דובר נתניהו לשעבר מעיד בבית המשפט: "היה ידוע שבוואלה! אפשר לשנות כותרות"

בבית המשפט המחוזי בירושלים התחדשו הבוקר (שני) הדיונים בתיקי האלפים, שבהם מואשם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, לאחר שבשבוע שעבר הם בוטלו בגלל מגפת הקורונה. הבוקר מעיד בועז סטמבלר, ראש לשכת הפרסום הממשלתית, שהיה ראש מערך ההסברה ודובר ראש הממשלה בין 2015 ל-2018.

בפתח עדותו נחקר סטמבלר על ידי התובעת עו"ד יהודית תירוש בנוגע לעבודתו מול כלי התקשורת. סטמבלר העיד כי נתניהו היה עובר על ההודעות הדוברות לפני שהן יוצאות החוצה. "המילה הכתובה הייתה מאוד חשובה לו". לדבריו, מפעם לפעם נתניהו היה עוקב אחר השפעת ההודעות.

בעדותו התייחס סטמבלר לעבודה מול אתר וואלה! באותה תקופה. "היה ידוע שבאתר וואלה! אפשר לשנות כותרות ולדאוג למיקומים טובים, אפשר להכניס יותר תמונות ולשים במיקומים יותר בולטים", העיד והוסיף: "באתרים אחרים, חוץ מישראל היום, ההיענות הייתה קטנה מאוד".

"הבנתי מניר חפץ שבוואלה! אפשר לשנות בקלות, גם משי חייק הבנתי שאפשר לקצר תהליכים בוואלה!, לוודא שהכותרת תהיה כמה שאנחנו מבקשים", אמר סטמבלר. "שמעתי את שי או ניר מסמסים לאילן ישועה כדי לשנות משהו". עם זאת, אמר כי נתניהו דיבר איתו על וואלה! רק לעיתים רחוקות. "אם לא הצלחתי במשהו, הוא אמר 'בדקת עם וואלה?'", העיד.

סטמבלר סיפר כי לאחר שבדרך כלל לא קיבל את מבוקשו מעורך וואלה! באותה תקופה, אבי אלקלעי, הוא פנה למנכ"ל אילו ישועה. לדבריו, לא ידע שההודעות שהעביר לישועה עוברות לאלוביץ': "כאיש מקצוע אני סבור שמדובר בדבר לא תקין, חריג".

בתיק 1000 (פרשת המתנות) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.

בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.