זה היה אמור להיות אחד השבועות המרגשים ביותר שהיו לממשלת בנט-לפיד עד היום: אחרי הפסגה ההיסטורית של ראש הממשלה בשארם א-שייח בשבוע שעבר, שר החוץ אירח פסגה היסטורית משלו בנגב, וגם שר הביטחון ניסה לארגן לעצמו פסגה עם אבו מאזן והמלך עבדאללה, למורת רוחם של עמיתיו בצמרת. גנץ בסוף הסתפק בביקור סולו בארמון המלך הירדני, יום לפני שנשיא המדינה נחת שם ובפעם הראשונה זכה לקבלת פנים פומבית ורשמית, וכן, גם היא היתה היסטורית.
אבל למציאות, כמו תמיד, היו תוכניות אחרות; במקום לחגוג שיאים מדיניים ופסגות שלום, המהדורות דיווחו מסביב לשעון מזירות פיגועים והלוויות המוניות, וקרבות הקרדיט המדיניים בצמרת פינו את מקומם להערכות מצב ביטחוניות תכופות. כך, זה הפך לשבוע הקשה ביותר של ממשלת בנט-לפיד עד היום. מבאר שבע לחדרה לבני ברק, שלושה פיגועים תוך פחות משבוע מייצרים עבורה אתגר עצום, ממשי ומיידי: להשיב את תחושת הביטחון האישי.
ראש הממשלה, ששאף בשבועות האחרונים את אוויר הפסגות בקרמלין ובשארם, והיה בעיצומו של קמפיין מדיני-מדינאי של ימי הפגרה, נאלץ לגדוע באחת את כל מסעות התיווך הבינלאומיים ולחזור לחיים עצמם. מסקרי הטלוויזיה שבוצעו השבוע עלה כי 60-70% מהציבור לא מרוצים מטיפול הממשלה בנושא הביטחוני, כלומר - גם בקרב מי שתומך בדרך כלל בממשלה נפל השבוע דבר.
גל הטרור קטע תשעה חודשים של שקט ביטחוני יחסי שהממשלה נהנית מהם מאז הקמתה, בטח בגזרה הפלסטינית. רגע לפני חודש הרמדאן ואירועי השנה למבצע שומר החומות, פוטנציאל ההתלקחות גבוה, ועשוי להידרדר לסבב אלימות מסוכן ורב-זירתי: בעזה, בגדה, ובערים המעורבות. לכן המאמץ העיקרי של בנט הוא לכבות את האש לפני שתיווצר דינמיקה קשה כמו בשנה שעברה, ובמקביל - להחזיר את תחושת המשילות, השליטה והביטחון ברחובות דרך חיזוק דרמטי של כוחות, יכולות, ותקציבי המשטרה. וגם - לשקם את הפגמים במנהיגות שמשתקפים בדעת הקהל, דרך התייעצויות ביטחוניות, ישיבות קבינט, והצהרות מצולמות ממקום מושבו בביתו ברעננה לשם הוא רותק אחרי שנדבק בתחילת השבוע בקורונה.
ברמה הפוליטית, מתיחות ביטחונית נחשבת לאחד מתרחישי יום הדין של הקואליציה. היא מלהיטה את הרוחות הלאומניות שמפעילות לחץ מקביל על שתי הדפנות הנגדיות שלה - רע"ם וימינה/תקווה חדשה. בינתיים, יו"ר רע"ם מנסור עבאס יצא מגדרו בראיונות הגינוי והוקעת המחבלים הערביים הישראלים, עם מילים חריפות שאינן משתמעות לשתי פנים. לא היה שום דבר שראש הממשלה, שר הביטחון או הבט"פ, או הקבינט, רצו לעשות, שנתקבל בהתנגדות כלשהי מרע"ם, ועבאס נותן גיבוי מלא לבנט, כולל המאמצים הנרחבים לאיסוף הנשק הלא חוקי במגזר. הוא מנסה באומץ להתוות מנהיגות ערבית פוליטית חדשה, אך ככל שהמתיחות תימשך ותסתבך, לא בטוח שזה יספיק או יחזיק. הזעם והכעס ברחוב הימני מסתמן כגורם הרבה יותר מסוכן לדבק שמחזיק את הממשלה, ובאופוזיציה מתכוונים לעשות את מיטב המאמצים כדי ללבות אותו.
ההסלמה הביטחונית בהחלט עוררה את האופוזיציה מתרדמת הפגרה, ובעיקר את העומד בראשה, שביקר השבוע אצל המשפחות השכולות והזהיר ש"ממשלה שתלויה בתנועה האסלאמית לא יכולה לעצור את הטרור", כאילו שב-12 שנות שלטונו הוא עצר אותו. כמו נתניהו, הליכודניקים, הסמוטריצ'ים והבן-גבירים הסתערו על הזירות וניחומי האבלים כדי לזעוק מרה על מחדליה של הממשלה, לחלק עצות ביטחוניות, להזהיר ממלחמת השמד של אויבינו ולכרוך את הכל בשותפות של הקואליציה עם רע"ם. בממשלה מאשימים שהם מסיתים ורוקדים על הדם. הם, מצדם, מסבירים בתמימות והיתממות, שהם בסה"כ עושים את תפקידם.
בסביבת נתניהו היו השבוע אופטימיים יותר מתמיד באשר להמשך שרידותה של הממשלה. "אם לא היתה פגרה, יכול להיות שהממשלה כבר היתה נופלת", אמר אחד ממקורביו. ביום שלישי בערב, כמה שעות אחרי הפיגוע בבני ברק, הוא נועד בלשכתו עם יריב לוין, אמיר אוחנה ושלמה קרעי, ובליכוד כבר נפוצו שמועות על התפתחות דרמטית לכיוון הפלת הממשלה. ככל הידוע, מדובר בפייק ניוז ולוחמה פסיכולוגית בלבד, אבל זו אמת לשעתה בלבד. בליכוד מצפים בקוצר רוח ל"אחרי הפגרה", בציפיה שמישהו אחד יכריז על מרד ומשם תחל דינמיקה של התמוטטות. סדר יום ביטחוני-לאומי יאפשר להם לפרוט עד אז על הנימים בדפנות הימין בקואליציה.
חברי סיעת הליכוד התבקשו השבוע לעדכן על כל הצעת חוק שיש להם בקנה הנוגעת לטרור, ובינתיים נתניהו אימץ לחיקו את זו של אבי דיכטר, לשלילת אזרחות ממחבלים שהם אזרחים ישראלים. אותו נתניהו חסם ובלם את אותו החוק בתקופת שלטונו, אבל איך אומרים? הפוזיציה כעת שונה. הימור זהיר: גם הפעם החוק לא יעבור, אבל קודם לכן, הוא יעשה בוקה ומבולקה בקואליציה; איילת שקד כבר הודיעה בשבוע שעבר, בתגובה לאירוע בבאר שבע, שהיא מאמצת אותו ותקדם אותו בממשלה והיא לא היחידה: גם בתקווה חדשה, כחול לבן, ואפילו יש עתיד תמכו בעבר בגרסה כזו או אחרת של החוק. אבל בקואליציה עם מר"צ ורע"ם, שצפויות להתנגד בכל תוקף, קידום החוק הוא מתכון לפיצוץ ולשידור חוזר של משבר חוק האזרחות מלפני כמה חודשים.
רוב האתגרים והמבחנים הפוליטיים הללו מחכים ל"אחרי הפגרה", עד אז, ההנחה היא שהקואליציה תעבור את השבועות הקרובים ללא זעזועים גדולים. אבל גם בפגרה, המתחים הפנימיים בממשלה גואים. ביום ראשון, בנט וגנץ עשו פגישת הודנא, והפסיקו, לפחות זמנית, את המשחקים הילדותיים על לוחות הטיסות והפגישות רמי הדרג, ואת המשבר הביטחוני, לפחות למראית עין, הם מנהלים בתיאום וסנכרון וללא קרבות פוליטיים. במקביל, יש לגנץ חיכוך גובר עם בכירי הימין בקואליציה, איילת שקד וגדעון סער, שזועמים על סירובו לכנס את מועצת התכנון העליונה לאישור תוכניות בנייה בהתנחלויות, ואם תימשך המתיחות הביטחונית, זה עלול להוביל להחרפה לא מתוכננת: כל מאחז לא חוקי שיוקם בתגובה לפיגועים ביו"ש - רק ייצר עוד סיבות לעימותים בין גנץ לבין הדופן הימנית בממשלה, עוד לפני "אחרי הפגרה".