"הטלפון צלצל באמצע הלילה", משחזר פרופ' מרק אידלמן, מנהל אורתופדית ילדים בבית החולים "רות" לילדים שברמב"ם, את שאירע מוקדם יותר השבוע. "על הקו היה קולגה שלי מאוקראינה, שבשבועות האחרונים משמש כרופא בכיר בבית החולים הצבאי שמחוץ לקייב. הוא היה זקוק לעצה לגבי אופן הטיפול בקצין שהגיע לניתוח חירום אחרי שנפגע קשות מפגיעת טיל".
ברמב"ם, בית החולים הגדול בצפון, יש ניסיון רב בטיפול בפציעות טראומה כתוצאה מלוחמה, תאונות ופציעות ביתיות מורכבות. את הידע שנצבר, חולקים רופאי בית החולים עם גורמים רבים מסביב לעולם כדרך שגרה. לפני כשנה נפגשו פרופ' אידלמן והקולגה האוקראיני, ד"ר ולנטין רוזינסקי, בקייב, כשניתחו יחד מטופלים אוקראינים. הקשר בין השניים נשמר ובעת צרה, פנה ד"ר רוזינסקי להתייעצות דחופה: "מהתמונות שהגיעו מחדר הניתוח נראה בבירור כי הזרוע הימנית של הקצין ספגה פגיעה קשה ולמעשה כמעט ונתלשה ממקומה", מסביר פרופ' אידלמן, "היה צורך בהול לקבע את הזרוע ולחבר את כלי הדם, הרקמה והשרירים עד כמה שאפשר כדי למנוע את אובדן היד ואולי אף סכנת חיים לפצוע".
הניתוח המדובר הוא אירוע מורכב, אך כזה שנעשה בחדרי ניתוח מתקדמים בהצלחה. הבעיה היא שכעת, אותו פצוע שכב בחדר ניתוח אשר נמצא באזור לחימה. מלאי המכשור הרפואי, כוח האדם והאפשרויות הניתוחיות העומדות לרשות הצוות האוקראיני הוא מוגבל. "הלב שלי נקרע מהמצב", אומר פרופ' אידלמן, "בימים אלה אני לא יכול לישון בשקט לנוכח ההרוגים, הפצועים והפליטים. נרתמתי לעזרה בשל הסבל שאני שומע עליו יומם ולילה ממכרים שלי, רופאים שזועקים לעזרה. אני לא יכול לעמוד מנגד כשאני שומע על הרופאים שלהם, שעובדים בתנאים-לא-תנאים ומטפלים בפציעות קרב קשות מאד וזועקים לציוד. רופאים שם מופצצים, כשהם עובדים מסביב לשעון ולחלק מהם יש הורים שהפכו לפליטים או נשים וילדים שיצאו מאוקראינה והם נותרו שם לנתח ולטפל".
"באותו רגע היה צורך לפעול מהר ובאופן יצירתי", מסביר פרופ' אידלמן, "הצעתי לו לעטוף מסמר ארוך שיש לו עם צמנט מעורבב באנטיביוטיקה ולעשות באלתור הזה שימוש בחדר הניתוח. היה לו הרבה מזל והעצבים לא נפגעו. לשמחתי, הניתוח הסתיים בהצלחה".
בית החולים הצבאי מחוץ לקייב פועל מאז החלה המלחמה באוקראינה 24/7 ומעניק טיפול בפציעות שונות, רובן מצילות חיים. לפני כשבוע קיבל בית החולים חלק ממשלוח שערכו נאמד במאות אלפי שקלים, והוא מכיל ציוד רפואי חיוני, תרופות, חומרי הרדמה, חומרי חיטוי ועוד. חלקו השני של המשלוח עושה את דרכו מישראל ומארצות הברית, דרך פולין, כשאת הסיוע יזם פרופ' אידלמן, בעזרת חברים בישראל ובארצות הברית, על מנת לעזור לחברו באוקראינה. באופן אירוני, חלק מהציוד שנשלח אל אוקראינה, יהיה בשימוש בפעם הראשונה אי פעם, במהלך הטיפול בפצועים של בית החולים שליד קייב.
ד"ר רוזינסקי, שסבו יהודי ובעבר אף ביקר בישראל, משמש בשגרה כמנהל מחלקת אורטופדית ילדים והמחלקה לרפואת טראומה בבית החולים איסידה (ISIDA Clinic). "כאן בבית החולים בקיים נכון לעכשיו יש לנו בינתיים את מה שאנחנו צריכים אבל בבתי חולים בערים אחרות שמופצצות באינטנסיביות יש מחסור, גם בציוד וגם ברופאים ואחיות", אומר לוואלה! ד"ר רוזינסקי. "התנאים לא אידיאלים. יש האפלה אצלנו, יש יריעות שחורות על החלונות ולא מדליקים אורות בלילה".
"עובדים כאן בחושך מוחלט רק עם פנסים ומנורות הדרושים לצורך הניתוח. היה מחסור בציוד לניתוחים אורתופדיים אבל פרופסור אידלמן מרמב"ם עבד מול חברים שלו באמריקה ושלח לנו הרבה ציוד ואנחנו מודים לו מאד על כך. כל בית חולים מנסה לעשות את המקסימום שהוא יכול לשמירה על סטריליות ולמנוע זיהומים. אנחנו עושים כל שאנחנו יכולים לכך".
"זה מצב לא רגיל. עד המלחמה טיפלתי בילדים ואף פעם לא הייתי רופא צבאי. התנדבתי ובן לילה הפכתי לקצין צבא המטפל בפצועים מהקרבות. חבריי ואני הרופאים הצבאיים פה לאהיינו בבית שלושה שבועות. אני בן 32 ועדיין רווק אבל לחברים שלי הרופאים שיש להם אישה וילדים זה בטח עוד יותר קשה. אומר את האמת החיילים שלנו גיבורים ממש. גם כשיש להם טראומות ופציעות קשות הם מבקשים טיפול מהיר והם רוצים לחזור לחזית, להילחם. לנו כרופאים עם זה אבל כאזרחים אוקראינים זה מחמםאת הלב ולדעת שיש לנו אזרחים וחיילים וקצינים כאלה גיבורים וזו זכות לטפל בהם עםהעזרה שאנחנו מקבלים מאמריקה ומאירופה ומישראל שמסייעים".
לדבריו, הסיוע אכן מציל חיים: "הרבה אנשים הבטיחו עזרה, אבל פרופ' אידלמן קיים", הוא סיפר בשיחת וואטסאפ שמתקיימת בין ניתוח לניתוח. "אני לא יודע מה היינו עושים בלי הציוד הזה. בכלל, נראה שהישראלים מבינים יותר טוב מכולם מה צריך ואיך לעזור. לצערנו אתם יודעים היטב מה זה לחיות במצב של מלחמה".
על הניתוח שאירע לפני כמה ימים דר' רוזינסקי מספר כי הפתרון שהציע פרופ' אידלמן היה זה שאפשר להציל את זרועו של הפצוע. "המצב פה לא פשוט ואנחנו מטפלים בפציעות שונות בדרגות חומרה שונות. אני מקווה שהמצב הזה יסתיים במהרה ובינתיים אנחנו זקוקים לכל העזרה שנוכל לקבל". בתיעוד שהתקבל אתמול בבית החולים רמב"ם, נראה הקצין מזיז את אצבעותיו. הניתוח הצליח.