אם לא יהיו הפתעות, הממשלה תצביע בעוד שבוע בעד מינויה של עו"ד גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, האישה הראשונה לאחר 14 גברים שכיהנו בתפקיד הבכיר. בשבוע הקרוב תעבור בהרב-מיארה סיווג ביטחוני והליכים של נציבות שירות המדינה, ואז שר המשפטים גדעון סער צפוי להביא את מועמדותה לאישור הממשלה בשבוע הבא.
אמש פרסמה הוועדה לבחינת מועמדים לתפקיד היועמ"ש את שלושת המועמדים הסופיים: בהרב-מיארה, המועמדת המועדפת על סער, עו"ד רועי שיינדורף - המשנה ליועמ"ש למשפט בין-לאומי - אף הוא מועמד שסער הגיש לוועדה מטעמו, ועו"ד איתי אופיר - יועמ"ש מערכת הביטחון.
סער ביקש מהוועדה להמליץ על שלושה מועמדים, כדי שלא להיתפס כחותמת גומי של הוועדה, אך הוא הפעיל לחצים כבדים כדי להביא לבחירת בהרב-מיארה. קידום מועמדותה של פרקליטת מחוז תל אביב אזרחי לשעבר הפתיע רבים במערכת המשפט, שכן בהרב-מיארה יחסית אלמונית לעומת שמות אחרים ברשימת המועמדים, כמו המשנה ליועמ"ש רז ניזרי, שנחשב למועמד מוביל לאחר שכיהן תחת ארבעה מועמדים, יועמ"ש הכנסת איל ינון ורקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה.
מאחר והוועדה המליצה על שלושה מועמדים, סער יביא את שלושתם להצבעת הממשלה, אך ימליץ לשרים לתמוך במועמדת המועדפת עליו. היום, כתב סער כי ימליץ דווקא עליה משום שהיא המועמדת הראויה ביותר לתפקיד.
"בהרב-מיארה ניהלה את פרקליטות המחוז הגדולה ביותר. היא מומחית למשפט מנהלי ואזרחי והקימה את המחלקה המנהלית בפרקליטות המחוז. היא ניהלה תיקי ענק. הופיעה אינספור פעמים בכל ערכאות השיפוט", כתב סער והוסיף עקיצה כלפי רז ניזרי, שעבד במשרד המשפטים במשך כל הקריירה: "היא שפשפה את סוליות נעליה לא בישיבות אלא בשטח המשפטי האמיתי".
"היא ניחנה בתכונות האישיותיות הנדרשות לתפקיד: יושר ויושרה, שיקול דעת ושכל ישר ועמוד שדרה ערכי ומקצועי", הוסיף סער. "זאת, בנוסף לכישורים משפטיים מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר. היא ציונית, אכפתית וממלכתית".
סער הכיר את את בהרב-מיארה כשהוא עצמו התמחה בפרקליטות תל אביב. בהרב-מיארה נתפסת כמועמדת "נייטרלית" מבחינת עמדותיה המשפטיות - אינה מזוהה כאקטיבסטית או שמרנית, והיא בעלת ניסיון עשיר במשפט אזרחי ומנהלי, אך נעדרת ניסיון במשפט פלילי.
עבור סער מדובר ביתרון, מאחר והוא יבקש לקדם בחודשים הקרובים את אחת ממטרות הדגל שלו, והיא פיצול תפקיד היועמ"ש לשניים: יועץ משפטי לממשלה הממונה על התביעה הכללית - ומי שאחראי על הגשת כתבי האישום. בחירה ביועמ"שית שהמשפט הפלילי איננו תחום התמחותה תסייע לקדם את העברת הסמכויות לפרקליט המדינה עמית אייסמן, שלפני מינויו סער בדק עימו את עמדותיו לגבי פיצול התפקיד.
הוועדה המליצה על שלושה מועמדים, כשיו"ר הוועדה נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס הצביע נגד מועמדותה של בהרב-מיארה, לעומת ארבעה חברי הוועדה שהצביעו בעד מועמדותה. גרוניס היה במצב דומה כשהצביע נגד מועמדותו של מנדלבליט, בניגוד לעמדת חבריו לוועדה, בזמן שעמד בראש ועדת האיתור בשנת 2015. לצידו של גרוניס יושבים בוועדה עו"ד תמי אולמן, ח"כ צבי האוזר, שר המשפטים לשעבר דן מרידור ופרופסור רון שפירא.
בהרב-מיארה נתפסת כמועמדת שצמחה בתוך משרד המשפטים, והיא זוכה להערכה בקרב פרקליטים בכירים לשעבר על מקצועיותה והגינותה. מינויה לתפקיד לא ייתפס כהתרסה נגד מערכת המשפט, אף שהיא מגיעה לאחר מספר שנים בהן היא עבדה בשוק הפרטי, כך שנקודת המבט שלה צפויה להיות מרעננת ולא מקובעת מראש.
העובדה שהוועדה לא כללה את ניזרי בין שלושת המועמדים הסופיים היא מפתיעה במיוחד. ניזרי נחשב למועמד מוביל לתפקיד, מאחר והוא איש של משרד המשפטים המכיר את תפקיד היועמ"ש באופן יסודי, והוא נתפש כמשפטן שמרן שישתף פעולה עם פיצול תפקיד היועמ"ש. אולם, זיהויו כשמרני פגע בניזרי, ושני נציגי הממשלה, ח"כ צבי האוזר ושר המשפטים לשעבר דן מרידור, הצביעו נגדו. לאחר שלא נבחר לתפקיד היועמ"ש, הוא צפוי לפרוש ממשרד המשפטים.
תיקים אזרחיים פחות מוכרים לציבור הרחב מתיקים פליליים, וזו אחת הסיבות שבהרב-מיארה נתפסת כאלמונית, למרות ההערכה המקצועית שהיא זוכה לה. "כשאומרים שהיא לא מוכרת, אני לא בטוחה שזה חיסרון", אומרת פרקליטה בכירה לשעבר, "במשרד המשפטים היא מאד מוכרת, ובלטה כפרקליטה צעירה. היא משפטנית מאד טובה, עם יכולת הקשבה, חכמה ומדויקת".
"הבחירה בבהרב-מיארה היא בחירה טובה", אומר אחד מבכירי המשפטנים לשעבר שעבד עם בהרב-מיארה, "אף פעם לא יודעים מראש איך מישהו יפעל בתפקיד, אבל היא משפטנית טובה, אדם ישר, אמיץ, עם שיקול דעת - כל התכונות שצריך בתפקיד רגיש ותובעני כמו תפקיד היועמ"ש". בנוגע לביקורת על היעדר הניסיון הפלילי מזכיר המשפטן הבכיר כי גם לאהרן ברק, יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין לא היה ניסיון פלילי כשהם התמנו לתפקיד היועמ"ש.