ח"כ לשעבר אילן גילאון הובא היום (שלישי) למנוחות. גילאון, יליד רומניה, היה מבכירי מפלגת מרצ בשני העשורים האחרונים ושימש בעבר כסגן ראש עיריית אשדוד. הוא נבחר לראשונה לכנסת ה-15 בשנת 1999, ובמצטבר כיהן בכנסת במשך כ-15 שנה.
"'ידענו אש ידענו רעם' של אהבה בת 50", ספדה לו אשתו יהודית, "ידענו שנרצה משפחה גדולה. אמרת תמיד שאתה צריך ללכת ראשון. אני מרימה את עיניי ורואה כל כל הרבה אהובים. התפתחנו יחד, הפכים גמורים. אני כועסת, גם עכשיו, בא לי לריב איתך שהזנחת את בריאותך למען הכלל. רצית לחסוך ממני את הקריסה הבריאותית שלך".
עמרי, בנו של אילן, אמר גם הוא דברים לזכרו. "התכוננו לרגע הזה ואמרנו שלא נשיר שיר של ברברה סטרייסנד, אני רוצה שנדבר. אני נפעם בימים האחרונים מהאהבה אלייך במרשתת, זה ממלא לדעת את זה. כולם כינו אותך אבא, או אבא רוחני, ואתה היית האבא האמיתי שלי ושל האחים. היית מספיק אבא בשבילנו וכלכך הרבה אבא למי שרצה. זו זכות וכבוד להיות הבן שלך".
"מה שאני יכול לנצור זה הרגעים הקטנים שלנו, לצאת לים, נסיעות לטיולים, לשבת בספה לאכול גלידה מהקופסה", אמר עמרי והמשיך והקריא לזכרו של אביו את השיר נגן לי עיוור של המשורר נתן יונתן. לבסוף חתם הבן את ההספד ואמר כי "אנו גאים בך ומאושרים שהייית חלק מהחיים שלנו. אוהב אותך אבא. איך אומרים אצלנו האתאיסטים - דש לתולעים".
"כל החוויה הזו סוריאליסטית", אמרה בתו של גילאון, "עברנו רכבת הרים מטורפת. זה סיום מפתיע. הסוף הזה הוא באמת סוף. כואב בכל הגוף. קשה לי לנשום. קשה לי לחשוב על עולם בלעדייך. ניסיתי להתכונן לזה אבל הבנתי שאני לא קרובה להיות מוכנה. החור בלב עצום. תמיד ידעתי שאתה אהוב, אין מקום שלא בכו עלייך, כולם מדברים עליך. זכיתי באבא עם כוחות של גיבור על".
שר הבריאות ניצן הורוביץ ספד ואמר כי "החיים הפוליטיים קשים וזה גובה מחיר לא פשוט. אילן ידע להכניס לכל זה אהבה וחום. מעבר לאידיאולוגיה זה יחד אותו. הוא היה מקבל כל אדם בחיוך ואהבה. היה פותח את הידיים ומזמין לחיבוק. אף פעם לא הרגשת שזה מזויף. הוא צחק על השמאל שאוהב אנושות ושונא אנשים. הוא אהב את האנושות, אהב את האנשים, והחזירו לו אהבה".
"הוא היה צוחק הרבה על אנשים שאוהבים לזעוף - גם עליי", הוסיף הורוביץ, "הוא היה איש נדיב. אולי יותר מדי. ניסה לתקן לבד את כל המקרים שהיו באים אליו. סוציאליסט יקר, אחי היקר, הלכת צעיר. מה זה 65?".
"בשבילי הוא היה מצפן", אמרה לזכרו שרת התחבורה מירב מיכאלי, "הוא היה חד ואידיאולוג בלי לרגע אחד להיות דוגמטי. חשבתי להגיד שהיה גם רך, אבל זה לא נכון, הוא היה אהבה. כל הזמן בכל מקום. חוץ מכשניצב בפניו רוע - אז היה שואג. יש אנשים שבאים לפוליטיקה בשביל כוח. אילן היה צינור לכוח,
הוא נותן את הכול לאנשים אחרים ואחרות".
מזכ"ל מרצ תומר רזניק אמר כי "אילן תמיד היית אומר לי 'אני לא שמעון פרס, אני לא אשכח למות', נראה שנזכרת למות מהר מדי. בהרבה שיחות לאורך השנים הייתי אומר לך שלא פחות משהיית פוליטקאי, היית מחנך לא במקרה הקמת דור צעיר שהולך אחריך".
יו"ר תנועת נגישות יובל וגנר אמר לזכרו של גילאון כי השפיע על חייהם של מיליון וחצי בעלי מוגבלות וקשישים, "בזכותך מתאפשר לנו לחיות יותר טוב ולהשתלב יותר טוב. הוא ראה אותנו כשווים. עוד הוסיף ואמר יובל כי יתגעגע במיוחד לחבק את אילן, "חיבוק מוזר היה לנו, אני בכיסא גלגלים והוא בקולנועית".
גילאון החל את דרכו הפוליטית במועצת העיר אשדוד בשנת 1993, אז נבחר לתפקיד סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך העירוני - תפקיד שבו כיהן עד לשנת 1999, אז נבחר לכנסת מהמקום השמיני ברשימת מרצ לכנסת החמש עשרה. למרות שרוב השנים כיהן באופוזיציה, הוא ידע לשתף פעולה עם הקואליציה, היה אהוב על חברי הכנסת מכל המפלגות, והצליח להעביר למעלה מ-15 חוקים ותיקונים לחוקים, ביניהם תיקון לחוק ביטוח לאומי המשפר את זכויות הנכים וחוק המחייב לשלם שכר מינימום למלצרים, ללא קשר לתשר שהשאירו הסועדים.
בבחירות המקדימות של מרצ להרכבת רשימתה לבחירות לכנסת ה-19, זכה גילאון במקום הראשון, ומשכך, שובץ במקום השני, אחרי יו"ר המפלגה. בחודש מרץ 2017 גילאון הכריז על התמודדותו לראשות מרצ מול יו"ר המפלגה דאז זהבה גלאון, אולם פרש מהמרוץ בעקבות שבץ מוחי שעבר. בחודש מרץ 2019 עבר שבץ מוחי נוסף.