החזון הציוני החדש: התפראות

אחת מהשפעותיו הקריטיות ביותר של משבר האקלים היא משבר פחות מתוקשר, אך לא קטן בכלל - למעשה משבר במימדי ענק, הוא משבר המערכות האקולוגיות. מאות רבות של מיני בעלי חיים וצמחים נכחדו בחצי המאה האחרונה ואלפי זנים נמצאים בסכנת הכחדה בהם דו-חיים, ציפורים ויונקים שעלולים להיעלם מהעולם בשנים הבאות אם לא נעשה משהו בנידון. הסיבה המרכזית להיכחדות המינים היא הפגיעה בבתי הגידול הטבעיים, השפעות האדם כמו השלכת פסולת, זיהום ומפגעים מסוגים שונים, כמו גם שינויי האקלים.

גם ישראל אינה שונה ובמאה השנים האחרונות נכחדו מישראל מינים רבים של בעלי חיים, כגון איילים, דובים, צי'טות, נמרים, כלבי ים ועוד. זנים רבים נוספים שהצליחו לשרוד, נמצאים בסכנת הכחדה. אז מה אפשר לעשות?

מדינת ישראל מתאפיינת במצוקת קרקע חמורה הנובעת ממגבלות שטח, מגידול מהיר של האוכלוסייה ומפיתוח מהיר שנועד לתת מענה לגידול באוכלוסיה. כפועל יוצא, השטחים הטבעיים בישראל מצומצמים, מקוטעים, ומאויימים תדיר על-ידי לחצי פיתוח. אחד האתגרים הברורים הינו הצורך לשמור על מלאי מספק, איכותי ורציף של שטחים פתוחים מתפקדים אקולוגית.

עד היום, תפיסת השימור דגלה בשימור תופעות טבע ייחודיות והגנה על מינים נדירים בשמורות טבע מנוהלות ומוגנות. תפיסה זאת שומרת על השטח ביעילות אולם מייצרת מרחבים מקוטעים וקטנים יחסית ואינה נותנת מענה לחיבור כלל השטחים הפתוחים, שמחוץ לשמורות הטבע, כך שהשטחים המוגנים יחוברו על ידי מסדרון אקולוגי רציף ומתפקד שיכול לתת מענה לבעלי חיים רבים וגדולים, לשקם בתי גידול שנכחדו ולנהל אותם לאורך זמן כשטחים מתפקדים אקולוגית.

בעידן של משבר האקלים ופגיעה גוברת במשאב הקרקע יש לקחת את ההיבטים האקולוגיים, הסביבתיים והחברתיים של השטחים הפתוחים בהסתכלות מרחיבה, צעד אחד קדימה ולעבור מהגנה לשיקום בפועל. על מנת לעשות זאת, יש להגדיל בסדרי גודל את היקף השטחים הפתוחים המטופלים והמנוהלים ולעבור מתפיסה המייעדת, משקמת ומנהלת רק שטחים טבעיים בעלי איכויות אקולוגיות ונופיות יוצאות דופן - שמורות טבע ויערות, לתפיסת תכנון וניהול שטחים בעלי פוטנציאל לשיקום והשבה. זאת, תוך מתן דגש על שיקום בתי הגידול האופיינים של ישראל, בתי גידול בסכנת הכחדה חמורה ושטחים בעלי חשיבות מערכתית. קוראים לזה ReWilding, או בעברית - התפראות.

בישראל, קיימות מספר דוגמאות ל"התפראות" בדמות שני פרויקטים מרתקים המתהווים בימים אלה בכפר רופין ובמעגן מיכאל. בשני האתרים האלה, הוסב השימוש של בריכות דגים שאינן מתפקדות עוד, מגידול דגים לבית גידול לח עם תפקוד אקולוגי גבוה. שותפות של החברה להגנת הטבע עם בעלי הקרקע ועם ארגונים נוספים וביניהם רשות הטבע והגנים, רשויות ניקוז ורשויות מקומיות יוצרים את התנאים להקמה של בתי הגידול הלחים ולניהול ארוך טווח שלהם. ההקמה והניהול מלווים בניטור, המסייע בהפקת לקחים לביצוע פעולות שיקום במקומות אחרים בארץ ובעולם.

פרויקט נוסף בקנה מידה עירוני הוא עמק הצבאים אשר בזכות שיקום שני נחלים בתוך מרחב עירוני ושיקום ושיחזור מערכת אקולוגית מקומית, יצר אי של "התפראות" בלב אזור מופר ומקוטע ובו עדר צבאים משגשג, מיני ציפורים, זוחלים ודו חיים. הדוגמאות אמנם עוד ספורות אבל הן מוכיחות שבהתערבות מועטה ולא יקרה ניתן לייצר מערכות אקולוגיות מתפקדות המאפשרות השבה של בעלי חיים. הציונות הצטיינה עד כה במציאת פתרונות יצירתיים ומקוריים לבעיות שהתהוו בארץ הקודש. עד כה, התמודדנו בהצלחה עם איומים בטחוניים, מחלות ומגיפות, הפרחת השממה ויצירת יש מאין.

לקראת יום הולדתה ה-74 של ישראל, יש לעשות התאמות לחזון הציוני-ישראלי, ולייצר "התפראות" במאות אלפי דונמים של שטחים פתוחים בישראל לצד קיומם של יעודי קרקע מגוונים כמו חקלאות, יערות, פיתוח עירוני, תעשיות ועוד. אנחנו רק נרוויח מזה.

הכותבת היא מהחברה להגנת הטבע, מנהלת פארק עמק הצבאים בירושלים, שיארח ב-28.3 את כנס "מצילים את חיות הבר של ישראל".