבים, שהם פחות מ-2% מכלל המועסקים והנשים, ופחות משליש מכלל השכירים בענף.

כמי שפועלת ומעסיקה מאות נשים, וכמי שמקדמת העסקת נשים למקצועות הטכנולוגים, אני רואה עד כמה החברה הישראלית תקועה מאחור. גיוון תעסוקתי הוא לא רק סיסמה יפה שנשמעת טוב בתור אחריות חברתית. הזדמנות תעסוקתית לכולם, זו הדרך היחידה לשבור פערים חברתיים ולצמצם אותם, להוציא אנשים מעוני ולגדל דור חדש של ילדות וילדים.

"החברה הישראלית תקועה מאחור", ד"ר חולוד אבו חרפה(צילום: אתר רשמי, ענת קאזולה לחברת Q Elite Beauty)

מדינת ישראל משקיעה ובצדק מיליארדים מתקציבה במחקר, בפיתוח ובטיפוח המדע והיזמות. ההמצאות הישראליות נמכרות בחו"ל, משקיעים מתדפקים על דלתות החברות וחלקן אף נסחרות בבורסות בעולם. כל אלה לצערי, לא מחלחלים לשטח, לא יוצרים הזדמנויות חדשות לבני ובנות החברה הערבית או החרדית ולא מאפשרים שילוב של נשים בכלל ונשים בנות מיעוטים בפרט.

הפערים האלה בלתי נסבלים ותפקידה של המדינה לצמצם אותם. זה המקום לציין גם את אחריותן של חברות ההייטק בישראל. הממשלה משקיעה הון תועפות לחיזוק התעסוקה ואף לקחה את זה כפרויקט לאומי. אבל שום פרויקט ושום מיליארדים לא יעזרו, אם מי שעומדים בשער הכניסה להייטק, סוגרים את השערים לנשים, לערבים ולחרדים. בסוף, עם כל הכבוד לממשלה, זו אחריותן של החברות הישראליות להטמיע גיוון תעסוקתי ומגדרי. מי שקיבלו תקציבים, עזרה והזדמנויות בישראל, מחויבים להחזיר חזרה לחברה הישראלית שעודדה, השקיעה וטיפחה.

אבל בואו נדבר על רק על הנשים. אין ספק ששילוב נשים בתפקידים בכירים בחברה הפך לשיחת היום. גם בקרב מקבלי ההחלטות. אם חברות ההייטק והסייבר לא יתעוררו בזמן, הן יקומו לבוקר בו הממשלה, שבה מכהנות יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח, מחליטה עבורן. סטארט-אפ או חברה טכנולוגית שלא תעסיק נשים - ולא רק במקצועות ורודים של מזכירות - לא תהיה זכאית לשירותים ממשלתיים או מענקי מחקר ופיתוח של רשות החדשנות. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

עוד בוואלה!

קרונות תפילה מאולתרים ברכבת, "סדרנים" מונעים כניסת נשים

לכתבה המלאה
אישה עובדת בהייטק. ShutterStock
נשאלות באופן לא חוקי בראיונות כיצד יסתדרו עם גידול הילדים(צילום: ShutterStock)

הגיע הזמן לשינוי תודעתי: לאפשר לאישה סביבה בטוחה לגדול מקצועית ולהביע רעיונות כשווה בין שווים. סיוע בהכשרה ובהתאמה המקצועית והרקע המקצועי של חלק מהמועמדות לתחומים המבוקשים. גם סוגיית האיזון בין בית לעבודה משמעותית. נשים מדווחות שהן נשאלות באופן לא חוקי בראיונות עבודה כיצד הן יסתדרו עם גידול הילדים, כאילו שזה רק תפקידה של האימא, ואם הן מתמודדות על משרה מלאה כשהן אימהות לילדים, מעסיקים מצפים מהן להיות זמינות מסביב לשעון או מקיימים פגישות עבודה משמעותיות בשעות מאוחרות ומדירים אותן בפועל.

כשאני מעסיקה נשים בקבוצות שמאפשרות גדילה, מנטורינג והזדמנויות לקידום, אני פוגשת כל כך הרבה נשים מוכשרות, חכמות ואמביציוזיות שעם ההזדמנות הנכונה יכולות להגיע רחוק. אז למה לא לתת להן את ההזדמנות הזו? רק כך נוכל לפתוח את השערים ולאפשר לחברה הישראלית כולה ליהנות מהצלחתו של ההייטק הישראלי.

הכותבת היא ד"ר למינהל עסקים, מנכ"לית ספק האינטרנט 066, אשת עסקים ומייסדת עמותת "אישה חזקה"

  • נשים
  • הייטק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully