נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס הבוקר (חמישי) בריאיון לגולן יוכפז בתכנית 9-7 ב-103FM לגל הטרור ואמר כי ישראל תתגבר עליו כפי שעשתה בעבר - אך דיאלוג עם הפלסטינים הוא בלתי נמנע. באשר לקשיים הפוליטיים בקואליציה ואמר כי "אי יציבות לא בריאה למדינת ישראל, ואני מקווה שתהיה יציבות פוליטית בישראל בצורה כזו או אחרת".
בתשובה לשאלה האם עוד בחירות או הקמת ממשלה חדשה הן לא תוצאות טובות למדינת ישראל ענה הרצוג כי "אי יציבות זו בעיה קשה, מכיוון שהאתגרים שישראל נמצאת בהם גדולים ומשמעותיים, ולא תמיד רואים את התמונה הכוללת. אולי דווקא מהמקום שבוא אני נמצא בו אני יכול לראות ממבט הציפור הרבה מאוד אתגרים. אי יציבות מקשה על התפקוד, ואת המחירים אנו משלמים בצורות שונות. אני מקווה שלא נגיד למקום שבו כל התפקוד המדינתי נמצא באי יציבות".
אתה לא רוצה להיכנס לביצה הפוליטית ואפשר בהחלט להבין את זה. לא שאלנו אותך מה דעתך על עזיבת עידית סילמן את הקואליציה, אבל אני כן מתעניין מה נשיא המדינה חושב על הפעלת לחץ חברתי, ביזוי, השמצות בוטות, עירוב בני משפחה כדי ללחוץ על אדם לעזוב את המחנה שלו לטובת מחנה אחר?
ברקע עזיבת עידית סילמן את הקואליציה בעקבות הלחץ שהופעל עליה מצד האופוזיציה אמר הנשיא כי "כל סוג של אלימות, כולל מילולית, פגיעה נפשית, הטלת כל מיני גינויים וחרמות, כל הדברים הללו הם פסולים בעיניי. אף פעם לא האמנתי בהם. במדינה בה יש וויכוחים פוליטיים לוהטים משחר קיומה יש כללי משחק שאסור להפר אותם. אני יודע שאני קצת נשמע נאיבי, אבל אני באמת חושב שרוב הציבור רוצה משחק הוגן, ולא רוצה למצוא את עצמו במצב בו נבחרי ציבור מתגוננים מבוקר עד ליל, ומתמודדים עם הכפשת שמם הטוב, ופגיעה בבני משפחותיהם, או דברים מהסוג הזה".
במקרה הזה לא היה משחק הוגן?
"אני לא אמרתי ולא התייחסתי למקרה הספציפי של עידית סילמן. אני מתייחס למצבים שאנחנו רואים לכל אורך השנים האחרונות - בכל הכיוונים ובכל הזירות הפוליטיות הרלוונטיות. הרי עברנו שנים קשות, ואני חושב שיש דברים מסוימים שצריך לשים עליהם קו אדום, ואני מקווה שככה יקרה".
"אני רוצה גם לדבר חיובית. אני חושב שהרבה מאוד מהטוב שקיים בחברה הישראלית לא ניכר לעין כשאנו מתעסקים כל היום בקרבות בוץ ובהכפשות. יש הרבה טוב בחברה הישראלית, ויש כוונות טובות. אגב, בתוך הוויכוח הפוליטי הלוהט בו יש חוסר מחלוקת על דברים כאלה ואחרים, איש באומנותו יחיה, וכל אחד חושב שאומנתו היא ואין בילתה אנחנו צריכים גם ללמוד לכבד את הדעות של האחרים, ולאפשר שיח פוליטי מגוון מספיק שכולנו נוכל לדור בכפיפה אחת גם בכנסת וגם בציבוריות".
מה חשבת, אדוני הנשיא, על הדברים של בצלאל סמוטריץ' שאפשר היה להבין מהם שמי ששותף בממשלה הזו לא צריך להיכנס איתו לאותו בית הכנסת?
"אז אמרתי לך שאני מסתייג מכל סוג של חרמות. דווקא אני רוצה להזכיר דוגמה שקשורה לסמוטריץ'. לאחרונה כשהוא נסע לבריטניה, הקהילה היהודית בבריטניה הכריזה חרם כלפיו, והתבטאתי בגנות ההחלטה הזו, כי חשבתי שכל קהילה יהודית, קבוצה, או זרם בעם היהודי רוצה ומבקשת שנשמע אותה, וזה חיוני שנשמע אותה. הרי כולנו מאותה המשפחה. אני ביקשתי גם שהם ישמעו את מגוון הדעות של החברה הישראלית, דעות שמושמעות בציבוריות הישראלית. ביקשתי לקיים דו שיח, כי לעיתים בדו שיח אתה מקהה את עוקצך ושוקל אחרת. אני יודע על חבר הכנסת סמוטריץ' שהוא מקיים דיאלוגים עם קהילות יהודיות. לכן, אני חושב שחרמות הן לא הכלי הנכון לנהוג בו בפוליטיקה הישראלית".
בעניין של דיאלוג, איך אתה מתייחס לאמירה של יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה שקרא לשוטרים ממוצא ערבי להניח את הנשק?
"תראה, הבטן שלי התהפכה כששמעתי זאת, ואני מסתייג בחריפות מהדברים הללו. אני גם חושב שאפשר לעשות מעשה חיובי. מיכל ואני הלכנו לברך ברמאדן כרים את הגדוד הבדואי בצה"ל, שהוא אגב כולל לוחמים מכל הזרמים המוסלמים, הנוצרים, וגם הדרוזים. נזכיר שיש הרבה מאוד חיילים מוסלמים ביחידות צבא שונות ומגוונות, ובאנו לברך אותם, וניהלנו איתם שיחה מרתקת ונהדרת. אני חושב שבכלל, מגמת ההשתוות בחברה הישראלית היא מהפכנית, חיובית, מרתקת, ונכונה. בכלל, כל הקבוצות בחברה הישראלית רוטטות מבפנים ורוצות לפרוץ תקרות זכוכית ולהשתלב בכל מעגלי החיים, ואני מברך על כך".
"אנחנו רואים את בני ובנות החברה הערבית בעמדות מגוונות שלא ראינו אותם קודם. אתה יודע, אני מקליט את הריאיון הזה דקה לפני שאני נכנס לסעודת איפטאר גדולה מאוד כאן בבית הנשיא לרגל הרמאדן עם מאות מנהיגים של הציבור המוסלמי בישראל, וגם זה מחזה שלא היה נפוץ, והתפתח בשנים האחרונות. יש התקרבות ודו שיח ואנחנו רואים את זה בהרבה מעגלים. נכון שאנחנו חיים בתקופה מאתגרת וקשה עם גל הטרור ועדיין, עברנו את כל החוויות הנוראיות האלה גם בעבר ואנחנו התגברנו ויכולנו עליהם. אנחנו כחברה צריכים לעשות הכל, שכולם יוכלו להשתלב בתוכה, בכל מעגלי החיים, ולהרגיש חלק מהמדינה".
אתה פחות משנה בתפקידך נשיא המדינה, ונדמה שהרבה זמן לא היה פה נשיא שמעורב כל כך בענייני חוץ. נפגשת עם המלך חוסיין, עם מוחמד בין זאיד, עם נשיא טורקיה. רבים מברכים על זה, אבל זה לא תפקיד שר החוץ וראש הממשלה?
"ראש הממשלה ושר החוץ עושים את תפקידם בנושאים הללו, בפעילות נמרצת ואקטיבית. אנחנו נמצאים היום בעידן של תמורות ושינויים - אזוריים ובינלאומיים. לנשיא יש תפקיד חשוב מאוד בהצגת פניה של המדינה, והעברת המסר מעם לעם. הנשיא הוא גם סמל בין עמים וראשי מדינות. יש פה פרוטוקול, אני עובד בשיתוף פעולה מלא עם ראש הממשלה, שר החוץ, ושרים אחרים. אני עובד בשיתוף פעולה מלא עם כל הקשת הפוליטית ואת ביתי פוקדים כל חברי וחברות הכנסת בצורה מאורגנת, ואני בקשר גם עם יו"ר האופוזיציה. אני מנסה לשמור על קשר יציב עם המערכת הפוליטית כי זה חשוב. אנו רואים מול עינינו קואליציה מדהימה של מדינות, שישראל חלק ממנה, קואליציה אזורית שהולכת ומתגבשת ועולה כלפי מעלה. זה בא לידי ביטוי בביקורים היסטוריים בטורקיה, באמירויות ובירדן, וזו תוצאה ישירה של הסכמי אברהם המבורכים. אני מקווה שנראה עוד ועוד מדינות שמצטרפות לרכבת הזו לטובת המדינות באזור, ובוודאי שלטובת מדינת ישראל".
בדיעבד, אתה שלם עם הביקור שלך באנקרה?
"הביקור היה מכובד מאוד. המארחים יצאו מגדרם על מנת לכבד את מדינת ישראל. ודאי שלא הייתה שום התרפסות, ישראל מנהלת את הדו שיח הזה בצורה ממוקדת ומאוד בריאה, אנו שמים על השולחן את כל כאבי העבר, את החיכוכים, וגם הטורקים שמים את נקודת השקפתם על נושאים שונים. ככה צריך להיות. זו מדינה חשובה מאוד, שיש לה שליטה על חלק נכבד מסוריה. זו מדינה חשובה מאוד מבחינה כלכלית, ומדובר במדינה מוסלמית גדולה, שיודעת, ההנהגה שלה יודעת, שאנחנו חלק מברית חשובה מאוד עם יוון וקפריסין. עובדה שנסעתי למדינות הללו לפני הביקור בטורקיה, ודרך אגב גם הביקור של שר החוץ בשבוע שעבר ביוון הוא חלק מהמהלכים הללו, אבל בסופו של דבר טוב שנקיים יחסים טובים ככל הניתן עם מדינות שונות".
"נקודת ההשקפה שלי לגביי הדיאלוג עם כל המדינות המוסלמיות באזורנו היא שאני כל פעם מדמיין שכשאני ניצב מול מנהיג עוטה כאפייה באמירויות או מול הנשיא ארדואן שהוא לא ידוע באהדה יתרה למדינה, אך מנהל איתי והממשלה הנוכחית דו שיח פתוח וכנה. כשאני ניצב שם תחת דגלי ישראל ודגלי המדינה המארחת כמו למשל בירדן אז אני מדמיין ילד בן 10, איפשהו ברחבי המזרח התיכון, שרואה פתאום שיש אלטרנטיבה. שבמקום מתיחות ואלימות יש גם דו שיח והידברות בין מנהיג יהודי ישראלי למנהיג אזורי חשוב מוסלמי. אני מקווה שזה ישנה, ולא במעט, ויקהה את המתחים. מקווה שזה ייתן לנו עתיד טוב יותר באזור. לא על הכל נסכים, אנו בסביבה נפיצה ובחודש רגיש. נקווה שגל הטרור נבלם בעזרת השם ובעזרת כוחות צה"ל וכוחות הביטחון. בסופו של דבר, אנחנו חייבים כל הזמן לנוע קדימה. מי שמנסה להעיף אותנו מהרכבת של דו שיח ויחסים באזור הם הכוחות הנוראיים שכבר שנים מנסים לפגוע בנו בכל מיני צורות, ולא יכלו לנו".
אותו הדבר לגביי הרשות הפלסטינית?
"דיאלוג עם שכנינו הפלסטיניים הוא דבר חשוב. הוא בלתי נמנע. הוא מתבקש".
כלומר, היית נפגש עם אבו מאזן?
"אז כאן כמובן אני אסביר. דיברתי כמה פעמים עם אבו מאזן, והוא גם טלפן לנחם אותי על מותה של אמי. אני מתכוון לאחל לו חג שמח בעיד אל פיטר. באשר למגעים מדיניים כאלה ואחרים תשמע, אני כמובן פועל בתיאום עם הממשלה, ופוגש אנשים שעוסקים בזירה הפלסטינית. אני בהחלט חושב שצריך דו שיח. התקופה הזו היא קשה, בירכתי על זה שהוא גינה את הטרור, אבל יש צעדים נוספים שהוא נוקט ומכבידים על הדו שיח. אני מקווה שנוכל להגיע לדו שיח בכל מיני רמות כי זה טוב וראוי למצות חלופות אחרות".
לא רוצה לשאול אותך על חנינה לנתניהו כי הבהרת שלא היה שום סיכום מוקדם, אבל מצד שני אתה אומר שאתה רואה באיחוי הקרעים במדינה יעד ראשון ומרכזי. האם חנינה לראש הממשלה לשעבר, ברמה העקרונית, עשויה לאחות את הקרעים עליהם אתה מדבר?
"אני לא חושב שנכון שאני אכנס לכך או אכבול את שיקול דעתי, ואני חושב שזו ביצה שלגמרי לא נולדה, במיוחד כשיש משפט שיכול להימשך שנים ארוכות, ולכל אחד יש זכות להגן על עצמו בבית המשפט וצריך להמתין להכרעת הדין. אני אומר, בהקשר אחר לחלוטין וחשוב לי לומר זאת, שמאז כניסתי לתפקיד הפעלתי כמה וכמה מתווי חנינות לקבוצות שאני רואה את כלי החנינה ככלי שיקום והשתלבות שלהם בחברה הישראלית. לדוגמה, חיילים שהשלימו שירות צבאי מלא ובנעוריהם סרחו וטעו ועברו תהליך מרשים של שיקום הוזמנו להגיש בקשות ואני ראיתי תיקים מרגשים מאוד של אנשים שיוצאים לדרך חדשה ואני רוצה לתת להם הזדמנות".
אתה כבר תשעה חודשים בתפקיד הזה, התפקיד שחלמת עליו, חזרת לבית ההורים. יש משהו כמעט יוצא דופן בדרך בה מתייחסים אליך במציאות הישראלית - אתה זוכה לכבוד ואהבה כמעט מכל המגזרים. איך אתה מתייחס לזה?
"לא באתי לבית ההורים, וזה לא עובר בירושה. עבדתי קשה בחיים הציבוריים, והגעתי לאן שהגעתי. אני בהחלט שמח להיות במקום שבו גם אבי זכרו לברכה חיים הרצוג, שאתמול ציינו 25 שנה לפטירתו כיהן כנשיא. אני גאה במורשת, אבל בכל דור אדם פועל לפי מצפונו ואתגרי הדור. אני פוגש את כל קצוות המערכת הפוליטית והציבורית. מיכל ואני פוגשים אנשים מדהימים, נדהמים מהאור הגנוז בחברה הישראלית, הכוחות המופלאים בתוכנו. זה מאוד מרשים וזה נותן לי תקווה. אני יודע שאנחנו חברה חזקה, וצריך לעשות הכל בשביל לתקן את העיוותים, להתמודד עם האתגרים ועם הנקודות החלשות והמשברים. בסופו של יום אני גם מאוד אופטימי לגבי עתידה של מדינתו. מברך את כל עם ישראל על כל רבדיו, כולם אהובים עליי, כולם מתחת לחופה הגדולה של בית הנשיא. שנדע בחג הזה חירות, שנדע בחג הזה אביב, ושנדע רק שמחות. תודה רבה".