נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור הלכה לעולמה בגיל 74 - כך נודע היום (שני). נאור כיהנה כנשיאת בית המשפט העליון ה-11 בין השנים 2017-2015. בחודשים האחרונים עמדה בראש ועדת נאור - ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון - ורק אתמול אף ניהלה יום דיונים שלם בו היא חקרה ארבעה קציני משטרה בכירים. לפני ימים אחדים הוכרזה כיקירת העיר ירושלים. הלווייתה תיערך מחר בשעה 12:00 בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
נאור כיהנה כשופטת קרוב ל-38 שנים - מתוכן 17 כשופטת בבית המשפט העליון. היא החלה את דרכה כבר בשנת 1980 כאשר נבחרה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים, והגיעה עד לתפקיד המרכזי ביותר במערכת המשפט הישראלית. במהלך כהונתה בכל ערכאות השיפוט חתומה נאור על כמה מפסקי הדין המשמעותיים ביותר שהיו בישראל.
כך, למשל, היה פסק הדין שלה בנושא החוק למניעת הסתננות שקבע כי שהייה של מבקשי מקלט במשך 20 חודשים במתקן חולות היא לא מידתית ויש לבטל את החוק. בפסק דין נוסף בנושא מסתננים ומבקשי מקלט, קבעה נאור כי אסור להחזיק במתקני כליאה מסתננים שמסרבים להיות מגורשים למדינה שלישית. פסיקה חשובה נוספת קבעה כי ההסדר שפוטר בני ישיבות מגיוס לצה"ל הוא מפלה ויש לבטלו. בפסק הדין האחרון שלה, היא אישררה את פתיחת המרכולים ומתחמי הבילוי בשבת בתל-אביב.
נאור ישבה גם בהרכב השופטים בערעור של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהורשע באונס. היא התייחסה אז למעמדו של קצב, ואמרה כי "כולם שווים בפני החוק. כל בני האדם שווים בפני המשפט ובפני השופט. גדול כקטן. עשיר כעני. מכובד כפשוט. עת עומדים הם בפני השופט, עירומים הם כביום היוולדם. כולם שווים בין שווים". כמו כן, בשנת 1999ישבה נאור בהרכב בית משפט השלום שהרשיע את אריה דרעי.
"אני מאמינה כי בשבתו של השופט על כס השיפוט הוא אינו מבקש להנחיל ואסור לו להנחיל את תפיסת עולמו וערכיו", אמרה בטקס הפרישה שלה. "אנחנו מכבדים את הכנסת, אבל על רשויות השלטון האחרות לכבד את עצמאותו של בית המשפט ואת חובתו להגן על מיעוטים".
נאור נולדה בירושלים באוקטובר 1947, לבית של לוחמי המחתרות, בתיה קרקלינסקי ונפתלי לרנר. היא למדה בגימנסיה העברית, שירתה בצה"ל כמורה חיילת וסיימה בהצטיינות תואר במשפטים באוניברסיטה העברית. לימים היא הכירה את בעלה פרופסור אריה נאור, מזכיר הממשלה של מנחם בגין. נאור הוא בנה של אסתר רזיאל-נאור, חברת כנסת מטעם חרות וגח"ל, ואחיין של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל שנהרג בעיראק בשנת 1941. לזוג נאור שני בנים תאומים, מיכאל ונפתלי, ונכדים.
"בית הורי היה בית פלורליסטי. אבי היה בהגנה, ואמי הייתה באצ"ל. את זה אני יודעת כי הם סיפרו לי על כך. לימים גם דעותיהם הפוליטיות נחלקו. למדתי, בלי נאומים ובלי הטפות מוסר, שאפשר לחשוב כך ואפשר אחרת, כי יש לכבד כל דעה, גם אם אין זו דעתך שלך", אמרה נאור בנאום הבכורה שלה כנשיאת בית המשפט העליון, "הלגיטימציה למחלוקת היא מיסודות התרבות הלאומית שלנו. מורשת אבותינו היא שלעיתים יש יותר מתשובה אפשרית אחת על שאלות מסוימות, יש אומרים כך ויש אומרים אחרת, ואלו ואלו לגיטימיים. ואכן, הפלורליזם מאפיין גם את בית המשפט שלנו. בניגוד לקולות הנשמעים לעתים בציבור, יש בבית המשפט העליון מגוון דעות".
"מלכת הצדק"
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ספד לנאור, ואמר כי היא "תיזכר בקורות ישראל כמלכת הצדק וכאחת מהענקיות במשפט הישראלי: נבונה, ידענית ורגישה, חזקה ועצמאית, אשר ליבה לא גבה גם בשבתה בערכאות הגבוהות ביותר". הוא הוסיף כי נאור ניחנה "בכושר שיפוט מדהים וחדות מחשבה, ביושרה קיצונית ובמחויבות ל'צדק צדק תרדוף' ו'צדק לכל'".
גם בתוך המערכת הפוליטית ספדו לנאור. ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר כי נאור "הייתה משפטנית מוערכת אשר מאחוריה שנים ארוכות של עשייה. בפסיקותיה הקפידה לשמור על האיזון המתבקש בין ערכיה השונים של החברה הישראלית, ועל חיזוק אופיה הלאומי והציוני של מדינת ישראל. מעל הכל, היא הייתה אדם של אנשים. נעימת הליכות, מתייחסת בכבוד לכל אדם ומקפידה לומר את דבריה בשלווה. דבריה היו דברי חכמים, ובנחת נשמעו".
ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד מסר כי "איבדנו אישה חזקה, שהקדישה את שנות חייה, את חוכמתה וניסיונה, למען הצדק והחוק במדינת ישראל". הוא ציין כי נאור "הובילה את ועדת החקירה על האסון במירון במסירות, רגישות ומקצועיות כפי שנהגה כל חייה".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, הביע אף הוא תנחומים לבני משפחתה של השופטת. "לנאור הייתה מחוייבות עמוקה למדינת ישראל ולעולם המשפט, לו תרמה רבות במהלך חייה. בבית הוריה היא התחנכה על ערכים של שליחות ומצוינות, ערכים שהיו נר לרגליה במשך שנים. רעייתי שרה ואני זוכרים בחום את פגישותינו הנעימות בבתינו בהן יכולנו לעמוד על אישיותה הייחודית ועל הקשר העמוק שלה עם אריה, שותפה לחיים רבי מעש", מסר.
שר המשפטים גדעון סער אמר כי מותה של השופטת נאור הוא "בשורה קשה". היא אמר כי היא הייתה "שופטת בכל רמ"ח איבריה ושס"ה גידיה, שעשתה את כל הדרך מביהמ"ש השלום ועד לפסגה. שופטת ומשפטנית מעולה, אנליטית, יסודית, חרוצה, שולטת בפרטים".
"קיבלתי בצער רב ובהלם את הידיעה על פטירתה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס וחברתי האהובה, מרים נאור", מסרה גם שרת הפנים איילת שקד, שכיהנה כשרת משפטים במקביל לכהונתה של נאור, ונחלקה עמה לא פעם. "לכל תיק שהונח לפתחה של מרים היא הגיעה בדעה נקיה, ולא הותירה אבן אחת בלתי הפוכה. תודה שהקדשת את חייך למדינת ישראל. פועלך ייחרט לנצח בדברי הימים של מדינת ישראל. אהבתי אותך מאוד".
שר הביטחון בני גנץ מסר כי "נאור פעלה לאורך עשרות שנים למען הצדק, ובחוכמה תרמה רבות למערכת המשפט, תוך הפניית קשב רב לצורכי החברה הישראלית. במסגרת פעילותה לאורך השנים, ביססה נאור את הקו החשוב של בג"ץ בתמיכה בצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל, תוך שמירה על זכויות האדם והפרט ומציאת האיזונים הנכונים. בכך תרמה גם לאופיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, וגם לביטחונה, אותו שאבה מכור מחצבתה". הוא ציין כי "נאור עמדה כחומה בצורה מול ניסיונות לפגוע בשלטון החוק ובמערכת המשפט כנשיאה, בדרכה הממלכתית והבלתי מתפשרת".
ספדו לה גם שרים נוספים. שר האוצר אביגדור ליברמן אמר כי נאור הייתה "אישה חזקה שהקדישה את חייה למען הצדק והחוק במדינת ישראל"; שרת התחבורה מרב מיכאלי אמרה כי הנשיאה בדימוס "הייתה אישה אכפתית במיוחד, בעלת מזג שיפוטי במובן הכי טוב של המילה. היה לה אכפת שכל אחד ואחת תקבל את הזכות לראות שופט.ת והיתה קשובה מאוד למי שהופיעו בפניה. היא שמרה על ביהמ"ש העליון בתקופה מאתגרת והיא תחסר מאוד"; השר לביטחון פנים עמר בר לב מסר כי "פסיקותיה ודבריה של הנשיאה נאור קידמו את מדינת ישראל רבות לאורך השנים. ואף עלינו, הפוליטיקאים, היא הרעיפה חוכמה כשפסקה כי 'המוסר וטוהר המידות אינם ניתנים לחלוקה על פי שיקולים פוליטיים'"; ואילו שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון מסרה כי הנשיאה הייתה "מעמודי התווך של מערכת המשפט בישראל, שהקדישה את חייה לעשיית משפט צדק בחוכמה, בענווה, במסירות ובתחושת שליחות".
יושב-ראש הכנסת, ח"כ מיקי לוי, ספד אף הוא לנאור, ואמר כי היא "הייתה משפטית דגולה, עניינית וישרה בכל פסיקותיה ודרכה בעולם המשפט. עד ימיה האחרונים היא פעלה ועבדה במסירות לטובת החברה הישראלית".
מגדלור של צדק
במערכת המשפט תיארו את נאור כדמות מופת. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מסר כי "השופטת נאור היתה דמות מופת, מגדלור של צדק, חכמה וערכים, אשר תרומתה לעולם המשפט לא תסולא בפז". לדבריו, "מורשתה המרשימה, בין היתר, בקידום דיאלוג ושמירה על האיזונים הראויים בין הרשויות, במחויבותה לחברה שוויונית והוגנת בישראל ולקידום ערכים של אמת וצדק, תישאר עמנו לעד".
גם בלשכת עורכי הדין ספדו לנאור. "השופטת נאור קידשה את ערכי היושר, השקיפות והצניעות בשעה שהנהיגה את הרשות השופטת", מסר יו"ר הלשכה, עו"ד אבי חימי, "במסירותה ובדאגתה למדינת ישראל, נתנה הנשיאה נאור דוגמה ומופת לשוויון ההזדמנויות ולעליונות שלטון החוק במדינת ישראל".
בועדת נאור, שמונתה כדי לחקור את אירועי אסון מירון, מסרו כי "בתקופה האחרונה התמסרה לעבודת הוועדה ולחקר האסון הקשה, וראתה בה שליחות מן המעלה הראשונה בעשייה למען הציבור, כפי שנהגה כל חייה".