מספר העצורים בבתי הכלא בישראל בחשד לחברות או הזדהות עם ארגון דאעש הגיע ל-80, אך בשנה האחרונה פחת ל-19 כלואים בהם אזרחים ישראלים ופלסטינים. במערכת הביטחון הצביעו על מעשרות פעילים ששוחררו בשנים האחרונות ונמצאים תחת בקרה אך משהו קרה בדרך. שב"כ והמשטרה לא הצליחו לסכל את שני הפיגועים בבאר שבע ובחדרה ונשאלת כעת השאלה אם יש מחבלים שמחכים לפקודה או החלטה לבצע פיגועים דומים.
בשנת 2015 הוגש כתב אישום נגד ארבעה מורים מחורה בנגב בגין הפצת רעיון ארגון דאעש ברשתות החברתיות ובעל פה וניסו לשכנע נערים לתמוך בו. אחד מהם לפחות ניסה לצאת לסוריה דרך ערב הסעודית כדי להילחם בשם הארגון הרצחני. הערכה אז של המשטרה היתה כי הם הונחו על ידי מורה אחר שנלחם בסוריה ונהרג. אחד הנאשמים, מוחמד אבו אלקיעאן מחורה בנגב, נשלח לארבע שנות מאסר. בשבוע שעבר יצא המורה לשעבר לבצע את מסע ההרג בבאר שבע.
אל תפספס
מיד לאחר הפיגוע שני אחיו נעצרו כדי שלול אפשרות שידעו על כוונותיו. אחד מהם שוחרר ביום שישי בתום חקירה כשהתברר כי לא ידע על כוונותיו לבצע פיגוע והשני עדיין במעצר. בציבור היתה התחושה ששב"כ והמשטרה יסיקו את המסקנות מהפיגוע בבאר שבע וייצאו למעצרי מנע, אך עוד פיגוע התפרץ, הפעם בעיר חדרה. במהלך הפיגוע שני מחבלים ערבים ישראלים נושאי תעודת זהות כחולה, פתחו באש לעבר אזרחים והרגו שני לוחמי מג"ב.
מבדיקה התברר כי שני המחבלים היו עצורים ואחד מהם ריצה עונש מאסר בפועל מעל לשנה בכלא הישראלי על הזדהות עם ארגון דאעש. שני הפיגועים הרצחניים מעלים שאלות קשות על אודות ההתנהלות של שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל ובראשן האם ניתן היה לדעת מבעוד מועד על כוונות המפגעים לבצע פיגועים? סוגיה זו נחקרת כעת על ידי מערכת הביטחון. גורמי ביטחון אמרו אתמול, "מצופה היה שאזרחים ישראלים שבעבר נחשדו בחברות בדאעש יהיו תחת מעקב, ניטור בסיסי מחשש שמא יחזרו לסורם. עכשיו בודקים כיצד זה קרה. מה לא עבד".
אך אלו השאלות הבודדות. בטווח הזמן המידי נשאלת השאלה האם יש מחבלים נוספים שמתכוונים לבצע פיגועים בעורף מדינת ישראל ברוח ארגון דאעש ואחרים? האם יש קשר בין שני הפיגועים או שמדובר בצירוף מקרים כתוצאה מהסתה פרועה ברשתות? האם ניתנה פקודה על ידי גורמי חוץ מהארגון באמצעות הרשתות החברתיות כדי להפעיל תאים רדומים?
חשוב להדגיש כי בשלב הזה לא ברור אם יש קשר בין שני הפיגועים. גורמי ביטחון, הדפו בשבוע האחרון את הביקורת על כך שלא ידעו על ביצוע הפיגועים מבעוד מועד ונטען, כי ברגע שאסיר או חשוד משתחררים יש אחריהם מעקב ופיקוח אך בשונה מאזרחים פלסטינים חלה מגבלה מהותית על מעקב וניטור אזרח פלסטיני. לא ניתן להזמין אזרח ישראלי לחקירה או תשאול ללא ראיות מתאימות ולא ניתן להעמיק מעקב בשיטות מסוימות ללא אישור בית משפט. ובכל זאת, שב"כ והמשטרה יצטרכו להשיב בהקדם על השאלות הקשות בטרם חלילה יתפרץ פיגוע נוסף מבלי שידעו עליו. השאלה הבוערת היא מה עושים בטווח הזמן הנראה לעין. האם יעצרו כעת או יזמינו לתשאול את כל מי שהיה בעבר חשוד בצורה כזו או אחרת בהזדהות או פעילות ברוח ארגון דאעש? ומה על קרוביהם או מי שבא במגע איתם ויכול מאוד להיות שמתכנן בשלב זה פעילות חבלנית עוינת או ידע על כוונותיהם?
בצה"ל החליטו לא לקחת סיכונים ותגברו החל מהלילה את אזור יהודה ושומרון בארבעה גדודי לוחמים מאחר ובשטחים קיימים לא מעט פלסטינים מזוהים עם הארגון דאעש וקיים חשש סביר שמא בעידוד הסתה פרועה וגורמים מחו"ל ינסו לבצע פיגועים דומים בהשראתם. כמוכן, בשלב הזה נשקלת האפשרות לבחון מעצר מנהלי נגד חשודים בעלי פוטנציאל לביצוע פיגועים בקרב ערביי ישראל. כדי לאשר תהליך שכזה נדרת שרשרת אישורים משפטיים כולל אישור של שר הביטחון. גורמי ביטחון, הבהירו לפנות בוקר, כי לא התקבלה כל החלטה בנושא. לא ברור מי העלה את הסוגיה אך חשוב להדגיש כי רף חומר הראיות למעצר מנהלי הוא גבוה מאוד מבחינה משפטית.