ההודאה ברצח תאיר ראדה ושיחה עם המדובב: רומן זדורוב על דוכן העדים

שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת החלו היום (שלישי) בשמיעת עדותו של רומן זדורוב, הנאשם ברצח הנערה תאיר ראדה, במסגרת המשפט החוזר שנערך לו. בלב העדות עמדה טענתו כי ההודאות שלו נבעו מרצון לרצות את החוקרים, ואילו ההתוודויות שלו בפני המדובב שחלק עמו את תא המעצר נבעו מכך שהמדובב שיכנע אותו כי עדיף לו להודות ברצח מאשר להכחיש, משום שלטענתו הסביר לו שאם יודה יקבל עונש מופחת.

בעדותו סיפר זדורוב על המעצר ועל המפגש עם המדובב בתא המעצר שהסתיים בהודאה ברצח ראדה. "פתאום לקחו ועצרו אותי, הייתי בשוק, מבולבל. סיפרתי לחברים למעצר על הבדיקות פוליגרף", שחזר זדורוב את ההזמנה השנייה לחקירה, והעיד שהרגיש שהוא הולך ומסתבך בחקירות. "כל פעם אמרו שיש משהו חדש נגדי", אמר זדורוב. "זה כמו גלגל שהולך וגדל ואני לא יודע איך לצאת מזה".

הוא הסביר מה הוביל אותו להודות במעשה. "זה לא קרה פתאום ביום אחד, זה היה תהליך. אמרתי לאדם בתא (המדובב, א"א) ש'הם אומרים שיש להם משהו נגדי', הוא אמר שזה מאסר עולם. 'יש רק דבר אחד - לעשות עסקה עם החוקרים, תגיד שילדה עיצבנה אותך. אתה תקבל מאסר עולם ועוד מאסר על אונס', הוא אמר".

"הבנתי שלא רוצים לבדוק את מה שאני אומר ושאף אחד לא רוצה לעזור לי ושהדרך היחידה היא לומר שעשיתי את זה בשיגעון", המשיך, ובדיון עלתה אחת הגרסאות שלו במהלך החקירות, לפיה ייתכן שהיה רצח, אך בגלל "בלאק אאוט" הוא אינו זוכר את ההתרחשות. "הבנתי שאני חייב להודות במשהו כדי לעשות עיסקה עם השוטרים. לא ידעתי איך להסביר את הרצח. ארתור המדובב אמר לי להגיד שעיצבנו אותי ונכנס בי שיגעון. ואז בחקירה אמרתי שאני לא יודע איך רצחתי, אולי היה לי 'אפקט'. זה הדבר היחיד שיכולתי להגיד כי לא היו לי פרטים".

"כל הלחץ הזה. אין לי כוח נפשי חזק, קל לשבור אותי", הוסיף והסביר מדוע ביקש פרטים מהחוקרים: "הבנתי שמחכה לי מאסר עולם וכדי להודות 'בלב נקי' ולהפחית מהעונש, אני צריך לקבל פרטים מהחוקרים", אמר. על המדובב סיפר כי "הוא היה כמו עורך הדין שלי. את העורך דין שייצג אותי בקושי ראיתי לפני הדיון הארכת המעצר. הוא לא ידע רוסית ולא הצלחתי להסביר את עצמי".

בעקבות דבריו, אמר אב בית הדין אשר קולה כי "אנחנו רואים שלא ניתן לזדורוב להיפגש עם עו"ד, למעט מספר פגישות של דקות ספורות, והוא יודע או לא יודע עברית. יש תיק כבד ואנחנו צריכים לוודא שחס וחלילה אין פה הודאת שווא".

זדורוב נשאל היום על ידי סניגורו, עו"ד ירום הלוי, לגבי פרטים שנחשבו כמוכמנים ושאותם ידע. כך, לגבי האמירה שלו לאשתו בערב לאחר הרצח כי "ילדה נפלה בשירותים". אמירה זו נאמרה על ידו אחרי שיחה עם ראובן ג'נאח, תושב קצרין שניסה לשכנע אותו שיבוא לעבוד אצלו למחרת משום שלא יוכל לעבוד בבית הספר כי מצאו שם ילדה מתה.

ג'נאח בחקירותיו ובעדותו בבית המשפט העיד שלא אמר לזדורוב שילדה נפלה בשירותים או שהרצח היה בשירותים. גם זדורוב עצמו בחקירותיו ובמשפט הראשון העיד כי לא נאמר לו דבר כזה על ידי ג'נאח. היום טען כי ג'נאח כן אמר לו פרט זה. עוד העיד היום זדורוב על שיחזור הרצח כפי שהדגים בתא המעצר על המדובב. בבית המשפט גם הסביר מדוע הדגים בפני המדובב את הדרך שבה נפלה הנרצחת. לטענתו, הדגים זאת באופן זה כי זאת התוצאה שאמורה היתה להתרחש מכוח האינרציה, לדבריו. בהמשך לעדות זו העיר השופט קולה כי רואים שזדורוב מדגים תנועת שיסוף בודדת, בעוד שלפי דוח נתיחת הגופה היו שתי תנועות סכין לפחות.

בפתח עדותו סיפר זדורוב על ילדותו בחצי האי קרים והתייחס למכות אלימות וחריגות שנתן לאחיו באוקראינה. על אלו, העיד אחיו של זדורוב במשטרה ולדבריו האירוע נמשך "עד שהשתין דם". זדורוב סיפר כי עבד באבטחה ופחד שאחותו תישאר לבד בבית. "אמרתי לאחי שיישאר בבית, הוא לא רצה ונתתי לו בעיטה. במשפט הראשון דיברו על האירוע וידעתי שאחי שיקר. אני לא זוכר שהכיתי אותו עם אלה או משהו חזק אבל לא התווכחתי עם ההורים שטענו שעשיתי כן", אמר.

עוד סיפר זדורוב כי בבית ספר נופי גולן החל לעבוד בנובמבר 2006. "עשיתי עבודות קרמיקה בארבעה מקלטים, שירותים ומקלחת". לדבריו, ביקשו ממנו לעשות את עבודות החיתוך בחוץ כי הן עושות רעש חזק. את מכשיר החיתוך הוא חיבר עם כבל מאריך. היו פעמים כי הבחין שניתקו לו את הכבל ולכן המכשיר לא עבד. "פעם אחת ראיתי ילדה והבנתי שהיא עשתה את זה. חיברתי את הכבל לחשמל והמשכתי לעבוד. ראיתי אותה כמה פעמים ואמרתי לעצמי שילדים עושים שטויות וזה בסדר".

מחר ימשיך להעיד זדורוב על פי שאלותיו של עו"ד הלוי בחקירה הראשית, ובשבוע הבא יעיד בחקירה הנגדית, לשאלות ההגנה. אילנה ראדה שנכחה בדיון אמרה כי "לא היה מפעים או מפוצץ", במילותיה. "היום זדורוב אמר דברים בצורה ברורה יותר מאשר בעבר. אני רוצה לשמוע יותר על החקירות שלו".
לדבריה "רוב הדברים שנאמרו היום אלה דברים שפורסמו לאורך 15 שנה. מי שהוביל את הדבר ההזוי הזה, זה החוקר הראשי יורם אזולאי. בסוף המשפט אני מחכה לו עם תביעה רצינית על החקירה הרשלנית".

"בואו תסבירו לי, 15 שנה אחרי הרצח הפרקליטות בודקת את התיק של זדורוב? מה עשיתם 15 שנה?", המשיכה. "הם יודעים מי הרוצחים והרוצחות. אני עדיין מחכה לראות את ראיית הזהב שעליה הפרקליטות הלכה למשפט חוזר ממוחזר. יש להם דבר חדש שיוכיח שזדורוב הוא האשם? כשאדע בודאות מי אשם אגיד לכם".

החלטתו של השופט מלצר לקיים משפט חוזר התבססה, בעיקרה, על חוות דעת של מומחים שנגעו למשך הזמן שדם עשוי לנזול מגופה לאחר המוות. חוות דעת אלו הוגשו ביחס לעקבת נעל שהתגלתה על מכסה האסלה בתא שבו, לפי הנטען, בוצע הרצח - עקבה שנקבע לגביה כי היא אינה שייכת לזדורוב או למי שנכחו בזירת הרצח לאחר גילוי הגופה, ושעליה נזל דם המנוחה. מחוות הדעת החדשות של חלק מהמומחים שהתייחסו לסוגיה זו, עלה כי לא תיתכן נזילת דם מגופה כחמש שעות לאחר הרצח (פער הזמנים בין מועד הרצח לבין מועד גילוי גופתה). המשמעות האפשרית של קביעה זו היא כי העקבה - שלא שייכת לזדורוב - הוטבעה בזמן ביצוע הרצח, או בסמוך לו - וגילוי זה אינו עולה בקנה אחד עם גרסת הפרקליטות, לפיה העקבה על גבי מכסה האסלה הוטבעה על ידי "מחלץ אלמוני" שהגיע לזירה לאחר גילוי הגופה.

מסיבה זו במשפט החוזר ניתן דגש מיוחד לסוגיה של זליגת דם מהגופה. דיונים רבים עד כה עסקו בשאלות של משך זליגת דם מגופה, סיבות לזליגת דם מגופה ונשמעו עדויות של אנשים שהיו בעת פינוי הגופה והעידו כי ראו דם שזלג מגופת המנוחה, אחרי שפינו אותה מתוך תא השירותים שבו נמצאה.

בנוסף לכך מנסים השופטים לנסות לשחזר ככל האפשר את שהתרחש בזירת הרצח לאחר נמצאה הגופה ולאשר או להפריך את "תיאוריית המחלץ האלמוני". מדובר בסברה שבה החזיקו הערכאות המשפטיות הקודמות ולפיה אחד מאנשי ההצלה, מתנדב או איש בתפקיד רשמי, הוא שהטביע את טביעת הנעל הלא מזוהה.

הסניגור, עו"ד ירום הלוי, הקדיש עבודה רבה לבירור הסוגיה ובמהלך הדיונים עד כה נראה כי מספר האנשים שנכנסו לזירה ושיכלו להטביע את אותה טביעת נעל היה מצומצם ולא מסתמן תרחיש שלפיו ניתן לומר כי אחד מהמחלצים הוא שהטביע את טביעת הנעל. מנגד עלה גם כי המשטרה לא ערכה רישום קפדני של אותם אנשים שהיו בזירה וגם לא דגמה את כל סוליות הנעליים של האנשים שהיו בזירת הרצח.

אחד העדים המרכזיים שיעידו בפרשת ההגנה יהיה ד"ר חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית. קוגל ינסה לחזק את קו ההגנה כי מגופתה של המנוחה היה יכול לזלוג דם רק סמוך לרצח ולכן עקבת הנעל הוטבעה סמוך למוות, משום שעל העקבה טפטף דם מהגופה.

סביב עדותו של קוגל הייתה מחלוקת משום שהפרקליטות טענה כי מדובר בניגוד עניינים, נוכח תפקידו כראש המכון לרפואה משפטית. דרך אגב, קוגל גם העיד עבור ההגנה לפני 14 שנים, במשפט הראשון. אז לא העלה את נושא זליגת הדם. באותה עדות גם לא התייחס לטענה כי הרצח התבצע בסכין משונן, טענה שעלתה מאוחר יותר. כעת קוגל תומך גם בטענת ההגנה הזאת. עדותו של קוגל במשפט הראשון התייחסה רק לכיוון החתכים שנמצאו על צווארה של תאיר ראדה.

גם ד"ר נורית בובליל מהמכון לרפואה משפטית תעיד כעת הגנה. בובליל תתייחס לשערה שנמצאה בזירת הרצח בנוגע להסתברות כי הDNA- המיטוכונדריאלי שהופק מהשערה הוא של אדיר חבני, מי שהיה בן זוגה של אולה קרבצ'נקו. חבני טוען כי קרבצ'נקו היא שרצחה את תאיר ראדה ושהיא לבשה את מכנסיו באותו יום.