הנשיאה בדימוס מרים נאור עמדה בשנה האחרונה בראש הוועדה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, והובילה את הדיונים עד יום ראשון שעבר, אז עלו לדוכן העדים ארבעה קציני משטרה בכירים. מותה הוא אובדן גדול למשפחתה, אך גם מעלה את השאלה מי יחליף את נאור בראשות ועדת החקירה הממלכתית.
בחודשים האחרונים קיימה הוועדה 32 ימי דיונים מלאים, במהלכם שמעה 119 עדים, ובשבוע הבא היה אמור להעיד בפניה מפכ"ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי. כעת, עם מותה של יו"ר הוועדה, צפויים הדיונים הקרובים להתבטל. גם כשימונה שופט בדימוס כמחליף, הוא יזדקק לתקופת זמן כדי ללמוד את חומר החקירה העצום שבידי הוועדה, כך שעבודת ועדת החקירה צפויה לצאת להפסקה של מספר שבועות.
הקמת הוועדה בקיץ האחרון לוותה בהתנגדויות של פוליטיקאים ואנשי ציבור חרדים. כך למשל, ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה דרש שלא למנות שופט לעמוד בראשות הוועדה. "הפקדת סמכות מלאה בידי שופט בסוגיה זו היא שגיאה גם מהטעם המקצועי הפרקטי וגם מהטעם הערכי כשמדובר במקום קדוש", אמר. גם ח"כ משה ארבל מש"ס התנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הוא טען שעבודתה תימשך תקופה ארוכה ואמר כי יש להעביר את חקירת האסון למבקר המדינה.
בתחילה סומן המשנה לנשיאה בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין, כזה שיהיה יו"ר הועדה, אך נשיאת העליון חיות הפתיעה כאשר בחרה בנאור לתפקיד, כשלצדה האלוף במיל' שלמה ינאי, לשעבר מפקד פיקוד דרום, והרב מרדכי קרליץ, לשעבר ראש עיריית בני ברק.
אחת ההחלטות הראשונות של נאור הייתה על שידור דיוני הוועדה בשידור ישיר, על מנת להנגיש אותם ככל הניתן לציבור, ובפרט לציבור הנפגעים ובני משפחות 45 ההרוגים באסון. חברי הוועדה ניגשו לעבוד במרץ, ערכו סיורי שטח במירון, ובסוף חודש נובמבר 2021 פרסמו את המלצות הביניים כדי לאפשר לממשלה להיערך להילולת מירון 2022. ההמלצות כללו את הגבלת מספר המשתתפים בהילולה ל-20 אלף איש בו זמנית על ההר, כשבזמן האסון שהו ככל הנראה פי שלושה מכמות זו. עוד המליצו חברי הוועדה לצמצם את ההדלקות להדלקה אחת ולאסור חלוקת מזון במתחם.
הצפייה בדיונים והמלצות הוועדה דווקא שיקמו את אמון הציבור החרדי בעבודתה, וחיזקו את הרושם כי חבריה אינם מונעים משאיפות פוליטיות. "מרים נאור הלכה מאיתנו בעיצומה של שליחות מצווה", ספד לה יוסי אליטוב, עורך העיתון החרדי "במשפחה", "את הפרק האחרון בחייה הקדישה למניעת שפיכות דמים באתר התפילה הגדול בישראל, אחרי הכותל. כל מי שצפה בישיבות ועדת החקירה, נוכח לראות את יושרה ורצונה להגיע לחקר האמת ולוודא שאסון מחריד שכזה לא ישנה שוב. מצווה זו תעמוד לימינה".
כעת השאלה היא מי ייכנס לנעליה של נאור, ויחקור את מפכ"ל המשטרה שבתאי, וסביר להניח שגם פוליטיקאים נוספים שכיהנו בממשלה בעת האסון. לפי החוק, יושב ראש ועדת חקירה יהיה שופט בבית המשפט העליון, שופט בבית משפט מחוזי או שופט בדימוס.
מאחר ומדובר בהיקף גדול של עבודה, סביר להניח שנשיאת העליון אסתר חיות תצטרך לפנות לשופטים בדימוס, אך מציאת שופטי עליון בדימוס אינה פשוטה. בתחילת הדרך סומן השופט אליקים רובינשטיין
כמועמד מוביל, אך החרדים התנגדו למועמדותו בגלל פסיקותיו בעבר בנושאי דת ומדינה. השופט מני מזוז שפרש בשנה שעברה מבית המשפט העליון היה יכול למלא את התפקיד, אך הוא ישב בהרכב בג"ץ שדן בעתירות נגד ההפקעות במירון, כך שהוא יימצא בניגוד עניינים. הנשיא לשעבר אשר גרוניס, קודמה של נאור בתפקיד, עסוק בימים אלו בוועדה לבחירת המועמדים לתפקיד היועמ"ש. הוועדה אמורה להתכנס ביום ראשון הקרוב ולבחור את המועמדים, אך השאלה אם הוא יהיה פנוי לתפקיד אינטנסיבי הכולל שלושה ימי דיונים בשבוע.