המלחמה של פוטין באוקראינה חשפה את המערב בפגיעות הגדולה שלו - התלות בדלקים מאובנים מרוסיה. משבר האנרגיה כתוצאה מהמלחמה שפוטין פתח באוקראינה נשענת על הכנסות ממכירת דלקים מאובנים גרם למדינות המערב ובפרט אירופה וארה"ב לשנות דיסקט ולחשוב על עצמאות אנרגטית כהכרח בטחוני ולא רק כהכרח סביבתי.
כלי הנשק העיקרי של המערב כרגע הוא סנקציות כלכליות על רוסיה. יותר מ-35% מכלכלת רוסיה תלויה בייצוא דלקים מאובנים ולפי נתוני מסחר עולמיים, הייצוא של רוסיה בשנת 2020 בפרוץ הקורונה צנח צניחה חופשית מקרוב לארבעה מיליארד דולר, ל1.16 בין השאר כתוצאה מהפחתת צריכה של דלקים מאובנים ברמה העולמית. עוד ועוד סנקציות מצטברות על רוסיה מהמערב אך במקביל סין שלחה בתחילת השבוע חיזוקים לקשרים הכלכליים שנשארו איתנים בין שתי המדינות. גרמניה הגיבה בתקיפות ועוצרת את פתיחת צינור הגז נורד סטרים 2, אך מבחינת פוטין זו בעיה זמנית בלבד כי בינתיים חברת האנרגיה הרוסית גזפרום חתמה עם סין בתחילת פברואר חוזה לבניית צינור גז חדש - ´עוצמת סיביר´ שייצא מאותם המאגרים המיועדים לאירופה. הצינור מתוכנן להגיע לסין דרך מונגוליה ויזרים 50 מיליארד מטר גז מחצבים מעוקב כל שנה. בתחילת השבוע מוסקבה שיגרה איומים שהיא שוקלת להפסיק את אספקת הגז הנוכחית לאירופה דרך צינור הגז נורד סטרים 1.
התלות בפוטין גרמה לגרמניה השבוע להעביר חוק הדוחף למעבר מהיר יותר לאנרגיות מתחדשות והאיחוד האירופאי גם כן עדכן את היעדים האנרגטיים כאשר אחת המטרות היא לצמצם בשני שליש את הצריכה של גז מרוסיה עד סוף השנה ולהכפיל את הפקת הביו-גז מפסולת חקלאית. לפי נשיאת נציבות האיחוד האירופאי, אורסולה ואן דר לינדן "אנחנו לא יכולים להסתמך על ספק שמאיים עלינו. ככל שנעבור יותר מהר לאנרגיות מתחדשות ומימן, בשילוב התייעלות אנרגטית, כך אנו נהיה עצמאיים אנרגטית באמת". עם זאת אירופה עדיין מתייחסת לגז כדלק מעבר ומחפשת מקורות אחרים חוץ מרוסיה לאספקתו ומילוי המאגרים לטווח הקצר לקראת החורף הבא.
ג'ו ביידן השבוע הטיל אמברגו על קנייית דלקים מרוסיה והוא מנסה בטווח הקצר לבחון אופציות מהירות לקידום אנרגיה ירוקה, אך במקביל בוחן ניצול פצלי שמן ושדות נפט חדשים לטווח הקרוב. אם זה יקרה, משבר האקלים רק יתעצם. פוטין ימשיך בשלו למכור את אותו הגז והנפט לסין ומדינות אחרות למרות ההשפעה ההרסנית שלהם על האקלים בכדור הארץ.
דוח ה-IPCC בנושא השלכות משבר האקלים שחובר על ידי 270 מדעני האקלים מ67 מדינות שונות עליו עמלו שש שנים פורסם בזמן שפרצה המלחמה של פוטין באוקראינה. הדוח מתריע כי שינויי האקלים קורים בקצב גבוה יותר מהמצופה וקובע כי שינויי האקלים כבר כאן, וכן הראה כי יש גבול לכמה המין האנושי יוכל להתאים את עצמו לתנאי האקלים המשתנים. הדו"ח מדגיש כי חלק מההשלכות של ההתחממות מעל לרף המעלה וחצי יהיו בלתי הפיכות, גם אם בעתיד נפתח טכנולוגיות חדשניות, כגון חציית נקודות אל חזור כמו מדינות איים שייטבעו בים והכחדות של מינים. כמו כן, הדו"ח ממפה גם היכן יתרחשו שינויי האקלים הקיצוניים ביותר, אשר כולל גם את ישראל, וקיבל את התואר "אטלס של סבל האנושות" על ידי אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם.
כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק אקלימי
למרות שתהיה השפעה שלילית של משבר האקלים גם על אזרחי רוסיה מבחינת אירועי קיצון כמו שריפות ענק, בצורות שיסכנו יבולים, דיבון לדליפות נפט ועוד, יהיו לא מעט השפעות חיוביות כגון פתיחת נתיבי סחר חדשים מרוסיה דרך האוקיאנוס הארקטי וכן פתיחת נתיבי סחר קיימים לתקופות ארוכות יותר עקב ירידה בכיסוי הקרח. פברואר 2022 היה חם יותר ביותר מ-4 מעלות מהממוצע בשנים 1950-1980 לפי נתוני קופרניקוס, והקרחונים רק ימשיכו להיעלם. ההפשרה גם תשליך על שטחים עצומים ברוסיה שיפשירו וייפתחו הן לחקלאות והן לחיפושי נפט נוספים. פוטין יהיה אחד המרוויחים העיקריים משינויי אקלים ולכן ייתכן כי אין לו שום אינטרס לגוון את מקורות ההכנסה של רוסיה אלא רק לנסות להמשיך ולהעצים את התלות של העולם בדלקים מאובנים.
המשך הפקה ושינוע מסיביים של דלקים מאובנים גוזרים על כלל העולם לחיות בסכנה עצומה. לא בעתיד, כבר היום. קרוב לחצי מתושבי כדור הארץ מוגדרים לפי דוח מדעני האקלים כאוכלוסיות בסיכון מנזקי משבר האקלים ומשריפת דלקים מאובנים - מעל 3.3 מיליארד איש. מדעני האקלים צופים כי משבר האקלים יגרום בין השאר למשברים הומניטריים רבים ולפליטי המלחמות שקורות בימים אלו יתווספו גם פליטי אקלים.
לפי הדוח, ישראל גם היא נמצאת באחד המוקדים הנחשבים יותר פגיעים מבחינת שינויי אקלים מבחינת שטפונות, שריפות, עליית פני הים, בצורות ועוד. לכל זה מתווסף צפי דוח של מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל כי משבר האקלים ישפיע בין השאר על ילדים, נשים בהריון, קשישים וכן אנשים הסובלים ממחלות כרוניות אשר יותר פגיעים לגלי חום וכן מעלייה בתדירות סופות חול ואבק אשר מגיעות לישראל מצפון אפריקה וסיני. סופות אלו גורמות לאירועי זיהום אוויר גבוה, אשר יפגעו בתנאי המחייה ואיכות החיים בישראל בצורה יותר משמעותית מהיום.
הטבע כבעל ברית במלחמה נגד משבר האקלים
לאנושות נשאר לפי דוח מדעני האקלים פחות עשר שנים לפעול בצורה משמעותית להגיע ליעדי פריז אך יש הטוענים כי תרחישי המדענים אופטימיים יתר על המידה. פרופ' יוהאן רוקסטרום וחובריו טוענים שהמודלים עליהם מתבססים תרחישי האקלים מניחים שכמות הפחמן הדו חמצני שנקלטת על ידי הביוספרה נשאר קבוע ומהווה מעל 50% מכמות הפחמן הדו חמצני שבני האדם מייצרים. אנחנו כבר יודעים שהיום זה לא המצב. אזורים כמו האמזונס עוברים כריתה מסיבית ויש חשש אמיתי שיערות הגשם יהפכו לסוואנה אם המגמה לא תיעצר. כבר היום יערות האמזונס בברזיל פולטים יותר פחמן דו חמצני מאשר קולטים אותו, בעיקר כתוצאה משריפות ענק. יערות ירושלים מאויימים מתכניות בנייה כגון רכס לבן אשר עלולים להשפיע גם על קליטת פחמן וגם על נביעת המעיינות.
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' קורנפלד-שור מדגישה בריאיון מיוחד לוואלה! כי "יש לקחת בחשבון לא רק את הפליטות שנובעות מפעולות האדם, אלא גם את השלכות הפעולות שמביאות להקטנת קליטת הפחמן הדו-חמצני. כדי להתמודד עם משבר האקלים, היום יותר מתמיד חשוב להגן על הטבע ולהוריד לחצים של כל הגורמים שמאיימים עליו. הפסקת הפגיעה בטבע ויותר מזה שיקום אקולוגי הם חיוניים על מנת להגדיל את קליטת הפחמן הדו חמצני בצורה מקיימת".
בהקשר זה, רשות הטבע והגנים קיימה את הכנס השנתי שלה בסימן `אתגרים לעשור הבא בזיקה למשבר האקלים´. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הדגישה בכנס כי "הטבע הוא שכבת ההגנה האפקטיבית ביותר שיש לנו מפני השלכות משבר האקלים. עלינו לבצע קפיצת מדרגה, לקדם מדיניות שמירת טבע מעודכנת, ולקדם פתרונות מבוססי טבע להתמודדות עם שינויי האקלים, כי אין לנו זמן לבזבז". המדען הראשי של רשות הטבע והגנים יהושוע שקדי קרא בכנס לשיתוף פעולה ותמיכה גדולה יותר של משרדי הממשלה והרשויות הממלכתיות בהתמודדות עם אתגרי הטבע ומשבר האקלים והדגיש את הצורך בצירוף מנכ"לית רשות הטבע והגנים לכל ישיבת ממשלה הדנה בנושאים שיש להם נגיעה ישירה לטבע.
לפני כמה חודשים, לפני המלחמה באוקראינה פורסם בעיתון `הגארדיאן´ טור דעה של ג'ורג' מונביוט שכותרתו 'לחשוב בגדול על האקלים' ובו שחזר את ההתגייסות העצומה של האמריקאים במלחמת העולם השנייה אחרי פרל הארבור אשר הובילה לנקודת תפנית בלחימה. מונביוט העלה שאלה פתוחה של מה יכול לגרום למדינות העולם לפעול עבור פתרון משבר האקלים כפי שארה"ב פעלה אחרי פרל הארבור - באומץ, בנחישות ועם חזון ברור. הפעולות דאז כללו התגייסות חסרת תקדים של תעשיות אזרחיות לייצור כלי נשק והקמתן של רשויות ממשלתיות חדשות. יובל נוח הררי הציע בטוויטר שלו שמנהיגי העולם יקדמו 'פרוייקט מנהטן' ירוק. אך גם עם כל זה, יידרש כחלק מהפעולות לחזק את ההיערכות לשינויי אקלים ואת העמידות של המערכות האקולוגיות והטבע כבעל ברית עיקרי וכתנאי הכרחי במלחמה נגד משבר האקלים והשגת יעדי פריז.
בישראל כבר היום הממשלה נוקטת פעולות רבות, אך עם זאת יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית" מסר לחדשות וואלה! כי יש להיות יותר שאפתניים ונחושים. "הלקח האנרגטי מהעימות הרוסי-אוקראיני הובן בעולם. גם ישראל צריכה ללמוד מכך ולבזר את מקורות ייצור החשמל שלה שישמשו גם כמטרות בעת לחימה. יש להשעינם על אנרגיה מתחדשת ואגירה כבסיס עיקרי, לרענן את תפיסת הרשת שלה, להתייעל אנרגטית באופן יותר מהותי - כל זאת תוך מתן סובסידיות ממשלתיות ומדיניות מיסוי חדשניות שיבואו חלף הסובסידיות הקיימות לתעשיית הדלקים המאובנים. זה נכון לנו גם בטחונית, גם כלכלית, גם בריאותית, גם סביבתית, גם אקלימית וגם חברתית. זהו צו השעה. אני תקווה שקברניטי ישראל יפקחו את עיניהם ויבינו זאת".
כל אחד יכול גם לתרום למאמץ לצמצום התלות בדלקים מאובנים
לפי פרופ' קורנפלד-שור, הפחתת לחצים על המערכות האקולוגיות כוללים בין השאר גם פעולות שלא רק ממשלות או מנהיגים יכולים לבצע וכל אחד בבית יכול להשתתף במערכה. "צמצום זריקת מזון על מנת לא לבזבז את כל המשאבים שהושקעו בגידול המזון כמו מים חומרי הדברה ואנרגיה, צמצום צריכת חלבון מהחי כמו בשר ועוף שישראלים מצטיינים בצריכתם ברמה עולמית, צמצמום בהזמנת מוצרים דרך האינטרנט שאיננו צריכים או שלא משתמשים בהם אשר גם להם יש השלכות סביבתיות רבות - למשל בגידול כותנה לבגדים מושקעים המון מים וכן אנרגיה בשינוע המוצרים". צעדים קונקרטיים מסוג זה ועוד ניתן לעשות כבר היום, הם יחסית פשוטים אך בתת ניצול.
המלחמה של פוטין הובילה אותנו לנקודת מפנה. האם נשכיל להפיק לקחים מהעבר?
העולם עמד בפני דילמה לאחר פרוץ הקורונה - איך להשקיע כספים על מנת לעודד שיקום כלכלי ירוק. עם זאת, מדינות העולם לא השכילו להפנות את המשאבים האדירים שהקצו בהיקף ובדחיפות הנדרשת בסינרגיה עם פתרון משבר האקלים, ולא שינינו דיסקט בנושא זה. לפי דיווח של סוכנות האנרגיה העולמית, כמות הפליטות בשנת 2021 הייתה הגבוהה אי פעם, כך שהתקזזה ואף עברה את כמות פליטות הפחמן שנחסכה בשנת 2020 בזמן סגרי הקורונה.
לפי מדעני האקלים יש לנו עוד חלון הזדמנויות קטן שרק הולך ונסגר על מנת לקדם באמת שיקום כלכלי ירוק צריך להתייחס גם לשורש הבעיה ולגורמים המחוללים את משבר האקלים והמשבר האקולוגי שכבר כאן שבו מעל למיליון מינים כבר היום נמצאים בסכנת הכחדה. כמו המצב האמריקה אחרי ההתקפה בפרל הרבור, גם עכשיו צריך התגייסות כוללת למציאת פתרונות חדשים ויישום מהיר של פתרונות קיימים החל מהגנה על הטבע, דרך קידום כלכלה מקיימת, התייחסות לגידול באוכלוסיית בני האדם וכלה באנרגיה נקייה וחדשנות.
האם המלחמה שפוטין החל באוקראינה, המשבר האנרגטי שהיא מייצרת בעולם והחשיפה לתלות הגמורה של העולם בדלקים מאובנים וברוסיה תהווה מקבילה לפרל הרבור הירוק של המאה ה-21 שיסייע לנצחון גם במלחמה על האקלים ועל עצמאות אנרגטית? אם ניקח את הפנייה הלא נכונה ונבחר מסלול של התקדמות איטית מדי להתנתקות מדלקים מאובנים ולניהול נכון יותר של משאבי הטבע, ייתכן ונמצא את עצמנו יותר קרובים לגורל התושבים באיי הפסחא .
הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון