בעל ואישה, ברגע האחרון: איתן הגשים את חלומה של בתיה - ונישא לה כשהיא על ערש דווי

בתיה ואיתן הכירו בתחילת שנות ה-80 והביאו לעולם שני ילדים - אך מעולם לא נישאו, ותמיד צחקו שימצאו לכך את הזמן והמקום. כעת, כשמצבה של בתיה הידרדר בעקבות מחלת הסרטן, החליט איתן לבקש את ידה, ובסיוע צוות בית החולים איכילוב ורב רמת גן - הצליח ברגע האחרון

02/05/2022

איתן ובתיה הכירו בפאב בבורסה ברמת גן אי שם בתחילת שנות ה-80. הוא היה רווק בתחילת שנות ה-30 לחייו שגר בגרמניה והגיע לביקור מולדת והיא צעירה מקומית שחלמה על אהבה גדולה מהחיים. לאורך השנים, הם פיתחו זוגיות שהיוותה דוגמא ומופת לסובבים אותם, נולדו להם שני ילדים, אך הם מעולם לא באו בברית הנישואין. תמיד צחקו שיום יבוא וימצא הזמן והמקום, אבל בינתיים שום דבר אינו דחוף.

לפני שלוש וחצי שנים חלתה בתיה בסרטן ריאות. הסיכויים היו קלושים אבל השניים יצאו למלחמה על חייה של בתיה והגיעו לד"ר מיכאל פאר, מנהל המחלקה לניתוחי חזה בבית החולים איכילוב בתל אביב. היא עברה סדרת בדיקות, ניתוחים והשתתפה במחקרים שונים והזמן עבר והשניים חיו בשגרת מחלה שאותה איתן הגדיר "רכבת הרים".

איתן ובתיה במעמד החופה בבית החולים איכילוב בתל אביב. מתוך פייסבוק בית החולים איכילוב, צילום מסך
איתן ובתיה לאחר שנישאו בבית החולים איכילוב(צילום: צילום מסך, מתוך פייסבוק בית החולים איכילוב)

לפני כמה שבועות, כשאיתן ראה שמצבה של בתיה מדרדר - הוא החליט לקיים את החתונה ולהפוך אותה לאשתו החוקית. בתיה התרגשה, אבל מצבה הדרדר במהרה והיה נדמה שכבר אבדו הסיכויים לקדש אותם כדת משה וישראל. היא אושפזה במחלקה פנימית גריאטרית, כשהיא על ערש דווי, והכרתה חלקית כשלא ניתן היה לקבל ממנה הסכמה מפורשת לצורך חופה.

ד"ר רועי מלכה, רופא מתמחה במחלקה, ראה את אכזבתו של איתן מכך שלא הצליח להגשים את חלומה של אהבת נעוריו והאשה של חייו ואמר לו "תקרא לרב. אנחנו נעזור לכם. בוא ננסה". וכך היה. לשערי המחלקה נכנס שלשום בשעת הצהריים הרב אהרון כ"ץ, הרב הראשי של רמת גן, וישב ליד מיטתה של בתיה, מנסה לראות אם תתעורר וניתן להוציא ממנה הסכמה לחופה. לפתע צעקת "יש" פילחה את חלל האוויר של המחלקה. זה היה הרב. כשד"ר מלכה לצדו מעניק טיפול תומך, בתיה חזרה להכרתה, הזדהתה והביעה את הסכמתה להינשא לאיתן.

בליווי שני בניו ולצד מיטת אמם, הצוות הרפואי הנרגש והרב שמריהו כהן, איתן שם טבעת על ידה של בתיה, בירך על היין, שבר את הכוס וכשהוא ממרר בבכי נשבע "אם אשכחך ירושלים תשכח ימני" ונישק את בתיה לנשיקת עולמים. שניות אחר כך, בתיה שוב שקעה ומאז לא פקחה שוב את עיניה. ואיתן, עכשיו כבר בעלה, ממשיך לשבת על הכיסא ליד מיטתה, יודע שגם אם זה בערוב ימיה, הוא זכה להגשים את חלומה ולשחרר אותה מהעולם כפי שרצתה, אישה, אמא, רעיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully