ב-16% מקידוחי המים שנבדקו בישראל (מי תהום ושתייה) נמצאו ממצאים מזעריים של תרכובות מסוכנות - כך עולה היום (רביעי) מסקר שערך משרד הבריאות בחודשים דצמבר 2021 עד פברואר 2022 ב-100 קידוחים בארץ. בערים נתניה, ראשון לציון, לוד ואשקלון וכמו כן בפלמחים, בשומרון, בעטרות ובאזור מפרץ חיפה, נמצאו ממצאים של תרכובות PFAS, שעלולות להשפיע על היריון ועל התפתחות העובר, להגביר את הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים ולפגוע ברמת הנוגדנים לאחר קבלת חיסונים בקרב ילדים. עם זאת, במשרד הבריאות מבהירים כי כל הקידוחים עומדים בתקן והמים ראויים לשתייה.
תרכובות PFAS נמצאות בדרך כלל בקרבה לשדות תעופה, בסיסים צבאיים, אזורי תעשיה ואזורי אימוני אש. המים מהקידוחים הללו יכולים להגיע לערים אחרות ולאו דווקא לערים בהם נמצאו הממצאים החריגים, כיוון שתרכובות אלו נודדות למרחקים גדולים ממוקדי הזיהום ומצטברות בה.
במשרד הבריאות מיהרו לדווח למשרד להגנת הסביבה, שצפויים לדווח לבסיסים, למפעלים ולתחנות כיבוי האש באזור, על מנת שיוודאו אם הם יכולים להמעיט בשימוש בקצף כיבוי האש או לחדול לגמרי משימוש בו.
עוד בבריאות
תקנות מי שתייה בישראל משנת 2013 אינן קובעות ריכוז מרבי מותר ל-PFAS במי שתייה. עם זאת, הוועדה המייעצת למי שתייה המליצה למשרד הבריאות לאמץ תקינה קנדית (Health Canada) המתייחסת לערך ייחוס לשני חומרים מתוך הקבוצה - PFOA ו PFOS ולערך סכומי יחסי שלא יעלה על 1.
בארצות הברית ובאירופה נקבעו בשנים האחרונות הגבלות רגולטוריות לצמצום זיהום סביבתי בחומרים אלו. בישראל, פועל המשרד להגנת הסביבה לקביעת מגבלות, במסגרת אשרור אמנת שטוקהולם העוסקת במזהמים אורגנים בלתי פריקים, שאליהם משתייכים מזהמים אלו. באופן רחב יותר ולהגנה על הציבור מסיכוני כימיקלים יובא בזמן הקרוב לאישור ועדת שרים לחקיקה תזכיר חוק רישום כימיקלים תעשייתיים, אשר מבסס לראשונה בדיקה שיטתית של כימיקלים המשולבים במוצרים תעשייתיים.