רק חודשיים חלפו מהפלישה של רוסיה לאוקראינה, ומתחילת גל העלייה שהגיע לישראל משתי המדינות - והנה כבר יש כאלה שמנסים להעביר את העולים מבחני נאמנות. הישראלי המכוער הרים את ראשו. עם כל גל עלייה אנחנו מבקשים ללמוד מהטעויות שנעשו מול העליות הקודמות, ובכל פעם אנחנו נוכחים שלא למדנו דבר.
כמה חוסר היכרות חשפה כתבתו של צביקה קליין עם יהדות רוסיה ומאפייניה. כ-600 אלף זכאי עלייה נמצאים ברוסיה. מובן לכל יהודי בר דעת ברוסיה כיום כי הימים בהם היה טוב ליהודים לגור ברוסיה - נגמרו. חסימת הגישה לרוב הרשתות החברתיות, חוקים דרקוניים המכניסים אדם למאסר בעקבות כל הבעת התנגדות למלחמה בפרט (ברוסיה אסור אפילו לקרוא לזה מלחמה, רק "מבצע") או למעשי הממשלה ככלל, הפייק ניוז הבלתי נגמר והחתירה התמידית לשכתוב ההיסטוריה - גורמים לכולם להבין שמספיק שהגלגל יסתובב לצד הלא נכון - והיהודים יחזרו להיות השעיר לעזאזל.
יהודים רבים מבינים שאין עתיד ברוסיה, לא להם ולא לילדיהם. אלא שבניגוד ליהדות אוקראינה הנמלטת על נפשה מהחזית, יהדות רוסיה, ובצדק, מנסה להציל את מפעל חיה. יהודים רבים שחיים ברוסיה הם חלק מהמעמד הבינוני ומעלה: אנשי עסקים, יזמים, בעלי חברות. הם מושקעים ברוסיה כלכלית ונדל"נית. אלא שמפרוץ הלחימה חשבונות הבנק שלהם מוקפאים הלכה למעשה. לא ניתן להוציא דולרים וניתן להוציא סכומים מוגבלים מאוד ברובלים. אי אפשר למכור דירות כרגע. אם אותם יהודים עוזבים עכשיו לתמיד לישראל, או באותו מובן לכל מדינה אחרת, הם בעצם עוזבים בלי כלום. כמו עולי שנות ה-90 שהגיעו עם מאה דולר לאדם, הם נידונים להתחיל את חייהם מחדש, חסרי כל.
כמה מפתיע לגלות - שרבים לא רוצים לעשות את זה. לכן, חלקם מגיעים לישראל, מוציאים דרכון ישראלי וחוזרים לרוסיה כדי להביא עוד מזומן, לנסות למכור עוד נכס, להמשיך להפעיל את העסק שלהם שכרגע מניב להם את ההכנסה היחידה שיש להם.
זאת ועוד, כשקראתי הכותרת לפיה "שליש מהעולים חזרו לרוסיה", שאלתי את עצמי אם התבלבלתי ובעצם מדובר בברית המועצות, בה נאסר על האזרחים לצאת למדינות אחרות. האם אנחנו לא בשנת 2022 בה גבולות המדינות פתוחים, ואדם יכול לנוע בהם בחופשיות? מדינת ישראל מצפה מעולה חדש לעלות לישראל ולהיכלא בין גבולותיה? מה פרק הזמן שייחשב סביר לצאת את הארץ? שנה? חמש שנים? אולי כמו ההורים שלנו לפחות עשור, עד שרשמית יצאו מסטטוס של "מסכנים" וזה יהיה בסדר שיטוסו פעם בכמה שנים לחו"ל? תגידו, השתגענו?
אגב, האם מישהו אי פעם עשה בדיקה כמה אזרחים ישראלים, אפילו עולים לא עלינו, נמצאים בכל זמן נתון במדינות כמו ארצות הברית? מדינות אירופה? האם אי פעם בדקו כמה עולים מהעלייה מצרפת למשל, המשיכו לעבוד על קו ישראל-צרפת בטיסות תכופות, ובצדק, על מנת להמשיך להתפרנס בכבוד? חס ושלום. גזענות מהסוג הזה שמורה רק ליוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר.
ונניח שחלק מאותם עולים שנמצאים עכשיו ברוסיה, באמת החליטו שלא להחליט עדיין. הם מוציאים דרכון ישראלי, כדי שכאשר המצב ברוסיה יגיע לקו האדום מבחינתם, למשל, אם יפול על רוסיה מסך ברזל חדש ואזרחים שאינם אזרחי מדינה אחרת - לא יורשו לעזוב, הם יוכלו בקלות להגיע לישראל. האם זה פשע? האם זה סימן לחוסר נאמנות? האם מדינת ישראל לא קמה בכדי להיות מדינת העם היהודי ולאפשר לכל יהודי בעת צרה למצוא בה מקלט? אם הרודן הרוסי שהולך ומסלים את מהלכי הפנים והחוץ שלו לא נחשב "עת צרה" אז אני לא יודעת מה כן.
אבל כותב המאמר ביקש להתעלם מכל אלה ולהתעקש על יצירת פילוג, מראית עין של "עולים טובים" ו"עולים רעים". הרי העולים מרוסיה לא סתם חזרו לרוסיה, הם "שבו לזרועות פוטין" - עם הדרכון הישראלי וכמובן מעטפות הכסף שקיבלו. עזבו שמדובר במענק בגובה שבקושי מכסה כמה ימי מחייה סבירה. לו רק היה מבין כמה מסוכן המהלך הזה דווקא בספירה החברתית הנוכחית, בה גם ככה יהודים יוצאי רוסיה נתפסים בישראל וגם במקומות אחרים בעולם כ"רעים", כמשתפי פעולה עם פוטין, מעצם העובדה שהגיעו מרוסיה או שהם דוברי השפה הרוסית.
מוטלת עלינו כישראלים אחריות גדולה בחיבור בין העולים החדשים שמגיעים מאוקראינה ומרוסיה, שתי מדינות שנמצאות במלחמה, בינם לבין עצמם וגם לחברה הישראלית. זהו מעגל של אש - שמתחיל ונגמר בכוח הלשון. בדיוק כמו שבשנות ה-90 העלייה מברית המועצות הייתה עליה של "זונות ואלכוהוליסטים", כעת מבקשים למתג את העלייה מרוסיה כעלייה של "נצלנים ואופורטוניסטים". מילים יוצרות מציאות בשטח, ולצערי המציאות היחידה שהמילים האלה יצרו - היא של חברה ישראלית שלא תפתח את שעריה לעולים מרוסיה.
בעקבות הנתונים, שרת העלייה והקליטה הכריזה שהיא לוקחת מהעולים מרוסיה חלק מהזכויות שקיבלו. המאמר עושה גם נזק תודעתי לא קטן למאמץ העלייה, שגם ככה מנוהל מאחורי הקלעים בשקט בשקט, כדי לא לעשות משברים דיפלומטיים עם רוסיה. מי ירצה להגיע למדינה שלא רוצה לקבל אותך? אנחנו כבר לא בשנות ה-90. עולים אקדמאים שישראל לא תפתח את דלתה בפניהם - לא יישארו. ארצות הברית או קנדה ישמחו לקלוט אותם לחיקן. ומי יפסיד? אנחנו.
במקום להשחיר את העלייה, בואו נתרכז בעיקר - להשקיע את כל המאמצים שניתן בקליטה טובה של אותם עולים. במציאת דיור בקרבת מקומות עבודה מתאימים. בלימוד מהיר ואפקטיבי של שפות: גם עברית וגם אנגלית, הנדרשת במקומות עבודה רבים. במציאת עבודה עבורם התואמת את השכלתם ומקצועם, כי בניגוד לשנות ה-90, מהנדסים ורופאות לא יעבדו באבטחה וניקיון - הם פשוט יעברו לארצות הברית.
אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון - לובי ציבורי שמקדם צרכי ישראלים דוברי רוסית מול מקבלי ההחלטות