קצין המשטרה הנאשם שגרם למותו של סלומון טקה מעיד היום (שלישי) בבית משפט השלום בחיפה במסגרת שלב ההוכחות במשפטו. זו הפעם הראשונה מאז תחילת המשפט בפברואר 2020 שבה השוטר יעיד בקולו. זהותו אסורה לפרסום והוא מוסר את עדותו במסיכה.
בפתח הדיון התובע מטעם מח"ש הלין על כך כי הנאשם מוקף במאבטחים ולא ניתן לראות אותו. "הייתי בדיונים עם ראש ממשלה, ואבטחה כזו לא ראיתי. לא ייתכן שהמאבטחים יסתירו אותו", אמר. הממונה על האבטחה אמר כי האבטחה נדרשת כדי לשמור על חייו. תובע מח"ש התעקש אבל השופט קבע כי האבטחה תישאר.
הקצין החל להעיד וסיפר כי לפי הסטטוס הנוכחי, הוא אינו מושעה מהמשטרה. "חזרתי בפברואר לפני שנה. אני מסופח למטה הארצי", אמר. "האירוע עצמו לא היה פשוט עבורי. לא כל יום ליד הבית רוצים להרוג אותך, גם התוצאה לא פשוטה".
קצין המשטרה העיד כי הוא יצר מגע עם הנערים כדי לבדוק חשד, וברגע ש"ניתק מגע", הם החלו ללכת אחריו ואחרי ילדיו, לצלם ולרגום אותם באבנים. לדבריו, הוא חש בסכנת חיים ויכל אף לפתוח בירי למרכז מסה. עם זאת, הוא מדגיש שבחר לבצע נוהל מעצר חשוד ולא ירה לכיוון הנערים.
"מעולם לא קרה לי שהולכים אחרי מצלמים ומקללים. הם המשיכו בניסיון הלינץ' הזה, כך אני קורא לזה. לא רציתי ששערה מראשם תיפול. על פי חוק, מותר לי לירות למרכז מסה כי נשקפה לי סכנת חיים. בחרתי לא לעשות את זה". לשאלת השופט הוא עונה: "כן, היתה לי סמכות". בהמשך אמר: אחד מאיתנו עמד למות, זה היה או אני או הוא.
"כל שנותי במשטרה לא היתה סיטואציה כזאת שהילדים שלי ליד. כל ההכשרה הכינה אותי רק חלקית, כי אף אחד לא הכין לזה שהמשפחה בסביבה. כשהגיע המנוח והבנתי שהוא מושך למקום בו לא אהיה בשליטה, החלטתי להתקשר 100, תוך שאני סופג קללות ואיומים. שזה לצערנו שגרה. גם לאותה חניה בהשיירה 48 והבחנתי שסלומון איילין (סלומון אחר מהנערים י.א.) מרים אבן - שלפתי אקדח, דרכתי ולא מיד יריתי כפי שנטען", אמר.
"אחד מאיתנו היה מת - או אני או הוא"
הוא סיפר על הרגעים שקרו אחרי התקרית. "מיד אחרי האירוע הזירה התמלאה בסקרנים ולפי התחושות שם הבנתי שלט שלא בריא לי להישאר שם וניתקתי לתחנת זבולון. התיישבתי בחדר סגור והמתנתי למפקד התחנה דאז זהר מסלאוי", תיאר.
הקצין נפצע בתקרית הירי מאבנים שהושלכו לעבור, וסיפר: "פינו אותי לבית החולים כרמל ולא לרמב"ם, כי חששו שברמב"ם יש פרובוקציה לפגוע בי. פוניתי כי חטפתי סלעים בשכם בזרוע ובראש. עשו לי צילום, והביאו לי חוקרת שאליה הצטרף חוקר. כל שרציתי היה להתייעץ עם עורך דין אבל התייחסו אלי כאילו אני איזה רוצח, וכבלו לי את הידיים והרגליים". בעקבות דבריו נשמעו לחשים מכיוון הקהל: "אתה רוצח".
עוד סיפר: "בחקירה הייתי חלש, כואב, עייף אבל לא התנגדתי לאף שאלה. גם מול שופטת הביאו אותי בצורה מבזה כבול ידיים ורגליים. בכל זאת אני לא ראש ארגון פשע. אני קצין משטרה. הילד שלי שאל למה זה קרה, הילדה סיפרה לי שראתה את הכל".
בהמשך, שאל התובע מטעם מח"ש את הקצין האם יש בו חרטה על הרג טקה. "האירוע עצמו לא היה לי קל, על אחת כמה וכמה התוצאה הטראגית. אף אחד לא רצה ששערה משערת ראשו או של הנערים תיפול. אם הנתז לא היה פוגע, אני לא הייתי פה עכשיו", השיב. "כאמור, המזל הרע שלו היה המזל הטוב שלי".
השופט שאל: "כלומר, אחד מכם היה מת באירוע הזה, או אתה או הוא?". הקצין השיב: "חד משמעית".
אותו יחס - גם אם הוא אינדיאני
"לא פעלתי ברשלנות בשום שלב של האירוע", התעקש הקצין, "חטפתי אבנים נפגעתי נפצעתי ועדיין הייתי בשיקול דעת מלא. צירוף נסיבות כזה לא יכולתי לשער. רשלנות אין פה. באותם רגעים של סכנה אלמנט הזמן קריטי. לא היה לי זמן למצוא נקודה. לירות לכיוון החורש מהזווית בה הייתי, לא יכולתי כי הייתי מאבד קשר עין עם החבורה. הסכנה הממשית היתה אלי, רגמו אותי בסלעים פגעו בי ופצעו בי. יריתי הצידה שיבינו שלא משחק ושיעזבו אותי".
הסניגור, עו"ד יאיר נדשי, חתם את החקירה הראשית בשאלה בנוגע למחאה הציבורית על רקע טענות לאלימות יתר של המשטרה כנגד בני העדה האתיופית. למרות כוונת הקצין כנראה להביע שיוויוניות, בחירת המילים שלו היתה תמוהה ואף מקוממת: "על עצמי גם אני וגם אשתי זה לא נכון בעליל", ענה, "אדם בעיני יקבל אותו יחס, גם אם הוא אינדיאני". הוא הוסיף: "האמון שלי במח"ש התרסק. נכנעו ללחץ הציבורי".
בחקירה נגדית עו"ד רונן יצחק המייצג את מח"ש עם עו"ד ליאת יונניאן, הביא את הקצין להודות פעם אחר פעם שהחליט על דעת עצמו שיטפל באירוע מבלי שבדק שאולי יש ניידת סיור בסביבה, וכי אינו מכיר את החוק, גם לגבי תישאול בכלל ותישאול קטינים בפרט וגם לגבי חיפושים וכך הביא אותו להודות שכנראה טעה כאשר לא הכריז בפני הנערים כי הם מעוכבים, עוד בגינה הציבורית. "יכול להיות שבדרך פעלתי לא כפי שהחוק מחייב אותי לפעול", הודה ובלחץ נוסף הביא אותו עו"ד יצחק לחזור אחריו, "היום הייתי מקפיד יותר מדקדק על מילות החוק היית פועל על פי החוק". ככל שהתקדמה החקירה הנגדית הקצין שקודם שיתף פעולה ענה יותר ויותר בתשובות של "לא יודע", "לא זוכר", "לא הבנתי את השאלה".
התובע, עו"ד יצחק, הודיע לשופט ד"ר זאיד פלאח כי יצטרך עוד שני דיוני בית משפט כדי לסיים את החקירה הנגדית.
בסיום הדיון, אמו של סלומון אמרה כי כשהקצין נשאל אם יבקש סליחה מבני המשפחה, הוא לא הביע חרטה. "הוא לא הודה בטעות שלו. כל אחד שעומד פה יכול לטעות. הוא יכל להגיד מעדתי. למרות זאת, אנחנו נסתכל עליו כבן אדם נוכח ולא נכעס עליו כי אין לנו מה לכעוס עליו"
אביו של סלומון טקה ציין כי את הדברים שהקצין אמר היום, הוא כבר אמר בעבר. "לשקר אין רגליים", לדבריו.
בדיון היום נכחו סנ"צ אריה דורון ראש מדור קשרי קהילה ליוצאי אתיופיה במשטרת ישראל וכן עו"ד אסי פיסו המייצג את משפחת טקה מטעם פרוייקט סנ"ה של משרד המשפטים. "האמור בכתב האישום אמת ויציב והיום בעקבות שמיעת עדותו של קצין המשטרה התחזקה בי עוד תחושה זו", אמר עו"ד פיסו.
לאחר האישום, הקצין עבר לשרת במערך הכבאות, זאת לאחר שהמפכ"ל קובי שבתאי החליט להתנגד להחלטתו של מפקד מחוז חוף, ניצב יורם סופר, להחזיר את השוטר לעבודתו במשטרה כקצין מבצעים. ההחלטה שהתקבלה בפרואר 2021 ספגה ביקורת ציבורית חריפה ושבתאי החליט לשנותה.
טקה, צעיר ממוצא אתיופי, נהרג ביוני 2019 מקליע שירה לעברו הקצין משטרה. הקליע פגע בכביש, ליבתו ניתזה ופגעה בחזהו של טקה בן ה-18 והוא נהרג. הירי בוצע לאחר שטקה ושלושה נערים אחרים השליכו אבנים לעבר הקצין, ופגעו בו באופן שעורר בו לטענתו חשש לחייו. הפרשה הובילה להפגנות של יוצאי אתיופיה במוקדים רבים בישראל במחאה נגד שיטור יתר על בסיס צבע עור.