חליל ובתו נדין שילמו בחייהם והסחבת הקטלנית של הממשלה נמשכת

בכפר הלא מוכר דהמש התושבים חיים ללא מרחבים מוגנים, שנה אחרי ששניים מהם, חליל עוואד ובתו נדין בת ה-16 נהרגו בחצר ביתם מפגיעת רקטה. המלצות הוועדה שקמה בהוראת בג"ץ להסדרת מעמדו מונחות על שולחנה של שרת הפנים שקד, אך יישומן נדחה בטענה של חוסר בזמן

10/05/2022
בית ההרוגים מנפילת רקטה בלוד, 12 במאי 2021. יותם רונן
חיים ללא מרחבים מוגנים. בית משפחת עוואד לאחר פגיעת הרקטה(צילום: יותם רונן)

תושבי הכפר הלא מוכר דהמש חיים ללא מרחבים מוגנים, שנה אחרי ששניים מהם, חליל עוואד בן ה-52 ובתו נדין בת ה-16, נהרגו בחצר ביתם מפגיעת רקטה. המלצות הוועדה שקמה בהוראת בג"ץ להסדרת מעמדו מונחות על שולחנה של שרת הפנים איילת שקד מאז חודש דצמבר, אך יישומן נדחה בטענה של חוסר בזמן. תחינות התושבים לפתרון ביניים למקרה של מערכה צבאית נוספת נענו בשלילה.

בכפר, הנמצא סמוך ללוד ורמלה, מתגוררים כאלף איש, הראשונים שבהם התיישבו בו לאחר שגורשו מבתיהם במלחמת יום העצמאות. בהיעדר הכרה במעמדו, הם זוכים לשירותים חיוניים בסיסיים בלבד, חינוך ורווחה, מהמועצה האזורית שדות דן שבשטחה הוא ממוקם. רק בשנה שעברה החלה המועצה לספק להם גם שירותי תברואה ופינוי אשפה.

הרקטה שנחתה בכפר במהלך מבצע שומר החומות הפנתה לכמה רגעים את תשומת הלב הציבורית למאבק הממושך של התושבים. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שלח מכתב ניחומים, השגריר באו"ם גלעד ארדן הציג את תמונתה של נדין בדיון מועצת הביטחון על ההסלמה, חברי כנסת ובעלי תפקידים ציבוריים נוספים פקדו את בית המשפחה ושמעו את טענותיה על המחסור בממ"דים.

קבריהם של חליל ונדין(צילום: באדיבות המשפחה)

התושבים ציפו שזו תהיה נקודת המפנה. הראיה הכואבת לדחיפות הסדרת מעמדם באה שבועות ספורים לאחר ששופטי בג"ץ אמרו זאת בעצמם. השופטת אסתר חיות הורתה אז למדינה למצוא פתרון עד סוף 2021 ומתחה ביקורת על "עינוי הדין" שעוברים התושבים, 14 שנים מהבקשה הראשונית להכרה בתכנית מתאר לבנייה, שבע שנים מהגשת העתירה וחמש שנים מאז הוציא בית המשפט צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע אינה מכריעה על שיוכו של הכפר. מאז התחלפה הממשלה, משבר רדף משבר, וגורלו של הכפר נדחק הצדה.

"הכול נשאר אותו דבר. אין מקלט בכל הכפר. אם תהיה עוד נפילה של רקטה אנחנו ניפגע מחדש", סיפר בכעס ערפאת איסמעיל, דודה של נדין. בעקבות מותם של האב והבת הוא פנה לפיקוד העורף בבקשה לסיוע. לדבריו, הם הציעו בתגובה שיעבה את הקירות באחד החדרים בביתו, על חשבונו. בהמשך פנו גם למשרד הפנים בדרישה לקדם את המלצות ועדת הגבולות - שיוך למועצה האזורית שדות דן בעדיפות ראשונה, ולרמלה בעדיפות שנייה - בעזרת עו"ד קייס נאסר, שמלווה אותם בהליך המשפטי. "שרת הפנים טרם קיבלה החלטה. דוח המלצות הוועדה יוצג לשרת הפנים לקבלת החלטה בהקדם האפשרי, בהתאם ללוחות הזמנים", השיבו במשרד.

"פנינו למשרד הפנים כבר פעמיים. הם מתמהמהים, טוענים ששקד עסוקה. פתאום אנחנו שומעים שהחליטה להקים יישובים חדשים. אליהם יש לה זמן?", תקף איסמעיל. לטענתו משיכת הזמן אינה מכורח הנסיבות. "זה מכוון. הרי משרד הפנים הקים את הוועדה, היא ישבה וגיבשה המלצות. אף אחד לא מעוניין לקבל אותנו. המועצה אומרת שנראה איך נתמודד ונמשיך עם זה. אי אפשר לשלוח אותנו לירח".

עוד בוואלה!

ירי כבד למרכז: אב ובתו נהרגו מפגיעה ישירה בלוד, אישה נהרגה בראשל"צ

לכתבה המלאה
"היא עדיין מול העיניים". סוזן, מימין(צילום: באדיבות המשפחה)

בבית המשפחה הזמן עצר מלכת. חדרה של נדין הפך לפינת זיכרון, חפציה נשארו היכן שהניחה אותם בפעם האחרונה. אמה סוזן ושלושת אחיה ואחיותיה ממעטים לדבר על האסון שנחת עליהם. "הם חווים את הפגיעה כל יום מחדש. היא עדיין מול העיניים", הוסיף אחיה של האם. "הבעל היה המפרנס והם מתקשים להסתדר. הבן מנסה לעזור מדי פעם אבל זה לא מספיק".

משרד הפנים מסר בתגובה כי "ההמלצות הועברו לשרה. הנושא נבחן וההחלטה צפויה להתקבל בקרוב".

אין הכרה, אין מיגון

הבעיה של דהמש משותפת לעשרות כפרים לא מוכרים נוספים.

המקלטים והמיגוניות חסרים או כלל לא קיימים ברובם המוחץ, ובדומה למשפחת עווד, תושביהם נאלצים לבחור בין שתי אפשרויות רעות: להסתתר בבית רעוע או לצאת לאזור פתוח. באגודה לזכויות האזרח מסבירים כי המחסור במרחבים מוגנים מורגש ביתר שאת מאחר שאינם מסומנים במפות כשטחים מאוכלסים, מה שלא מאפשר יירוט רקטות באמצעות כיפת ברזל.

בשנה שעברה, בזמן המבצע, דרשו לשנות את הגדרת היישובים במערכת כיפת ברזל ולהציב מיגוניות בכמות הולמת למספר התושבים בכל כפר. "היעדר ההגנה על הכפרים הלא מוכרים פוגע קשות בזכות לשוויון, לחיים ולשלמות הגוף של התושבים ועומד בניגוד להתחייבויות הרשויות", כתבו במכתב ששלחו לשר הביטחון בני גנץ יחד עם עמותת במקום, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, סיכוי - העמותה לקידום שוויון אזרחי, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי וארגון שתיל.

ההערכות על מספר הכפרים ברחבי הארץ משתנות, בין השאר מאחר שההגדרה עצמה מעורפלת. כך, למשל, האגודה לזכויות האזרח ובמקום מעריכות כי כ-35 כפרים לא מוכרים נמצאים רק בנגב, בעוד גופים אחרים מדווחים על מספר כמעט כפול. משרדי הממשלה, לעומת זאת, נמנעים מפרסום מספר משוער. במענה לשאלה מהי ההערכה הרשמית הם גלגלו אחריות מאחד לשני, ונראה כי אף אחד מהם לא רואה עצמו אחראי למצב.

  • דהמש
  • משרד הפנים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully