טילא (לאורה) ציטרון, ניצולת שואה בת 101, הלכה לעולמה בבית החולים לניאדו בנתניה - במשך יותר מיום, המשפחה לא עודכנה. "זו שערורייה", קבע יאיר ציטרון, נכדה. במשך חמש שנים, טילא שהתה במשך כחמש שנים בבית אבות סיעודי, וכשמצבה הידרדר היא אושפזה בבית החולים. בנה, אביו של יאיר, נהג לבקרה בכל יום, מלבד שבת. ביום ראשון, 10 באפריל, הוא הגיע לבית החולים, ונדהם לגלות שאמו לא במיטתה.
"לאחר שלא הייתה באשפוז הוא חשב שאולי היא הוחזרה לבית האבות הסמוך", ציין יאיר. "הוא הגיע, וגם שם לא יודעים איפה היא. הוא חזר לבית החולים וראה שהמיטה ריקה". לאחר מכן הגיע למזכירות, שם המזכירה סיפרה לו שאמו נפטרה אתמול בבוקר.
"מיום שבת בוקר עד ראשון בשלוש וחצי בצהריים פשוט לא אמרו כלום", אמר יאיר. "פשוט מיטה ריקה בחדר קירור בלי להודיע לאף אחד. ואי אפשר להגיד שלא מכירים את אבא שלי, הוא היה מגיע כל יום, מגיע במשך שנים, זה מחדל".
אל תפספס
יאיר משתייך למשפחה חרדית. "יש הלכה שאוסרת על הלנת המת, זה פגע בנו נורא. עשינו את הלוויה באותו היום בשעה 21:00 ולא חיכינו לסדר את הלוויה, כדי שלא יהיה הלנת המת. בית חולים לניאדו קורא לעצמו בית חולים דתי והוא זלזל בעניין של הלנת המת", האשים. "במשך השבעה הגיעו אנשים מבית החולים וביקשו שלא אדבר עם התקשורת ושהם יתנצלו. אף אחד לא הגיע להתנצל".
טילא עלתה מרומניה לישראל ב-1951 באוניית "טרנסילבניה" יחד עם בעלה וילדיהם, משה ואברהם, אביו של יאיר. בארץ נולדה להם עוד בת, לאה. לרומניה הגיעה אחרי שהצליחה לברוח מאושוויץ, שם הייתה בת 18. "כל חייה היא תמיד אמרה שטוב לה", סיפר יאיר. "היא שרדה את השואה ויש לה משפחה ובית וזה מה שחשוב".
מטעם בית החולים לניאדו שבנתניה נמסר כי "אנו משתתפים בצער המשפחה. המנוחה טופלה בבית החולים במסירות ובמקצועיות. בית החולים מחוייב בסודיות רפואית ובשמירה על פרטיות המטופלים ובני משפחותיהם ועל כן לא נוכל להרחיב על נסיבות האירוע".