מבקר המדינה: תופעת הפגיעה בילדים ברשת מתרחבת - אך לממשלה אין מדיניות בנושא

מדוח המבקר אנגלמן העוסק בהגנת קטינים במרחב המקוון עולה גם כי למשטרה אין מאגר נתונים מדויק. מוקד מיוחד שהוקם הוגדר הישג, אך הורים וילדים רבים לא שמעו עליו. גם למרבית בתיה"ס אין תכנית לטיפול בנפגעים. "ההתמודדות עם הסיכונים מחייבת פעולה רחבה ברמה הלאומית"

07/02/2022
בווידאו: מסקנות דוח מבקר המדינה על הגנת ילדים במרחב המקוון (צילום והפקה: משרד מבקר המדינה)

תופעת הפגיעה בילדים ברשת הולכת ומתרחבת, אך למשטרה אין מאגר נתונים מדויק ולממשלה אין מדיניות לאומית בנושא - כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שמתפרסם היום (שני). הדוח עוסק בהגנת קטינים במרחב המקוון.

המבקר בדק את נושא ההגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון בהיבטי אכיפה, טיפול, חינוך ומניעה. הביקורת נעשתה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105, במשרד החינוך, במשטרת ישראל וגופים נוספים.

אחד ההישגים בנושא היה הקמת המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105 מערך משולב אזרחי- משטרתי. עם זאת, לפי נתוני סקר המשרד לביטחון הפנים לשנת 2019 עלה כי שיעור ניכר מבני הנוער שהשתתפו בסקר (41%) לא שמעו על המוקד. בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 עלה כי 51% מההורים שהשתתפו בסקר לא שמעו על המוקד.

אחת מכל עשר פניות למוקד - בשפה הערבית(צילום: דוברות משטרת ישראל)

עוד מצא המבקר כי אחת מכל עשר פניות למוקד 105 היא בשפה הערבית. בין פניות אלה - פניות הנוגעות להפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני או כאלה העלולות להביא לפגיעה בקטין בשל צילום שאינו תואם את דפוס הלבוש או ההתנהגות בחברות שמרניות. נכון לאוגוסט 2021 לא היו במוקד שוטרים דוברי ערבית.

מבקר המדינה בחן גם את נושא סינון התכנים הפוגעניים החינמי: הוראות החוק מחייבות את ספקיות הגישה לאינטרנט ליידע את מנוייהן על קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים, ולהציע להם שירות סינון ללא עלות. פיקוח שערך משרד התקשורת העלה כי במרבית המקרים (80%-100%) החברות לא עשו זאת. בנוסף, סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 העלה כי כשליש מההורים אינם מכירים את השירות האמור של החברות.

בביקורת עלה כי על פי דיווחי המנהלים, לכ-70% מבתי הספר אין תכניות לטיפול בתלמידים הפוגעים ברשת ול-58% מבתי הספר אין תכניות לטיפול בתלמידים שנפגעו ברשת.

עוד בוואלה!

"טרוריסט עם מצ'טה": נדחתה תביעה של פדופיל נגד רב שהזהיר מפניו

לכתבה המלאה
"ההגנה על קטינים ברשת נוגעת לגורמים רבים". אנגלמן(צילום: אתר רשמי, ללא)

במסגרת הדוח, בחן מבקר המדינה גם את הטיפול המשטרתי ברשימה של חשודים בתחום הפדופיליה. בעניין זה עלה כי בשנת 2019 גובשה במשטרה רשימה הכוללת את נתוניהם של כ-190 חשודים פוטנציאליים ומעורבים בביצוע עבירות בתחום הפדופיליה ברשת, בהתבסס על המידע שהיה קיים במשטרה. החשודים סווגו לקטגוריות לפי רמת מסוכנותם. הרשימה הופצה בפברואר 2020 לכלל יחידות המשטרה. הועלה כי לכאורה, מאז הופצה הרשימה לא טיפלה המשטרה בעניינם של 31 חשודים (מבין 108 חשודים שסווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר) במישור הגלוי או הסמוי, הגם שהם סווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר.

המבקר אנגלמן ציין בדוח כי "ההגנה על קטינים במרחב המקוון נוגעת לגורמים רבים, ועל כן כל פתרון שיתייחס לאחריות של גורם אחד במשוואה מורכבת זו, יהיה בסופו של דבר חלקי ובלתי מספק. ההתמודדות עם הסיכונים במרחב המקוון מחייבת פעולה רחבה ברמה הלאומית, שתכלול התייחסות להיבטי חינוך ומניעה, טיפול ואכיפה, ורתימת כל בעלי העניין הרלוונטיים לפעולה מתואמת בנושא חשוב זה". המבקר אף התייחס למודל העבודה הייחודי של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת וציין כי למודל עבודה כזה, בו עובדים כתף אל כתף כמה משרדי ממשלה לצורך מתן פתרון הוליסטי, יש יתרונות משמעותיים בהתמודדות עם בעיות חוצות משרדים.

"הליכי הסברה לוקחים זמן ודורשים משאבים רבים"

מהמשטרה נמסר בתגובה לדוח כי: "המטה הלאומי להגנה על קטינים ברשת ביסס קשרי עבודה משמעותיים ופורצי דרך עם פלטפורמות אינטרנטיות חברתיות מובילות וגובשה פעילות מגוונת ויצירתית, באפיקים של מניעה והסברה, בדגש על אוכלוסיית התלמידים וההורים ומגזרים נוספים של החברה הישראלית על כל גווניה.

"מטבע הדברים, הליכי הסברה, מודעות והטמעה לוקחים זמן ודורשים משאבים רבים. המטה עושה כל שביכולתו בתחומי ההסברה, הדוברות והחשיפה על מנת להביא לידיעת כלל ילדי ישראל, הוריהם ומוריהם את קיומו של מוקד 105 לצד הדרכות על פעילות בטוחה ברשת.

"כיום אכן קיים פער בשוטרים דוברי ערבית במוקד, בימים אלה אנו עוסקים באיתור שוטרים מתאימים וגיוסם למוקד. נכון לעת זו, נמצאו פתרונות שונים למתן מענה בשפה הערבית. נציין כי כ-10% מהפניות למוקד הינן מהחברה הערבית. המטה מוכוון למתן שירותים מלאים גם בחברה הערבית. כלל חומרי ההסברה כולל סרטונים בקמפיינים נעשים גם בשפה הערבית, ורק לאחרונה התקיים כנס מקוון לחברה הערבית בנושאים שבהם עוסק המטה הלאומי, בו השתתפו למעלה מ-10,000 צופים".

אורנה היילינגר, איגוד האינטרנט הישראלי, מסרה כי "אי אפשר לצפות ממערכת החינוך להיות האחראית היחידה על הילדים. נוכחות ומעורבות הורית היא צורך מתחייב, והאחריות חייבת להיות משותפת. היום, לאחר שמתבררת היקפי תופעת השימוש ברוגלה על ידי גורמים ממסדיים מול אזרחים פשוטים, אין ספק שנדרשת הגנת יתר על ילדים ברשת, ואוכלוסיות מוחלשות אחרות חסרות הגנה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully