66% מהציבור הערבי לא מסכים שמפלגה ערבית תיכנס לקואליציית ימין ושיעור דומה מאמין שזה טוב שמפלגה ערבית תהיה בקואליציה - כך עולה ממצאי סקר חדש שנערך עבור כנס חיפה לפוליטיקה והחברה הערבית הראשון, שייערך באוניברסיטת חיפה בשבוע הבא.
כנס חיפה לפוליטיקה והחברה הערבית הוא אירוע משותף לאוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה והקרן החדשה לישראל. את הסקר, שיוצג במלואו בכנס, ערכו ד"ר ח'לאילה וד"ר דורון נבות מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה והוא בוחן היבטים שונים הקשורים לתפיסת הזהות, הפוליטיקה ותפיסות חברתית של הציבור הערבי בישראל.
עוד עולה מהסקר כי רק-44% מרוצים מהחברות של רע"ם בממשלה ומי שנתפס כאדם שמקדם בצורה הטובה ביותר את האינטרס של האזרח הערבי הוא אחמד טיבי. "הציבור הערבי מאס 'לשבת על הספסל' והוא רוצה להשפיע מתוך 'ההרכב'. עם זאת, בשלב זה חלקים גדולים מהציבור הערבי מביטים על פעולותיה של רע"ם בקואליציה וחשים שבשלב זה, הם עדיין לא מראים הישגים משמעותיים", אומר ד"ר מוחמד ח'לאילה מאוניברסיטת חיפה, אחד מעורכי הסקר.
עוד בוואלה!
למרות שעולה בסקר שרוב הציבור הערבי מעוניין בשותפות של המפלגות הערביות בממשלה, עולה גם שאין התלהבות יוצאת דופן מההישגים של רע"ם. בעוד ש-66% מהמשיבים טענו כי זה טוב שמפלגה ערבית תהיה חלק מהקואליציה, רק 44% מרוצים מפעילותה של רע"ם ואחוז דומה חושב שהיא תתחזק בבחירות הקרובות. אחוז נמוך הרבה יותר, רק 31%, חשו בשינוי לטובה במעמד של ערביי ישראל בשנה החולפת ורק 36% צופים שמצבם ישתפר בעתיד. מתוך 28% שאמרו שאין חשיבות בהצבעה בבחירות הקרובות, כחמישית ישנו את דעתם אם רע"ם תביא הישגים שישנו את מצבם של האזרחים הערבים.
לאור נתונים אלה, ניתן אולי להבין מדוע אחמד טיבי הוא האדם שמירב המשיבים חשבו שהוא זה שמקדם היום בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של הציבור הערבי, כשכ-25% חשבו זאת. יו"ר רע"ם מנסור עבאס נמצא אחריו עם כ-21%, אחריו ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ראאד סלאח עם כ-18% ורק אחריו איימן עודה עם רק 14.4%.
מבחינת נושאים חברתיים, רוב גדול של הערבים תומך בשוויון זכויות בין נשים לגברים, כשכ-88% תומכים במידה רבה או במידה רבה מאוד בשוויון כזה. לעומת זאת, 72% כלל לא תומכים במתן זכויות לקהילה הלהט"בית ועוד 9.5% תומכים בכך במידה מועטה. "העובדה שמנסור עבאס מציג עמדות אנטי להט"ביות אינה מקרית והיא מגובה בעמדות עומק של הציבור הערבי. נראה כי בסוגיה זו, עבאס הולך בעקבות רחשי הציבור ולא מוביל אותו לשינוי עמדות", אמר ד"ר ח'לאילה.
הכנס יתקיים על רקע נתוני שנתון החברה הערבית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, היוצא לאור לראשונה היום וסוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה הערבית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה, אורח החיים. על פי השנתון, האוכלוסייה הערבית בישראל מונה כ-1,957,270 נפש (נכון לסוף שנת 2020), המהווים 21.1% מאוכלוסיית ישראל, רובם מוסלמים (82.9%), והיתר נחלקים בין דרוזים (9.2%) לנוצרים (7.9%). מתוכם, כמעט 362 אלף תושבים ערבים במזרח העיר ירושלים המחזיקים במעמד "תושב קבע". בצפון הארץ מתגוררים 51.6% מהאזרחים הערבים, במשולש 19.7%, בנגב 17.5%, בערים המעורבות (עכו, חיפה, יפו, רמלה, לוד, נוף הגליל ומעלות-תרשיחא) 8.3%, בפרוזדור ירושלים (כולל מערב ירושלים וללא מזרח העיר) 1.1% ובשאר חלקי הארץ 1.8%.
מהנתונים עולה כי 95% מהיישובים הערביים נמצאים בארבעת האשכולות הסוציו-אקונומים הנמוכים ביותר; בפשיעה בחברה הערבית נרשם גידול של 44% במספר אירועי הירי תוך שלוש שנים; אירועי הירי בחברה הערבית לשנת 2020 היוו 92% מכלל אירועי הירי בישראל בשנה זו, ועמדו על 1,673 - הרעה משמעותית מ-921 אירועי ירי בשנת 2017 (גידול של 44%). מספר העצורים בקרב האוכלוסייה הערבית בשנת 2020 עמד 27,598, המהווים כ-60% מכלל העצורים. זאת לעומת 15,326 בקרב האוכלוסייה היהודית, המהווים 33%. מספר התיקים שנפתחו בפועל נגד ערבים נמוך יותר ועמד על 38% מסך כלל התיקים בשנת 2020, וגבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה. למרות עלייה בשלוש שנים בשני העשורים האחרונים, תוחלת החיים בחברה הערבית זהה לתוחלת החיים בחברה היהודית לפני 20 שנה. תמותת תינוקות בחברה הערבית היא פי שניים מבחברה היהודית; מצד שני גם קפיצה בנתוני הזכאות לבגרות בחברה הערבית בעשור לכ-64%; לעומת זאת שיעור הסטודנטים הערבים הוכפל ובמדעי המחשב הגיע לכ-16%.
עורכי שנתון החברה הערבית, ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ד"ר מוחמד ח'לאילה וד"ר אריק רודניצקי אמרו כי "שינויים פנימיים שעוברים בשנים האחרונות על החברה הערבית מקבלים ביטוי מובהק במספרים ובנתונים המוצגים בשנתון. העלייה ברמת החיים, בתוחלת החיים וברמת ההשכלה, ובצדם הירידה בשיעורי הפריון, שינוי מבנה המשפחה הערבית, והשאיפה לממש שאיפות אינדיבידואליות על חשבון ערכים קולקטיביים אשר מוצאים את ביטויים, בין היתר, בעלייה בהיקף האלימות והפשיעה - כל אלה מערערים דפוסים מסורתיים מן העבר ומטלטלים את החברה הערבית. בסופו של דבר, מאחורי המספרים נמצאים אנשים, שהם כחמישית מאזרחי המדינה, ולהם שאיפות להצליח בחיים".
הכנס מתמקד בשאלה אם ואיך חל שינוי במצבה של החברה הערבית וביחסה עם המדינה וקבוצת הרוב היהודית, שנה לאחר כניסת רע"ם לממשלה. בכנס תיבחן השאלה אם מתפתחת זהות חדשה בקרב החברה הערבית בישראל, אם הקואליציה הנוכחית תורמת למעמדם האזרחי, מה המחיר שמשלמת האוכלוסייה הערבית על ההשתתפות בקואליציה ומה הסיכוי שהקואליציה הבאה תשתף גם היא מפלגה ערבית.