חיליק מגנוס שנמצא באוקראינה במטרה לחלץ ישראלים שנתקעו מתאר לוואלה! את מבצע החילוץ של אריאל דוד קולשוב בן 9 שנותק ממשפחתו שעברה לפולין. "אני מתייחס לכל דבר כעולם ומלואו", סיפר מגנוס.
"הסיטואציות אף פעם אינן דומות אחת לשנייה ואי אפשר לומר שאני מכיר סיטואציה כזו או אחרת. זו תהיה שטות לומר", אומר מגנוס, שבשבוע הבא ימלאו לו 73 ומחלוצי תחום האיתור וההצלה של מטיילים ברחבי העולם.
"אירועים המוניים אנחנו מכירים מפיגועים, מצונמי, מרעידות אדמה וזה אירוע המוני בהיקף גדול. מצד שני מספר הגורמים היוצרים את המצב הוא הרבה יותר ברור. שיירות עומדות, עשרות אלפי אנשים תקועים, תורים כבירים ואנשים עומדים כתף אל כתף ללא רווח. התחילו חיכוכים בין העומדים בתור, אבל אני לא חושב שנשקפה להם סכנת חיים. ראינו הרבה תופעות אנושיות נוגעות ללב.הרבה ילדים. משפחות עם כלבים. אבל היו בעיות קשות. ראיתי אנשים ששורפים את הבגדים שלהם כדי להתחמם. יש אנשים שמצבם הבריאותי דורש התייחסות".
עוד בוואלה!
"אני גם לוקח אישית כל דבר", אומר מגנוס, "ברגע שאני רואה כזה ילד אני מתאהב בו אהבת נפש כאילו שזה בני. וזה אומר שאז אני יכול לעמוד שלוש שעות וחצי שעות במינוס חמש מעלות בלי שיהיה לי קר שנייה אחת ושאני אקח סיכונים שלא הייתי לוקח בשביל אף אחד ואז זה גם לא מסכן אותי. אני לא מאמין בסכנות".
מגנוס מספר כי "לדבר עם הילד לא יכולתי כי הוא מדבר רוסית בלבד ואני לא מדבר אף מילה ברוסית חוץ מכמה מושגי יסוד וכמה קללות. אבל לא היה איתו שום קושי והוא היה מקסים. תיקשרתי איתו כשאני מדבר אליו עברית והוא ענה לי בתנועות ידיים ובהבעות פנים והייתה תקשורת מאד נעימה. ישבנו מחובקים כל הדרך".
"בדרך מלבוב למעבר הגבול יש עכשיו מחסום כל ק"מ, שניים. המחסום בנוי מברזלים צולבים כמו במלחמת העולם הראשונה. ביניהם שרשראות עם ברזלים צולבים קטנים. יש גושי בטון גדולים ובצד הם חופרים תעלות. ליד כל זה יש תל של שקי חול לבנים ועשרות אנשים לבושי שחור עומדים עם החיילים והשוטרים כשהם מחזיקים כלי נשק מכל הסוגים, גם קלצ'ניקובים וגם רובים מיושנים ורובי ציד. כולם עם פנסים והם מאירים עליך ובאים לבדוק לך ניירות. אז היה לי מזל שהנהג המקומי ששכרתי הסתדר עם 99% מהמחסומים וגם עקף את הפקקים ועבר אותם מהצד. בלילה, באחד המחסומים של איזו מיליציה, ביקשו מאיתנו לבדוק תעודות וגם את תא המטען ואז הוא גם רצה להוציא את המטען ואחר כך התחיל לפתוח את התיקים".
"בשלב הזה שלף חיליק תרגום לפולנית של מכתב שהכין עבורו קונסול אוסטריה לפולין כדי שיאפשרו לו חופש תנועה לצורך שליחותו ההומניטרית באוקראינה. היו רגעי מתח. "הקצין הפולני האיר בפנס וישב וקרא את התרגום הזה מילה במילה ואז הוא אמר לאנשים שלו להניח לנו ולאפשר לנו להמשיך בדרכנו".
"חוץ מהאירוע הזה עברנו עשרות מחסומים ועשרות פקקים. כשהגענו למחסום של מעבר הגבול הייתה שיירה של קילומטרים. עקפנו את כולם. ואז אנחנו במעבר הגבול, עם ילד קטין בלי ניירות, שזו בדרך כלל אחת התקלות החמורות שיש. ואז למזלי כשהגעתי לדלפק לפני עבר זוג ורוצה המזל בזווית העין מימין אני רואה שוטר אוקראיני לוקח תינוק על הידיים ואיזה זוג עם העגלה והמטלטלים שלהם ואני מזהה שהם ישראלים ואני אומר להם בבקשה תעברו, והם עוקפים אותי ושמים את המסמכים שלהם על בדלפק ואני רואה שהגברת בקריית הגבולות שבודקת עסוקה ולא מבינה מי נגד מי ואני מוסיף מיד את הדרכון שלי לדרכונים שלהם כאילו אני חלק מהם, כאילו אני הסבא של הילד, ואני נותן לו דחיפה קלה שיילך קדימה לצד השני של הדלפק. הוא עובר, והיא נותנת לי בחזרה את הדרכון ואנחנו הולכים והנה עברנו יצאנו מאוקראינה בלי שהציג דרכון ובלי שהבין כלום".
"זה צחוק הגורל שאנחנו נמצאים פה שהרי על האדמה המקוללת הזו שרפו את אבות אבותינו", אומר מגנוס שהוריו היו שורדי שואה ושאביו עשה את השנים שלאחרי המלחמה בסיוע לפליטים. "הקללה נשארה פה ושום דבר לא השתנה. פוטין כבר פלש לאוקראינה, הצבא הרוסי בתוך המדינה והם יושבים ושולחים להם חבילות לעזרה. למה הם ממתינים? מה הם חושבים שייקרה? שאם הם יתערבו זה יביא לאיזו החמרה? הרי המצב חמור מאין כמותו. אז במקום להתערב ולתת לפוטין להבין שכך הוא אינו יכול להמשיך בהתנהלות הזו הם שולחים 'עזרה'. עזרה במה?".
מאז תחילת השבוע עסקה פספורטכארד בסיוע למחלץ בעיקר בניסיון לאתר ישראלים הממתינים בתור הענק שהשתרך ביציאה מאוקראינה לפולין במעבר שייני-מדיקה. "חלק מהאנשים שעמדו בתור סובלים מבעיות רפואיות והצוות שלנו מנסה לאתר אותם, להגיע אליהם ולהוציא אותם באופן מהיר".
על פי הערכה נותרו עדיין כמה אלפי ישראלים בתוך אוקראינה. אבל המספר המדויק של ישראלים הממתינים בתור לא היה ברור בשום שלב. "קשה לנחש כמה יש אבל לנו היה ברור כי יש, ובלילה הראשון לבואו כבר הצליח לאתר כזה ולקדם אותו לטיפול בצד הפולני. היו פניות נוספות אבל חלקן התבררו כמשימה בלתי אפשרית עבור הצוות במיקום בו היה כמו בקשה לסיוע לרכב ובו ישראלים שנותר ללא דלק, אך התברר שהם נמצאים סמוך לקייב. הרשויות המקומיות למדו בשטח והתארגנו בינתיים לצמצום התורים, אבל אין בטחון שכך זה יישאר".
"המדינה שמגיבה יותר מכולן לאזרחים שלה היא ישראל. אולי היחידה", מסכם מגנוס את שיתוף הפעולה שלו עם משרד החוץ. "ידיהם של אנשי משרד החוץ פה עמוסות בעבודה. הם מסייעים, עוזרים ומספקים. מדינת ישראל מספקת סיוע הומניטרי ומספקת ציוד ונותנת מענה לצרכים. למדנו כבר את מה שקורה פה באירופה. יש כאן כמה מהאומות הקטלניות ביותר בעולם. אם מישהו מסתכל היום איפה היו המלחמות הקטלניות ביותר אז גם הן היו באירופה".