"לא חוגגים אם אחרים סובלים": הלומי הקרב מברכים על ביטול הזיקוקים ביום העצמאות

אחרי שעיריות רבות הודיעו שלא יקיימו את המופע המסורתי, הסובלים מפוסט-טראומה נושמים לרווחה. "מרגיש שרואים אותי", סיפר נחום, הלום קרב מצוק איתן. אביב, שנפצע במוצב מרגנית, ביקש להשתמש בכסף שנחסך כדי לסייע לנפגעים: "בימי עצמאות הייתי מסתגר בבית, כל בום מקפיץ"

02/05/2022
זיקוקים. ShutterStock
זיקוקים. אילוסטרציה(צילום: ShutterStock)

לקראת יום העצמאות, עיריות ומועצות מקומיות ברחבי הארץ הודיעו כי החגיגות יתקיימו השנה ללא מופעי זיקוקים. זאת, מתוך התחשבות בהלומי הקרב. המהלך קיבל תמיכה נרחבת מרבים הסובלים מפוסט-טראומה שנגרמה במהלך שירותם הצבאי.

אחד ממובילי המאבק נגד מופעי הזיקוקים, הלום קרב ממלחמת לבנון השנייה, ירון אדל, קרא היום (שני) לערים נוספות לנקוט בצעד דומה. "בעיני זו חצי כוס מלאה וחצי ריקה - יש כמה ערים גדולות שעוד לא החליטו על ביטול הזיקוקים, חיפה, ירושלים, ראשון לציון, יבנה, שדרות, באר שבע", הסביר. "יש עוד פוסט טראומתיים שחשופים לזיקוקים ביום העצמאות וצריך לעצור את זה".

עם זאת, אדל בירך על המהלך. לדבריו, "כשמסתכלים על חצי השנה האחרונה רואים תנועה ישראלית אמיתית שבאה מלמטה ואומרת 'אנחנו לא רוצים לחגוג אם אחרים סובלים'. זה שינוי תרבותי דרמטי. שינינו טקס, מסורת, ובחרנו אחרת. זה רגע מאוד עוצמתי ואני מאוד שמח. יום הזיכרון קורה 24 שעות לפני הזיקוקים. כל מה שאנשים כמוני חושבים עליו זה החברים שנפצעו ונהרגו. זה נמצא בראש שלנו, בתודעה, ממש עד הזיקוקים".

"שינינו טקס, מסורת, ובחרנו אחרת". ירון אדל(צילום: באדיבות המצולמים)

"היום הזה הוא לא כל יום, זה יום שבו חוגגים את הסיבה שאני נפצעתי. אנשים יכולים לחגוג בגללי, ומי שאחראי לא יוכל להשתתף בחגיגות? זאת נצלנות", המשיך אדל. "דפקנו אותו, הוא הקריב את הגוף והנפש, ואנחנו נתמלא ביין ונשמח. החיילים הם לא צאן לטבח. שינויים זה קשה, אבל אפשר להכריז שזו לא הדרך שבה ישראלים חוגגים יותר. אני מבין שלאנשים יש קושי עם זה, אבל אנחנו צריכים להיות חברה שמתחשבת בחלשים וזה עובר דרך שם".

עידו גל רזון, מייסד עמותת לוחמים לחיים, פצוע צה"ל והלום קרב ממבצע "צלול כיין", גם אמר דברים דומים. "אנחנו מבינים את מי שלא רוצה לבטל את המופעים, גם אני בתור ילד אהבתי זיקוקים, אבל מבקשים להכיל את המצב", אמר. "אנחנו רואים כל שנה את המצוקה של הלומי הקרב, הם מסתגרים בבתים, שמים אטמי אוזניים, סוגרים את התריסים ומתכוננים. אם יש אדם אחד שזה מה שזה עושה לו אז צריך להפסיק. זה לא רק אנחנו הפוסט-טראומתיים שסובלים, להרבה אנשים זה עושה רע, נשים בהיריון, ילדים עם צרכים מיוחדים. גם לחיות. הם לא משתתפים בשמחה. אנחנו מברכים על השינוי שעושות העיריות, גם מול תגובות הנגד".

אפרת שפרוט, מנכ"לית נט"ל, המעניקה סיוע נפשי לנפגעי פוסט טראומה לאומי אמרה גם היא כי "הזיקוקים הם משהו משמח שכולנו מחכים לראות עם הילדים שלנו ביום העצמאות אבל המציאות שלנו במדינה היא אחרת, אסור לנו לשכוח שיש לנו עשרות אלפי חיילים ואזרחים שכל רעש שנוצר מהזיקוקים, מחזיר אותם לחוויות שהם עברו, מהווה עבורם טריגר וגורם להם להסתגר בבית ורק לחכות שזה יסתיים".

טוב לדעת (מקודם)

הסוד לשיפור חיי המין שלכם – כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם "גברא"
"נפצעתי קל באירוע, אבל הפציעה האמיתית הייתה מבפנים". אביב מוטלה(צילום: אורי סלע, יקיר פולק)

לפני 20 שנה אביב מוטלה היה בעמדת הש"ג במוצב מרגנית כשמחבלים הסתערו לעברו. הוא ניהל קרב של יותר מרבע שעה עד שהגיע כוח החילוץ. סגן-מפקד גדוד שקד שבחטיבת גבעתי, חובש וחבר של מוטלה נהרגו. "לא ידעתי שאני פוסט-טראומתי. הכחשתי את זה והייתי עסוק בלשרוד. המערכת הצבאית האשימה אותי שלא פעלתי מספיק טוב בסיטואציה ושמה את המוות של החברים על הכתפיים שלי, הסתובבתי עם האשמה במשך שנים", סיפר. לדבריו, הפוסט-טראומה התעוררה בעקבות גירושים ואיבוד עבודתו בתחום המשחק בתקופת הקורונה. באחד הימים יצא להליכה וחווה כאבים בחזה. הוא חייג למד"א, אך הפרמדיק שהגיע קבע שהמדדים שלו תקינים. כשסיפר לו שראה את הסדרה שעת נעילה יום קודם לכן, הפרמדיק בישר לו שכנראה הוא עובר התקף חרדה. "נפצעתי קל באירוע, אבל הפציעה האמיתית הייתה מבפנים".

"ביטול הזיקוקים הוא דבר חשוב, אבל יש גם דברים אחרים. כל בום מקפיץ - קפצונים בפורים, בלון שמתפוצץ - במיוחד בהתחלה. אחרי האירוע הגעתי לבאולינג ובלון יום הולדת שהתפוצץ גרם לי להשתטח על הרצפה ולצעוק רימון. אנשים הסתכלו עליי כמו עוף מוזר. זיקוקים בכלל, ימי עצמאות לא הייתי חוגג בשנים הראשונות, לא יוצא מהבית. בן אדם שסובל מפוסט-טראומה יקבל פלאשבאקים, הוא יעשה פזצט"א וירגיש בשדה הקרב. צריך לקחת את כל הכסף ולעזור לחברה פוסט-טראומתיים, להחזיר בחזרה", אמר.

"מרגיש שרואים אותי". נחום קליין(צילום: אורי סלע, פרויקט חבל זוג, עמותת העטלף)

נחום קליין, בן 27, מתמודד עם פוסט-טראומה ממבצע צוק איתן. הוא התגייס לשריון, ארבעה חודשים לפני תחילת המבצע, כשהיה בשלב האימון המתקדם בהכשרה. בתור נהג נגמ"ש הוא נכנס ויצא מרצועת עזה שוב ושוב. "זאת תקופה מאוד מורכבת, גם בגלל המלחמה באוקראינה, גם בגלל פורים והנפצים. ישבתי עם הכלבה וסבלנו ביחד. ביטול מופעי הזיקוקים מאוד מרגש, לחמתי בשבילו בשנים האחרונות. אני מרגיש שרואים אותי. זה מהלך נועז של הממשלה וכל אחד שנגע בדבר. ריח וקול הפיצוצים גורמים לתחושת סכנה אצל עשרות אלפי הלומי הקרב שחיים במדינה. יש פתרונות אחרים ולא פחות טובים".

יש כ-5,000 הלומי קרב המוכרים על ידי משרד הביטחון, בנט"ל מעריכים שהמספר האמיתי גבוה הרבה יותר. על פי דוח העמותה לשנת 2021 ישנה עלייה של 57% בפניות על רקע מלחמה וירי טילים לקו הסיוע. 36% מכלל הפניות לקו הסיוע של נט"ל בשנת 2021 היו על רקע צבא ומלחמה (לעומת 19% בשנת 2020).

43% מהפונים על רקע צבאי ב-2021 הם בוגרי מבצע צוק איתן, עלייה של 15% בהשוואה ל-2020.
בעקבות מבצע "שומר החומות", 31% מהפניות לקו הסיוע היו על רקע המצב הביטחוני וירי הטילים, לעומת 5% בשנת 2020. יותר מ-18 אלף שיחות הגיעו לקו הסיוע של נט"ל. ביחידה הקלינית טופלו 824 מתמודדים במפגשים אישיים. בשנת 2021 חלה עלייה של 25% במורכבות הפניות ובפניות להתייעצויות ולמעקב פסיכיאטרי.

אתמול הודיעה עיריית תל אביב כי לא תקיים מופע זיקוקים בערב יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל. זאת, לדברי ראש העיר רון חולדאי, מתוך התחשבות בלוחמים לשעבר שסובלים מפוסט-טראומה. לתל אביב קדמו ערים רבות שהחליטו לבטל השנה את מופע הזיקוקים ברקע מחאה נרחבת של סובלים מפוסט-טראומה. בין אלה - קריית אונו, חצור הגלילית, רמת גן, הרצליה, רעננה, אילת, בנימינה-גבעת עדה, שלומי, מטה אשר, נהריה, שלומי, קרית מוצקין, פרדס חנה-כרכור, רמת השרון, נתיבות ורמלה. בחיפה הוחלט לצמצם "באופן משמעותי" את מופעי הזיקוקים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully