שרת הפנים, איילת שקד, הציגה היום (שלישי) במסיבת עיתונאים את המדיניות המחודשת של כניסת אזרחים אוקראינים לישראל. שקד הודיעה כי ישראל תקצה מכסת אירוח זמנית של 5,000 פליטים מהמלחמה באוקראינה. בנוסף, אמרה שקד כי תאפשר באופן זמני את הישארותם של כ-20 אלף אוקראינים שכבר נמצאים בישראל, "רובם באופן לא חוקי".
על פי המתווה שגובש, אזרח אוקראיני שיגיע לישראל יקבל אשרה זמנית לתקופה של שלושה חודשים. אם הלחימה לא תיפסק עד אז, יתאפשר לאזרחים האוקראינים בהמשך גם לעבוד בישראל. האזרחים האוקראינים שיגיעו מעתה לישראל במסגרת המכסה ההומניטארית לא ייאלצו להפקיד כל ערבות בשדה התעופה, למעט חתימה על התחייבות לצאת מישראל מרגע שמצב החירום ייגמר. זאת, בניגוד למצב הנהוג כיום, בו כל פליט נדרש להפקיד 10,000 שקלים ערבות, מהלך שעורר ביקורת רבה.
כל אזרח אוקראיני שירצה להגיע לישראל יצטרך להגיש בקשה מקוונת באתר משרד החוץ להציג את האישור שקיבל בעלייה למטוס.
עמדתה של השרה שקד בנושא כניסת פליטים לישראל שעוררה ביקורת בחלקים בציבור ובמערכת הפוליטית. בדיון על היערכות המדינה להבאת ישראלים ביום ראשון אמרה שקד כי אם קצב הקליטה וכניסת הפליטים מאוקראינה יימשך - "נצטרך להתוות מדיניות".
לדבריה, "אי אפשר להמשיך עם קצב כניסה כזה. יש בקשות לכניסה גם מרוסיה". שקד אף הוסיפה כי ישראל נערכת לגל קליטה של כמאה אלף זכאי חוק השבות ובמסגרת קליטתם, כוונתה של ישראל היא לאזרח אותם באופן מידי.
בדיון בוועדה למיזמי תשתיות לאומיים ומיוחדים בכנסת הסבירה שקד כי מאז תחילת הלחימה באוקראינה נכנסו לישראל 2,034 אזרחים אוקראיניים, וכ-10% מהם זכאי חוק השבות. לדבריה, אם קצב זה יימשך - הנתון יגיע ל-15 אלף בחודש. לטענתה "אי אפשר להמשיך עם קצב כניסה כזה. נצטרך להתוות מדיניות. ישראל הכניסה באופן יחסי לגודלה יותר מכל מדינות אירופה מלבד המדינות שגובלות עם אוקראינה".
כיום יש בישראל 26 אלף אזרחים אוקראינים שאינם אזרחי מדינת ישראל - מתוכם 2,500 בעלי אשרת תייר שהוארכה, 13 אלף שנמצאים בישראל בצורה שאינה חוקית, 4,000 שהגישו בקשת מקלט וכמו כן עובדי זרים בהיתר. לדברי שקד בימים הקרובים נגיע למתווה סיוע הומניטרי - "צריכים לפאר לשבח ולהלל את מה שמדינת ישראל עושה".
בישיבת הממשלה ביום ראשון, הביעו שרי מפלגת העבודה וכחול לבן אי-נוחות מהדרישה לערבות כספית מצד פליטים אוקראינים שמגיעים לישראל. "צריך להפסיק את תשלום הערבות לפליטים מאוקראינה. זה עושה לנו שם רע בעולם", אמרה שרה התחבורה מרב מיכאלי. "אנשים שברחו ממלחמה מחפשים כספומט באמצע הלילה במקום שנחבק אותם", הצטרף אליה שר התפוצות נחמן שי. לדבריהם, הדרישה "מייצרת מצבים קשים ובלתי אפשריים שאסור שיועמדו בהם מי שברחו מהמלחמה". גם שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה הצטרפה לקריאה לביטול הדרישה.
מיכאלי הדגישה את מצוקתם של המגיעים לישראל, הממתינים לבירור זכאותם. "אנשי רשות שדות התעופה עושים מאמצים אדירים ונותנים מזון וסיוע. המראות הם קורעי לב. מה שצריך לעשות זה לשכן אותם במלוניות ששימשו בתקופת הקורונה כך שכל מי שזכאותם עוד בבירור יוכלו לקבל מקלט ראוי עד סיום ההליך", אמרה, "המראות הקשים האלה של מי שממתינים עד גמר הבדיקה, לא יכולים להיות פניה של מדינת ישראל, וחייבים להפתר מיידית".
שקד הגיבה בביטול ללטענות והדגישה כי "אנחנו המדינה מחוץ לאירופה שקלטה הכי הרבה פליטים שאינם יהודים".