במערכת הבריאות מביעים היום (שני) דאגה ממקרה ההדבקה הנדיר בפוליו, שאובחן אתמול בירושלים. הנדבקת, ילדה בת ארבע, אושפזה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים ואובחנה עם תסמין נוירולוגי שגרם לשיתוק בחצי מהגפיים. היא תעבור מחר לשיקום בעמותת אלין.
ראש שירותי הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס הודיעה על שינוי במתווה החיסונים לפוליו בעקבות המקרה הנדיר. "ההמלצה שלנו בגלל המצב הוא לתת את החיסון הראשון לאחר שישה שבועות ואת השני לאחר 12 שבועות", אמרה. עוד ציינה כי התגלו 10 מגעים בתוך המשפחה ועוד 20 בגן, באזור ירושלים בלבד.
אלרעי פרייס הוסיפה שמצבה של הילדה טוב וחל שיפור בשיתוק. "לא מצפים לגל המוני של ילדים עם תסמינים, אבל מבינים שהווירוס מסתובב", אמרה. "ילד מחוסן הוא מוגן". היא ציינה כי לא ידוע מה המקור של הנגיף. "היכולת של הנגיף לפגוע זה רק בגלל שיש אוכלוסיות לא מחוסנות", הוסיפה.
יו"ר אגודת רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, הסביר כי במקרה של הדבקה סימפטומטית והידרדרות לשיתוק - הנחת העבודה היא שמדובר רק בקצה הקרחון. "מדובר במקרה חריג ונדיר. השאלה האם הוא ימשיך להתפשט תלויה בכיסוי החיסוני של יתר הקהילה ובני המשפחה שסובבים את הילדה", אמר לוין. "צריך להבין למה הילדה לא חוסנה ולהיזהר מאוד מפני שפוליו מאוד מדבק. מחוסנים יכולים להידבק, אך הם מוגנים מאוד מפני המחלה".
את החיסון לנגיף הפראי של הפוליו מקבלים בגיל הרך בשתי צורות. הראשונה היא זריקה של נגיף מומת בגיל חצי שנה, שמגן על מערכת הדם, אך לא על המעי. כדי להגן על המעי, תינוקות מקבלים בגיל שנה גם טיפות של נגיף חי מוחלש, שמגנות על חלל צינור המעי ומונעות את היכולות של הנגיף לפגוע בתינוק. ההגנה המשולבת הזאת נותנת הגנה מקסימלית.
בישראל, עד 2005 קיבלו ילדים את החיסון המשולב. מאז ועד 2013 התינוקות קיבלו רק את הזריקה הראשונה, אך לאחר ההתפרצות של המחלה בדרום הארץ באותה השנה, בה לא נרשמו הדבקות סימפטומטיות, הוחזרה המתכונת המשולבת.
"חשוב להבין שאנחנו עדיין לא במצב של 2013", מרגיע פרופ' לוין, "אבל כשלא שומרים על היגיינה כמו שצריך, בעיקר לפני האוכל ואחרי השירותים - יש סיכון. צריך להקפיד במיוחד בגנים ובבתי הספר - זה מאוד חשוב".
הנחת העבודה בשלב זה במשרד הבריאות היא שאדם מחוסן העביר את הנגיף המומת - הקיים אצל כל המחוסנים - דרך הפה לביוב. התהליך הזה קורה כל הזמן ולמעשה הנגיף נמצא בקרבנו באופן תדיר. הוא חוזר להיות מסוכן כאשר הוא עובר שינוי מוטנטי בביוב, שהופך נגיף מוחלש לנגיף אלים. כשאדם לא-מחוסן פוגש את הנגיף האלים - הוא חשוף לגמרי.
"מיגרנו את הנגיף הפראי, אבל כשהחיסון החי המוחלש מגיע להתחזקות אז ללא מחוסנים זה יכול להיות מסוכן. היחס ללא-מחוסנים לפתח סימפטומים הוא אחד לאלף, כשאצל מחוסנים היחס יורד האופן ניכר", מסביר יו"ר איגוד רופאי הילדים, פרופ' צחי גרוסמן. "אנחנו חוששים שבעקבות הקורונה יהיו הרבה הורים שיחששו לחסן את ילדיהם גם בחיסוני שגרה - שהחשש מול החיסון נגד הקורונה יוביל לחשש מוגבר נגד שאר החיסונים, או שבשל אי הנגישות לרפואה מונעת במהלך השנתיים האחרונות, בגלל הסגרים או חוסר הקשב של המערכת לנושא, נראה התפתחות של מחלות שחשבנו שמיגרנו אותן".