וטרינרים ואנשי טבע מזהירים מפני הצעת חוק חדשה שתמסד את תופעת הכלבים המשוטטים, שלדברי תושבים בדרום, מתנפלים עליהם ונושכים אותם. מטרת הצעת החוק, הנקראת "חוק להסדרת הפיקוח על הכלבים", היא שיפור מצבם של כלבי הרחוב בפריפריה ומניעת המתה שלהם, באמצעות תכנית של סירוס והשבתם לרחוב ובכך גם תימנע תופעת הנשיכות. אולם, לדברי הווטרינרים, החוק יגרום למציאות ההפוכה - יכולתו של כלב שמוחזר לטבע מסורס להילחם על מזון, פוחתת. הוא מאבד מהתחרותיות שלו ונדחק הצידה. "כלב כזה יגווע ברעב וימות בסבל", התריעו בשיחה עם וואלה!.
בעיר רהט סללו בשנים האחרונות שבילים לצעידה ולרכיבת אופניים, אך לדברי הווטרינר הרשותי של רהט, ד"ר אחמד יונס, "אנשים הפסיקו לצעוד או לרכוב על אופניים, אחרי שהיו מקרים רבים שבהם כלבים משוטטים התנפלו עליהם". לדבריו, מדי יום, הוא מתפלל שלא יהיה מקרה נשיכה של כלב משוטט, אבל התפילות שלו לא תמיד נענות. "רק הבוקר התקשר אליי תושב העיר ודיווח שבתו ננשכה בדרכה לבית הספר", סיפר.
כעת ד"ר יונס וקולגות שלו מרשויות ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה בדרום ובצפון, חוששים מפני החמרה של תופעת הכלבים המשוטטים או כפי שהם מוגדרים - כלבים "מתפראים", כלומר - שהפכו כלבי פרא.
החשש נובע נוכח הצעת החוק אותה הגישו חברות הכנסת שרן השכל (תקווה חדשה) ויסמין סאקס פרידמן (יש עתיד), בתמיכת שר החקלאות עודד פורר (ישראל ביתנו). מגישי ההצעה הסבירו כי "מטרת הצעת החוק היא שיפור מצבם של כלבי הרחוב בפריפריה ומניעת המתה שלהם, באמצעות תכנית של סירוס והשבתם לרחוב".
אך לדברי ד"ר יונס, "החוק יגרום למציאות ההפוכה - יכולתו של כלב שמוחזר לטבע מסורס להילחם על מזון, פוחתת. הוא מאבד מהתחרותיות שלו ונדחק הצידה. כלב כזה יגווע ברעב וימות בסבל". עמיתתו, ד"ר הילה מיקולשיק, וטרינרית הרשויות המקומית קריית ארבע ומיתר, שאלה: "כמה זמן הם ישוטטו עד שיינשכו, יידרסו, יירעבו או שייכנסו להסגר כי נשכו?".
לדבריה, בנסיעותיה מדי יום לעבודה "אני רואה אותם בדרכים. חלקם, בני המזל, כבר נמצאים מתים, הם בני מזל כי הם לא סובלים יותר", סיפרה. "אלו שלא מתו כל כך רזים כך שניתן ללמוד אנטומיה של העצמות מרוב הרזון שלהם. חלקם חולים, כולם מלאים בפרעושים וקרציות ולכולם יש מכנה משותף והוא הכי עצוב - אין כלבים מבוגרים. כן, הם לא מצליחים להזדקן כמו כלב בית, הם מתים הרבה לפני כן. ומותם הוא בסבל ובייסורים".
אבל לדבריהם, הגורל העצוב שהם צופים לאותם כלבים הוא רק אחת מההשלכות הצפויות של החוק. חשש נוסף שעולה הוא המשך ואף החמרה במספר מקרי הכלבת בישראל. בסוף שנות ה-90 הייתה עליה תלולה בשכיחות מחלת הכלבת בישראל, ובין 1998-1996 מתו שלושה בני אדם מהמחלה, אחד מהם חייל צה"ל. בשנת 2003 מתה מכלבת אישה שננשכה על ידי חתול באזור ירוחם. בשנים האחרונות נרשמו עשרות מקרי כלבת בישראל, רובם המכריע בגליל העליון וברמת הגולן. לפני ארבע שנים היה גל גדול של כלבת שהגיע מירדן לאזור בית שאן והגלבוע.
הכלבת חודרת עם חיות בר וכלבים משוטטים מהמדינות השכנות לישראל. לפני שנה הביע ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, את חששו כי "הכלבת תגלוש לתוך אוכלוסיית הכלבים בשטחים הפתוחים בהם חיות להקות כלבים". אחת מדרכי המאבק בהתפשטות הכלבת נעשית באמצעות פיזור חיסונים אוראליים לחיות הבר. מדובר בפיזורם מהאוויר של פיתיונות שמכילים את החומר המחסן מפני כלבת. הפיתיונות מושלכים מכלי טיס קלים והם נראים כקופסאות גפרורים קטנות בצבע חום, בעלות ריח המושך את השועלים והתנים. כשבעל החיים נוגס בהם, הוא מנקב שקית שבה נמצא החומר המחסן ואז מגיע התרכיב למגע עם ריריות הפה וגורם להתחסנות.
אולם החיסונים אינם יעילים בכלבים, משום שהם בולעים אותם, בלי לנגוס בהם, וכך נמנע מגע החומר המחסן עם ריריות הפה ולא נעשית פעולת החיסון. מעבר למחלת הכלבת, להקות "כלבים מתפראים" מהוות סכנה ישירה לבני אדם. באפריל השנה מתה הפעוטה בושרה אבו לקימה, בת שנה ותשעה חודשים מביר הדאג'. הפעוטה ננשכה בכל חלקי גופה על ידי כלב משוטט ומתה מפצעיה. בפברואר 2018 ילדה בת שמונה נפצעה באורח בינוני לאחר שהותקפה על ידי כמה כלבים משוטטים בשדה פתוח הצמוד לאופקים.
גם אנשי טבע רבים חוששים מהשפעתו של החוק המוצע. הזיאולוג פרופסור יורם יום-טוב, הגדיר את החוק "קטסטרופה". לדבריו, "יש לובי לכלבים ולחתולים, אבל אין לובי לצבאים וליעלים". יום-טוב אמר כי "עולם החי בישראל נמצא במצב קריטי נוכח הגידול של אוכלוסיית ישראל, מה שמביא להיעלמותם של שטחים פתוחים. עולם החי מתכווץ לשטח שהולך וקטן ולשטח הזה עוד מוסיפים כלבים טורפים, שטורפים יעלים, צבאים, ארנבים, חוגלות ואין מי שמגן על חיות הבר".
בנוסף, הצביע על תופעת ההרעלות שמכוונות לפגוע בכלבים המשוטטים, כתוצאה מפגיעת הכלבים בבני אדם. אותן הרעלות גורמות באופן מידי לפגיעה בדורסים וביונקים שאוכלים את הבשר המורעל או את בשר החיות שמתו מאכילת הפיתיון המורעל. מקרה כזה היה באוקטובר האחרון, כשתשעה נשרים מתו ככל הנראה מאכילת פגר עז שהוטמן בו רעל שנועד לפגוע בכלבים שטרפו כבשים.
לדברי יום-טוב, "זו אווילות לחשוב שכלבים מסורסים או מעוקרים יפסיקו לטרוף חיות בר או להעביר כלבת. חיות הבר זקוקות להגנה וממלאי התפקידים מתחמקים מביצוע החובה הזאת. מדובר בחוק פופוליסטי".
הווטרינרית ד"ר מיקולשיק סבורה כי "את הכסף והמאמץ המדינה צריכה להשקיע בהקמה, תפעול ופיקוח של חוות אימוץ כלבים ולא סירוס ועיקור והשלכתם למות בסבל ובייסורים בטבע. עדיף להרדים אותם, זה יעשה איתם חסד. האדם ביית את הכלב והם לא אמורים להיות בטבע. זו אחריות שלנו לדאוג להם".
ד"ר גושן הדגיש בכתבה לפני שנה בוואלה! כי "אנחנו תמיד נעדיף ללכוד כלב והעביר אותו לבעלות אחראית וזו גם הדרישה המוצבת בפני רופאים רשותיים. אבל יש מקרים בהם אחרי שמיצינו את כל המאמצים להימנע מאמצעים ממיתים, לא נותרה ברירה אחרת. צריך להבין שללכוד ולביית כלב פראי זו משימה קשה".
בסופו של דבר השלכות החוק יורגשו בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל שבה חיים מרבית הכלבים המשוטטים ורק בה יש מקרי נשיכות ומקרי כלבת. "מי שמחוקק חוק כזה, כנראה לא יוצא מתל אביב ולא יודע מה קורה בנגב ובגליל", אמר ד"ר אחמד יונס.
מרשות הטבע והגנים נמסר כי: "על אף כוונותיה הטובות של הצעת החוק נראה כי במתכונתה הנוכחית היא לא תיתן מענה הולם, מהיר ומלא לבעיה הקשה של כלבים משוטטים ש"התפראו" בשטחים הפתוחים והסכנה הממשית שלהם לציבור ולחיות הבר. סכנה שמחריפה מיום ליום וממנה סובלים בעיקר תושבי הנגב והאוכלוסייה הבדואית. ייתכן בהחלט כי מימוש הצעת החוק אף יחריף את הבעיה".
עוד אמרו כי "על פי ההצעה, כלבים משוטטים, אומנם יטופלו באמצעות סירוס או עיקור אך עדיין עם החזרתם לשטח יוכלו לנשוך ולפגוע בבני אדם ובחיות בר וחיסוניהם יתפוגגו תוך כשנה, דבר העלול להוביל להתפשטות מחלת הכלבת. בתוך כך ניכר כי ההצעה לא נבחנה מדעית כדי לוודא אם היא אכן נותנת מענה לגידול הדמוגרפי של הכלבים המשוטטים שאוכלוסייתם כבר מונה על פי הערכות עשרות אלפי פרטים עם קצב התרבות מהיר. יישום הטיפול בבעיה על פי הצעה זו עלולה להוביל לבזבוז כספי ציבור ללא תועלת ממשית לבעיה שהיא אמורה לפתור ויש בה גם לקונה בכך שעלולה להסיר אחריות על אדם שבניגוד לחוק שחרר כלב לטבע. בתוך כך, אי פתרון הבעיה והתעלמות מעוצמתה עלולה להוביל את התושבים שסובלים מבעיה זו 'לקחת את החוק לידיים' ולנקוט בפעולות אסורות על פי חוק כגון הרעלות כלבים, דבר שמוביל לא אחת גם להרעלות של חיות בר בסכנת הכחדה כדוגמת נשרים ועופות דורסים אחרים. עם כל הצער והכאב שבדבר ניכר כי רק דילול של אוכלוסיית הכלבים המשוטטים שהתפראו יוכל לתת מענה הולם לבעיה המורכבת שמהוה סכנה לאדם ולחיות הבר".
ממשרד החקלאות נמסר: "השר תומך בהצעת החוק אך גורס כי יש לבצע בו התאמות ותיקונים במספר נושאים. החוק צפוי לעלות לדיון בוועדת החינוך מחר, ובמסגרת הדיונים, המשרד יציג בוועדה את השינויים הנדרשים".
יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות": "הוטרינרים מתארים מצב שקיים עכשיו, לאור הזנחה של שנים בטיפול בכלבים המשוטטים, בפרט באזורי הדרום. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לשנות את המציאות הזו על ידי תוכנית פעולה שתפסיק את ההרג הבלתי מבוקר. אותו הרג שלא באמת פותר את הבעיה ואפילו מחמיר אותה. הפתרון המרכזי הוא חלק מתוכנית רחבה ובתוכה עקר, חסן החזר, זוהי הדרך למנוע לטווח הרחוק את ההתרבות הבלתי מבוקרת של כלבים משוטטים. מעל ל-70 שנה בהם הוטרינרים הרשותיים הורגים כלבים, בין אם ירי, המתות בכלביות או שימוש בחצי מנת רעל. הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסא ולהצטרף לפרויקט שנהוג במקומות רבים בעולם"