"המהלך שלי נובע מערכים", אמרה עידית סילמן, עד לאחרונה יו"ר הקואליציה, כשהודיעה על פרישתה. הפרסום לפיו הובטחו לה תיק הבריאות ושריון במקום ה-10 בליכוד, הבהיל אותה קמעא. כאן נולד "מסע הערכיות" אליו יוצאים עכשיו סילמן ומקורביה. הם מדגישים את "הנושא הערכי וההיבט המוסרי" בהחלטתה של סילמן לתקוע סכין בגבו של מי שהכניס אותה לכנסת. לנוחות הציבור, מצ"ב רשימת הערכים המלאה של עידית ושמוליק סילמן:
"מהלך ערכי" זה ללמוד לחיות כשחבורה של חוליגנים ששפתם ביב שופכין מתגודדת סביבך באשר תבוא ותלך, מול ביתך, מול בית הכנסת שלך, מול משפחתך, מול ילדיך, בכל מקום, בכל שעה, בכל מזג אוויר. ערכיות היא היכולת להאזין ולהכיל את הקללות, הגידופים, הנאצות, האיחולים, לשמוע שאת "שפחה של ערבים", לעבור שיימינג אינסופי, השפלות וגיחוכים (ע"ע ח"כ גלית דיסטל אטבריאן), איומים והפחדות וצרחות בלתי פוסקות ובסוף להגיד משהו כמו "אתם יודעים מה? השתכנעתי. חלקי יהא עמכם. הערכים שלכם, הם ערכי". בפעם הבאה שהם נשלחים לגדף ולטנף משפחה שכולה כלשהי, או להטיל מצור על ביתה של התובעת בתיקי האלפים, תצטרפי אליהם. תקבלי מגפון חינם.
אל תפספס
"מהלך ערכי" הוא לעמוד בראש קואליציה חסרת תקדים בה יושבים יחד, זה לצד זה, אחים ואחיות משבטים שונים שקיבלו הזדמנות בלתי חוזרת להוכיח שהם חיים יחד במדינה אחת. לגלות שהאנשים מהקצה הרחוק של הסקאלה הפוליטית הם בני אדם, שותפים, אחים. להוכיח שאפשר לעבוד ביחד, שאפשר להתניע את המדינה מחדש ביחד, שאפשר לוותר על חלק מהשאיפות הפוליטיות המיידיות למען ההוכחה שיש לנו עתיד משותף בארץ הזאת. ואז, ביום בהיר אחד, להכריז על קואליציית התקווה הזו כ"לא לאומית ולא ציונית" לטובת הכהניזם של בן-גביר והחרדים, שחלקם הגדול מגדיר את עצמם כלא-ציונים. אין ספק שיש כאן אירוע ערכי ממדרגה ראשונה.
ערכיות היא לפעול להדחתו של ראש הממשלה הראשון בתולדות מדינת ישראל המוגדר כיהודי דתי, שומר שבת, חובש כיפה ואוכל כשר, לטובת זולל שרצים מוצהר שנשא שיקסע לאשה (שגוירה גיור קונסרבטיבי, אבל זה קרה לפני שהוא החליט לקרוע את עם ישראל). הי, אבל הוא אומר "בעזרת השם" בבריטון מרשים. ערכיות היא להפיל קואליציה של אנשים ישרי דרך ונקיי כפיים לטובת חבורה המונהגת ע"י נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים וכוללת עבריינים מורשעים פעמיים (דרעי), חשודים (ביטן) או כאלה שכבר הודו (ליצמן, חיים כץ). זה הולך יופי עם עקרונותיה וערכיה הנעלים של דתנו.
ערכיות היא לפעול להחזרתו של מי שגרר לבית המשפט המחוזי בירושלים חצי ממשלה ורבע כנסת, ונשא שם נאום הסתה מחריד נגד רשויות המדינה, מוסדותיה ושומרי הסף שלה. אין יותר ערכי מלתמוך במי שמינה את היועץ המשפטי לממשלה ואת מפכ"ל ה משטרה, שניהם יהודים דתיים ויראי שמיים, אנשי ימין אידיאולוגי מוצהר שהשקיעו עשרות שנים בהגנת המדינה, כדי להפוך אותם אחר-כך לעבריינים, תופרי תיקים וזוממי מזימות נגד הממלכה. ערכיות היא להבין שהמדינה הצליחה להיחלץ מהמבוי הסתום, להשתחרר מהתקיעה בביצה, להעביר תקציב ולצעוד קדימה, ואז לפעול כדי להחזיר אותה לסבב אינסופי של בחירות ומבוי סתום פוליטי. ולעשות את כל זה תוך כדי גל טרור ומצב בטחוני מורכב.
הגענו לערך החמץ. התירוץ הרשמי לפרישת סילמן היה המכתב שכתב שר הבריאות לבתי החולים בעניין נהלי פסח. סילמן ובעלה עשו הכול כדי להדגים עד כמה עליון הוא הערך הזה מבחינתם. עד כמה ייהרג ובל יעבור הוא העקרון הזה, שבנפשם. הבעיה הלא צפויה התעוררה כשהשר הורוביץ הסכים לחזור בו ולמשוך את המכתב. הערכיות נבוכה קמעא כשהתברר שהמכתב מורה בסך הכול לציית לפסיקת בג"ץ. המהדרין, שפשפשו בציציותיו של המכתב, הבינו שלא מדובר בהוראה להכניס חמץ לבתי החולים, אלא בהוראה לציית לפסיקת בג"ץ שאסר על ביצוע חיפוש בכלי הנכנסים, פרוצדורה שמעולם לא ננקטה בישראל.
הורוביץ בעצם ביקש מבתי החולים לנהוג בדיוק כפי שנהגו בשנה שעברה, עת אדלשטיין ונתניהו היו שר הבריאות וראש הממשלה. ואחר-כך הסכים לחזור בו אפילו מזה. אבל הסילמנים ערכיים ונחושים והם לא יתנו לתירוץ טוב לחמוק מתחת לאפם. אז החמץ לא הוחמץ.
שיא הערכיות הוא לטרפד את הרפורמות בתחומי הכשרות והגיור שמוביל השר מתן כהנא. נכון, כהנא הוא אדם שנוי במחלוקת. אני מטיל ספק במניעיו. האיש הזה הוא חובש כיפה סרוגה (טפו), פאר הציונות הדתית לכאורה, אפילו היה מדריך בבני עקיבא, רחמנא לצלן. אחר-כך עסק שנים בביטול תורה כשהוא לוחם בסיירת מטכ"ל (עבר גם גיבוש שייטת וקורס טיס) ולאחר תום השירות הוסיף חטא על פשע, התקבל לקורס טיס, הפך טייס קרב ואחר-כך מפקד טייסת אף-16. על פניו, אין ערכיות מוערכת יותר מלהוקיע אדם כזה לטובת ערכיהם של אריה דרעי ומירי רגב.
אבל זה עוד לא הסוף: במקרה שלפנינו, הסילמנים יודעים היטב שהרפורמות המדוברות חיוניות מאין כמותן. המהלך אורתודוכסי למהדרין. הוא יסיים את מונופול השחיתות הרקוב והמרקיב של הכשרות ויפתח את הגיור, באמצעות רבני הערים, לעם ישראל כולו. בתוך ליבם, הם תומכים במהלכים הללו אבל במעשיהם הם שבויים של ערכיות נעלה מהם. עידית סילמן, שהגדירה את עצמה ציונית דתית ליברלית, נכנעה לערכיות והיא מעדיפה את הרב טאו והרב דב ליאור על רבני צהר והרב חיים אמסלם. היא בחרה במיעוט אורתודוכסי קיצוני ולא ציוני של חרדים על פני מאות אלפי ישראלים שמשרתים, עובדים וחיים איתנו. ערכיות מופתית.
המהלך הערכי של סילמן הוא לפעול להחלפת ממשלה שהחליטה על הקמת 14 ישובים חדשים בישראל ועוד 3 ישובים חדשים לבדואים, לראשונה מזה שנים. המהלך של סילמן הוא לפעול להחלפת ממשלה שה"ביצועים הכספיים החזקים" שהיא מובילה, כולל התקציב והרפורמות, גרמו לסוכנות "מודי'ז" לשנות את האופק והתחזית שלה ל"חיוביים". ממשלה שהביאה צמיחה חסרת תקדים של 16% ברבעון האחרון, הורידה את האבטלה למינימום ואת הגרעון בחודש מרץ לשפל של 14 שנה (1.4%). שלא נדבר על הערכיות העילאית המגולמת בהפלת ממשלה שטיפולה בקורונה היה אמיץ ויעיל והיא הבטיחה (וקיימה) לא לסגור אפילו מכולת אחת ולהשאיר את המשק פתוח לגמרי תוך מאמץ חיסונים אדיר שאיפשר לישראל לצלוח את הסערה בצורה מיטבית. מה היינו עושים בלי הערכים שלך, עידית סילמן?
המהלך הערכי הוא להפיל ממשלה שהפסיקה את הזרמת המזומנים לתוך עזה במזוודות ומצליחה לשמור על עזה שקטה. הוא ערכי גם בגלל העובדה שהממשלה הזו מצליחה לתחזק יחסים טובים עם הממשל האמריקאי, לא להעלות באש את הבית הלבן, לנסות לשקם את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית, תוך כדי בלימת הסכם הגרעין של איראן בדרך מתוחכמת. שלא לדבר על הערכיות המגולמת בהפלת ממשלה שמובילה עכשיו תהליך התעצמות חסר תקדים בהיקפו ומהירותו, לאחר ה"בור" האדיר שהשאירה אחריה הממשלה הקודמת, שהזניחה את התחום הבטחוני בכלל והאיראני בפרט הזנחה פושעת. והשיא מגיע כמובן בסכומים שמושקעים עכשיו במאמץ להחזיר את המשילות בנגב ולהדביר את משפחות הפשע הערביות ואת האלימות במגזר.
ערכיות היא להפיל ממשלה שהעבירה סוף סוף את חוק האזרחות, את חוק הדואר, את חוק עבודת נשים, את חוק סיוע לשדרות ולנגב המערבי, את חוק זכויות נפגעי עבירה, העבירה את מעונות היום, סוף סוף, למשרד החינוך, מבצעת מהפכת סיבים אופטיים מהירה וחסרת תקדים, הקימה ועדת חקירה לאסון מירון (שהממשלה הקודמת סירבה להקים), משקיעה סכומים חסרי תקדים ביהודה ושומרון והקצתה מיליארדים להכפלת ההתיישבות ברמת הגולן.
ולסיכום: ערכיות נמדדת במקום בו יו"ר הקואליציה לא נרתעת מממשלה שהסמל שלה הוא מתינות וחיים משותפים, לא מרכינה ראשה בפני הרצון הטוב, לא מחשה מול הצורך להוכיח שדתיים, מסורתיים וחילונים יכולים לחיות ביחד, לא משלימה עם התפיסה שהציונות הדתית לא אמורה לטפל רק בצרכיו של המגזר אלא גם לשמש גשר בין המגזרים בישראל, ובועטת בכל זה ברגל גסה. זוהי ערכיות, זוהי ציונות, זוהי שרלטנות לשמה.
שמוליק ועידית סילמן היקרים: אל תראו ואל תחתו. לא יאונה לכם כל רע. מחנה השינוי והרצון הטוב לא ישחזר את מופע האימה והרדיפה החוליגני שעבר עליכם בשנה האחרונה. כל אדם זכאי לדעותיו והחלטותיו. אתם שם, במקום אליו הגעתם, והוא ייחקק בדפי ההיסטוריה והויקיפדיה לנצח. עידית סילמן תהיה שרת הבריאות בממשלת נתניהו הבאה בערך כמו שניר ברקת היה שר האוצר בממשלת נתניהו הקודמת. מה שיישאר לה, אחרי שהאבק ישקע על כולנו, זה כתם מכוער, לדיראון עולם, שלא ניתן יהיה להסיר.