ד"ר חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית, הנחשב לאחד העדים המשמעותיים במשפט רצח הנערה תאיר ראדה, עלה היום (רביעי) להעיד במשפט החוזר המתנהל נגד רומן זדורוב, הנאשם ברצח. במוקד עדותו עלו כמה מהסוגיות שבלב המשפט החוזר. בסיום הדיון מתח ביקורת על התנהלותו, ואף תקף את הפרקליטות.
קוגל תקף קשות את הפרקליטות, ואמר ש"לא יעבור לסדר היום" על מה שנעשה בבית המשפט במהלך הדיון היום. הוא הוסיף שבכוונתו לפעול בנוגע לתיקים מהעבר, בהם היו עיוותים של חוות דעת.
בדיון הביע נחרצות ביחס לסוגיית הדם שנמצא בזירה. "דם לא זרם מהגופה חמש שעות אחרי המוות", הדגיש. "דם זורם בסירקולציה וכשהלב מפסיק לעבוד דם שוקע למקומות הנמוכים ומצטבר שם. כשיש פציעה אחרי המוות אין כוח שידחוף דם החוצה. כמובן שאם דם שזלג למטה ושם יש פציעה, דם יכול לטפטף מהמקום הזה. נותר מעט דם בגופה, הוא זרם למטה, הפציעה היתה בצוואר. אם לא מזיזים את הגופה ותהיה השוואה במפלס הנוזלים, לא יזלוג דם מהגופה. אין אפשרות כזאת. זה יכול לקרות רק בדקות הראשונות אחרי המוות". לדבריו, היה צריך להזיז את הגופה באופן משמעותי כדי שהדם ימשיך לזלוג.
ביחס לכלי הרצח, אמר קוגל כי "בסבירות גבוהה" מדובר בלהב משונן. "רואים זאת על הפצע על הסנטר. פצע כזה לא יכול להיגרם בלהב חלק". בעבר קוגל אמר בריאיון כי אין ביכולתו לקבוע את סוג הלהב, והוא התבקש להסביר מדוע שינה את עמדתו. "לא שמתי לב אז לממצאים בסחוס הצוואר. הפעם הסתכלתי ופתאום ראיתי את זה. הייתה אפשרות לעמוד על האגו שלי, אבל האגו שלי פחות גדול מהאמת".
בחקירה הנגדית, אישר קוגל כי הוא בקשר קרוב עם אילנה ראדה, אמא של הנרצחת. "הקשר נוצר במהלך הסערה המפורסמת סביב הדנ"א המיטוכונדריאלי", אמר.
התובעת, שרון הר ציון, ביקשה לערער על אמינותו של קוגל, והעלתה תיק שבו מתח בית המשפט ביקורת על חוות דעתו וקבע כי הייתה "משענת קנה רצוץ", כדברי התובעת. "בית המשפט לא עשה איתי חסד", השיב קוגל. התובעת האשימה אותו: "הטעית את בית המשפט אז, הצגת נתונים לא נכונים לגבי גיל המנוח ומצב בריאותו". ד"ר קוגל השיב בכעס. "את רוצה שבכל חוות הדעת שאני מגיש היום אצרף את המקרה הזה? את, התביעה של מדינת ישראל, את אומרת שאני שקרן. ככה את מגדילה את אמון הציבור במערכת המשפט? את מנסה להלך עלי אימים", תקף.
התובעת העלתה תיקים נוספים מהעבר שבהם מתח בית המשפט ביקורת על חוות הדעת של קוגל, והוא אמר כי הוא עומד מאחוריהן, והאשים כי בעבר המכון לרפואה משפטית היה כלי בידי התביעה וכי הגוף "נתן חוות דעת רק על מנת להרשיע אדם".
השופט קולה פנה בשלב מסוים לתביעה, ותהה: "האם זה יהיה לתפארת מדינת ישראל לכבס פה את הכביסה המלוכלכת? יש לכך השלכות רוחב ענקיות. אם את אומרת שהוא עד להשכיר זה גם כשהוא עד תביעה. כל חוות הדעת שלו יזרקו לפח?".
תאיר ראדה נרצחה בתוך תא שירותים בבית הספר נופי גולן בקצרין ב-6 בדצמבר 2006. כמעט שלוש שנים אחר כך, הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת את רומן זדורוב, אזרח זר ותושב קצרין, ברצח הנערה. הכרעת הדין פרשה מארג ראיות צפוף שהביא להרשעתו.
אולם, מאז המשיכה הפרשה להעסיק את התקשורת ואת דעת הקהל, ולמרות הכרעת הדין הנחרצת - שבה מערכת המשפט לדון בה עוד מספר פעמים ולהשאיר את ההרשעה על כנה. זדורוב, שעבד בעבודות ריצוף בבית ספרה של ראדה, נעצר מספר ימים אחרי הרצח, הודה ברצח ואף שיחזר אותו. אחר כך חזר בו מהודאתו, ועם התמשכות המשפט הצליחה ההגנה לעורר ספקות בקרב הציבור כי זדורוב הוא אכן הרוצח. בקיץ האחרון קבע שופט העליון חנן מלצר כי יש לערוך לו משפט חוזר.