כ-80 אלף מבנים בני שלוש קומות ויותר, בהם 810 אלף דירות, טעונים חיזוק ומיגון מפני רעידת אדמה - כך עולה מדו"ח שהוכן עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודש שעבר לקראת דיונים בוועדת הפנים על תכנית לחיזוק ומיגון מבנים כתיקון לחוק התכנון והבנייה וכחלופה לתמ"א 38.
לפי הערכות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה, בתרחיש של רעידת אדמה חזקה, בנוסף לפגיעות בנפש, כ- 28,600 מבנים עלולים להיהרס או להינזק באופן חמור, עם נזק של לפחות 45% מערך הבניין, וכ- 290 אלף מבנים נוספים עם נזק קל או בינוני בשיעור של 5%-20% מערך הבניין. 1,871 מבנים, בתוכם 36,758 דירות, נמצאים באזורים המועדים להיפגע ברעידת אדמה ודורשים עבודות חיזוק ומיגון, שעלותם נאמדת בכ-3.9 מיליארד שקלים.
מדינת ישראל נמצאת לאורך ה"שבר הסורי-אפריקאי", אזור גיאוגרפי המועד לרעידות אדמה העלולות לגרום לפגיעה בנפש ולנזקים כבדים לרכוש. לפיכך יש חשיבות רבה להיערכות לרעידת אדמה חזקה, שעלולה להתרחש בשנים הקרובות, ותהיה אסון טבע בקנה מידה לאומי.
מדידות סיסמיות שוטפות, הבוחנות את תנודות הקרקע, שבוצעו ברחבי הארץ מעידות על פעילות סיסמית בלתי פוסקת. רעידות אדמה חזקות שהתרחשו בארץ ישראל בשנים 1837 ו-1927 גרמו לאבדות כבדות בנפש ולנזקים קשים לרכוש. לפי סיסמולוגים, שכיחות רעידת אדמה בעצמה חזקה באזור היא אחת ל-80 שנה, ולכן בישראל קיים בכל עת סיכוי סביר שתתרחש רעידת אדמה חזקה שתהיה אסון טבע בקנה מידה לאומי.
הסיכוי לפגיעה מרעידת אדמה והיקף הנזק שעלול להיגרם בתרחיש כזה משתנים בין אזורים שונים של הארץ, בהתאם למידת פגיעותם לרעידות אדמה. יישובים הנמצאים קרוב לשבר הסורי אפריקאי - כלומר, לאורך הערבה, בקעת ים המלח, בקעת כנרת, עמק יזרעאל ואצבע הגליל - מועדים לסכנה גדולה יותר מאזורי החוף והשפלה הפנימית.
תכנית המתאר הארצית מספר 38 לחיזוק מבנים מפני רעידת אדמה קובעת מסלול מהיר לקידום מיגון וחיזוק מבנים קיימים שאינם עומדים בתקן רעידות אדמה, באמצעות הנפקת היתר בניה בלבד, ללא צורך בהליך תכנון סטטוטורי ובאישור תכנית בינוי מפורטת, ומציעה הקלות רגולטוריות והטבות מס שונות. אולם, במשך שנות יישומה חוזקו ומוגנו בפועל רק 1,337 מבנים, שהינם כ-1.7% מהמבנים המצריכים זאת בכל הארץ.
הפריפריה נותרת בשוליים גם ביישום תכנית זו. כ-76% מהמבנים שחוזקו ומוגנו שוכנים במחוזות תל אביב והמרכז, וכ-5% במחוזות הצפון והדרום. במסגרת התמ"א, בממוצע, על כל דירה שמוגנה וחוזקה נבנתה דירה חדשה, וכך, התווספו 13,124 דירות בסך הכל. ואולם, כ-80% מדירות אלו נבנו במחוזות תל אביב והמרכז.
גם קצב הבנייה מדאיג. בשנים 2017 - 2020 החלה בנייתן של כ-23 אלף דירות מתוקף תמ"א 38, שהן כ-11% מכלל התחלות הבניה וכ-55% מהדירות בהתחדשות עירונית. משך זמן פרויקט הבניה הכולל, מהגשת בקשה להיתר ועד סיום הפרויקט, גדל משנתיים וחצי בשנת 2010 ליותר משבע שנים בשנת 2020, כך שהמסלול שתוכנן להיות מהיר, הפך איטי עם השנים.
בשנת 2019 הוחלט על סיום התכנית עד 2022, וזאת בשל כישלונה בקידום חיזוק ומיגון מבנים בהיקף הנדרש, ואי יישומה ביישובי הפריפריה, בהם חיזוק ומיגון המבנים נדרש במיוחד. התכנית כשלה גם ככלי לציפוף המרקם הבנוי עם "התחדשות עירונית", בין היתר בשל היעדר תכנון, וכן היעדר מענה לצרכי התשתיות ומבני הציבור הנדרשים לציפוף שנוצר מיישומה.
פעולות הממשלה למיגון מבני מגורים מפני טילים בעוטף עזה: בשנים 2017-2008 מוגנו דירות בכ-42 יישובים בעוטף עזה. בפרויקט נבנו כ-10,700 ממ"דים במימון המדינה, בהשקעה כוללת של כ-1.7 מיליארד שקלים. בשנים 2022-2019 הוקצו למיגון בתי מגורים הסמוכים לגבול הצפון כ-354 מיליון שקלים ליישובים הנמצאים במרחק של עד קילומטר מגבול הצפון. 35 מיליון שקלים נוספים הוקצו למיגון וחיזוק דירות הדיור הציבורי.
פעולות משרד הבינוי והשיכון לחיזוק מבני מגורים בפריפריה: בשנים 2014 - 2020 המשרד סבסד חיזוק של 133 מבנים שבהם 2,883 דירות, רובם המכריע בערים באזורי הסיכון לרעידת אדמה, בתקציב של כ-233 מיליון שקלים. כ-68 מיליון שקלים נוספים הוקצו לנושא בשנים 2021-2022, חלק מתקציב זה מקורו ביתרות משנים קודמות, כ-39 מיליון שקלים, וחלק מתקצוב חדש, כ-29 מיליון שלקים. מספר הדירות שחוזקו ויחוזקו באמצעות סיוע של המשרד בשנים 2022-2014 הוא רק כעשרה אחוזים מכלל הדירות המצריכות חיזוק בעשרת היישובים באזורים המועדים לרעידות אדמה. אם העבודות ימשכו בקצב זה, ידרשו כ-80 שנה לסיים את חיזוק דירות המגורים בעשר ערי הפריפריה הנמצאות באזור סיכון מוגבר לרעידת אדמה.
פרופ' זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי, מדגיש כי מערכת ההתרעה שהחלה לפעול לאחרונה, איננה מחליפה את הצורך בחיזוק מבנים ישנים ובניית מבנים חדשים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה. "רק חיזוק מבנים ובנייה עמידה יכולים למנוע קריסת מבנים", אמר.
ח"כ איתן גינזבורג, חבר ועדת הפנים בהתייחסות לרעידות האדמה בצפון אמר כי "נושא חיזוק המבנים המועדים לקריסה צריך להיות גבוה יותר בסדר העדיפויות, וחיזוק המבנים בפריפריה בפרט. חייבים להתעורר"