במשך חודשים, אוניברסיטת בן גוריון שמרה את האיומים על סטודנטיות בדואיות בסוד. "סגרנו את זה בתוך הבית", הגדיר זאת אתמול נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ', ודייק. מאוחר יותר ניסו להסביר כי כוונתו הייתה לניסיון לשמור על הסטודנטיות מחשש שחשיפת הפרשה תעמיד אותן בסכנה, אבל דבריו הגדירו יפה את טיפול האוניברסיטה בסטודנטים האשמים: מתן אזהרה בלבד לאותם סטודנטים שהגיעו מחו"ל והטרידו סטודנטיות בדואיות. לטענת האוניברסיטה, הסטודנטים למדו בספריית האוניברסיטה כשבוע ולאחר שננזפו לא חזרו למקום, אך סטודנטים בקמפוס מביעים חשש להישנות מקרים אלה.
איילה מלו, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה שנושא המחקר שלה הוא נשים בדואיות ופעילה חברתית בפורום לקידום הנגב, אמרה כי "הפרשה מראה שלמרות ההתקדמות לכאורה בחברה הבדואית יש פיקוח הדוק של הגברים על הנשים. זה קורה בכל מקום, לא רק בבית, גם במוסד להשכלה גבוהה. לא היו תלונות רשמיות כי ידוע שהן לא יצאו נגד הגברים שלהם. מי שהיו צריכים לטפל בהם הם הנהלת האוניברסיטה והנשיא, שמסרב לשתף את הציבור במה שנעשה לאותם סטודנטים שעברו כל גבול אפשרי".
לטענתה, כי אם היה מדובר בנשים יהודיות הייתה מתעוררת מחאה נרחבת, והטיפול היה אחר. "בגלל שהן נשים בדואיות מדברים בעמימות. אומרים 'שמטפלים בזה בתוך הבית'. החלוקה הזאת בין בית לציבורי לא קיימת. הנשיא מטשטש את הבעיה. אם זה היה קורה לאישה יהודיה? שהיו מתעדים אותה, מאיימים ושולחים למשפחות?".
"הם עשו דבר שלא מתקבל על הדעת ואי אפשר לדעת שמישהו אחר לא ימשיך במקומם", ממשיכה מלו. "מתייחסים לזה כאל בעיה של ערבים. אם המדינה קובעת בחוק שאסור להטריד נשים, זה צריך להיות גם ליהודיות וגם למוסלמיות. כמו שהם יכולים להתערב בצניעות, הם יכולים מחר בבוקר לבוא לאישה יהודיה או אישה שלא קשורה למשפחה שלהם ולהטריד במובנים אחרים".
"לא ידעתי על זה כלום", הודתה סטודנטית מוסלמית שלומדת באוניברסיטה. "אני לא יודעת מי הבחורים וזה מוזר לי מאוד, מפתיע. כולנו נכנסו להלם. אישית אני לא מפחדת מדבר כזה, כי אני יודעת כמה המשפחה שלי סומכת עליי ומעודדת אותי בכל החלטה, וזה יותר חזק מגועל מעשיהם של הבחורים".
הביקורת שלה לא מופנית רק נגד המעשים, אלא גם על הגדרתם "תא אסלאמיסטי", כדברי הנשיא. "בתור סטודנטית שמרנית ועטופת חיג'אב, זה פוגע בי יותר מהמקרה עצמו. אסלאמיסטי זה מונח רחב, אתה מדבר על תרבות שלמה, היסטוריה שלמה, חברה גדולה, והכי חשוב על זהות", הסבירה. "אחרי הפרשה, כשאלך בקמפוס יהיו סטודנטים יהודים שיסתכלו עליי ויחשבו שאני אסלאמיסטית, וכתוצאה טרוריסטית, ומי יודע, אולי משפחתי גם פושעת?". היא הדגישה כי "מעשיהם לא משקפים את האסלאם, רק אותם כאנשים פרימיטיביים וחסרי נימוס. באסלאם לא עושים דברים בכוח, ואין דבר כל כך מגעיל כמעשיהם".
לפי "הוועד להצלת הנגב", במקרה אחר שאירע לפני חצי שנה, אחת הסטודנטיות פנתה אליהם לסיוע, בטענה שהעלו תמונות שלה לטיקטוק, לצד כיתובים על "צניעותה" הבלתי מספקת שהובילו לאיומים על חייה. רק התערבות של המשטרה, ששמעה על הסיפור שלא מאחד הצדדים, הביאה לפתרון, זמני אולי, של המקרה, לו היו תקדימים בעבר.
הנשיא סיפר על המקרה הראשון במענה לשאלת העיתונאי רועי כ"ץ בשבתרבות בבאר שבע. "היה תא קטן של אסלאמיסטים שצילמו סטודנטיות בדואיות - ושלחו תמונות בחזרה לחמולות שלהן אם הן לא מספיק צנועות. טיפלנו בזה, איימנו עליהם והם נבהלו. אני יכול להגיד שההתנהגות כבר לא קיימת. אני מאוד גאה בזה", הצהיר, ואמר כי התמודדו עם המקרים ברגישות לאחר שהסטודנטיות פנו אליהם.
אוניברסיטת בן גוריון הדגישה לאחר מכן כי היא "מחויבת להבטיח לכלל הלומדות והלומדים בשורותיה מכלל המגזרים סביבה אקדמאית נאותה, בטוחה וסובלנית. פעלנו במהירות ובנחישות עם מחלקת הביטחון שלנו ובעצה עם הגורמים הרלוונטיים ודאגנו שהפעילות הזו תיפסק והיא אכן הופסקה".