חוקרי ה-INSS: ישראל לא ממצה את עוצמותיה - יש לשנות את סדר העדיפויות הלאומי

בהערכתם האסטרטגית, חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי קבעו כי ישנם שלושה איומים מרכזיים על ביטחון המדינה - איראן, הזירה הפלסטינית והקיטוב החברתי. האיום המרכזי, טענו, הוא ההתמודדות המשולבת עם שלושתם. הנשיא הרצוג: "ביטחון ישראל כרוך באופן הדוק בחוסן הלאומי"

24/01/2022
בווידאו: רה"מ אומר בוועדת חוץ וביטחון כי ישראל אינה מחויבת להסכמי הגרעין עם איראן (צילום: ערוץ הכנסת)

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הגישו היום (שני) את הערכתם האסטרטגית לנשיא המדינה, יצחק הרצוג. בהערכה פורסים המומחים את ניתוח האיומים וההזדמנויות האסטרטגיים של המדינה, לצד שורת המלצות מדיניות למקבלי ההחלטות.

החוקרים הזהירו כי ישראל לא ממצה את עוצמותיה הביטחוניות, הכלכליות והטכנולוגיות כמענה לאתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים שלה. "אלה נובעים מהיעדר תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות", כתבו.

בשונה ממדרג האיומים של השנים הקודמות, חוקרי המכון קבעו כי שלושת האיומים המרכזיים - איראן, הזירה הפלסטינית והקיטוב בחברה - שווים בחומרתם, וכי האתגר העיקרי הוא ההתמודדות המשולבת עם שלושתם.

במוקד האתגרים, החוקרים הציבו את איראן. "לרשותה כל היכולות הנדרשות הממשיכה בחתירה ל'סף גרעיני'", נימקו, "כשלרשותה כל היכולות הנדרשות לפרוץ לפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות, ובה בעת נחושה לבנות ולהעצים את האפשרויות הצבאיות לאיים על ישראל לאורך גבולותיה מכמה זירות, גם באמצעות הפעלת שלוחים בתקיפה מנגד - טילים, רקטות, כלי טייס בלתי-מאוישים תוקפים - וגם באש מדויקת".

עוד בוואלה!

בכיר אמריקני לוואלה!: "ההתקדמות בשיחות הגרעין עם איראן מועטה ואיטית עד כאב"

לכתבה המלאה
"איראן ממשיכה בחתירה ל'סף גרעיני'". ראיסי(צילום: AP)

החוקרים הזהירו כי "ישראל מצויה במבוכה אסטרטגית מול הגרעין האיראני". לדבריהם, כל התרחישים האפשריים - הסכם גרעין חלקי, דשדוש בחתימה עליו או פיצוץ השיחות - הם שליליים. גם התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, "תותיר את ישראל מבודדת", התריעו החוקרים, "כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית".

מומחי ה-INSS קראו להיערך לכל תרחיש בנוגע להסכם הגרעין - ולהיערך לאופציה צבאית, בתיאום עם ארצות הברית. בנוסף, המומחים המליצו להתמיד במערכה שבין המלחמות (מב"ם) מול התבוססות איראן לאורך גבולות ישראל, לבלום את פרוייקט הטילים המדויקים בלבנון ולסכן את מאמצי ההשפעה.

לצד איראן, ניצבת הזירה הפלסטינית, שלדברי החוקרים "מהווה אתגר רב-משמעות לחזון ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית בשל מגמת הגלישה למציאות של מדינה אחת". היחלשות הרשות הפלסטינית מהווה גם היא סכנה לביטחון ישראל, והובילה לכך שהמצב הביטחוני ביהודה ושומרון "על סף רתיחה". הסכסוך פוגע במעמדה של ישראל בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית, כשגוברת הביקורת נגד ישראל.

חוקרי ה-INSS קראו לקדם "מהלכים מדיניים וכלכליים-תשתיתיים לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור מרקם החיים של אוכלוסייתה". מול רצועת עזה, המליצו להתמיד ברוח "כלכלה תמורת ביטחון", תוך רתימת מצרים, הרשות הפלסטינית וגורמים בינלאומיים למאמץ. "הרגיעה", טענו החוקרים, "תלויה בקידום הסדר בנושא השבויים והנעדרים והקלות נרחבות בסגר על הרצועה".

"יש לחזק את הרשות הפלסטינית". אבו מאזן(צילום: AP)

גם מגמות הקיטוב בחברה הישראלית מהוות "איום חברתי חמור במיוחד" לביטחון המדינה, טענו החוקרים. "ההסתה וחולשת המשילות, בעיקר במובלעות בלתי-נשלטות, ובנוסף הכרסום באמון במוסדות המדינה, מציבים איום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי", כתבו. בנוסף, החוקרים גרסו כי ישנם פערים במוכנות לתרחישי אלימות בין יהודים ולערבים, מולם ניכרים "חולשת המשטרה", כלשון החוקרים, "והיעדר מנגנונים ברמה הלאומית".

בזירה הבינלאומית יש מגוון סכנות, בהן העימות בין ארצות הברית וסין, משבר האקלים, מגיפת הקורונה ו"איתנותן של דמוקרטיות ליברליות", כלשון המומחים. לדבריהם, "התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארצות הברית ומיקוד הקשב האמריקני בבעיות פנים ובמאבק מול סין". בנוסף, ממשלתו של הנשיא ג'ו ביידן מושקעת פחות "בהרחבת והעמקת הסכמי הנורמליזציה שבין ישראל למדינות ערב הפרגמטיות".

למען התמודדות עם האתגרים - החוקרים קוראים לשינוי בסדר העדיפויות הלאומי, תוך התמקדות בהשבת המשילות ואיחוי השסעים במדינה. לדברי המומחים יש לגבש "אסטרטגיה עדכנית, יוזמת ומקיפה, מותאמת לסביבה האסטרטגית והאופרטיבית המשתנה, הערכות במקביל אל מול אתגרים שמקורם באיראן, בסוגייה הפלסטינית ובזירת הפנים בישראל". בנוסף, קראו להקים "מנגנוני תכנון ופעולה להשבת החוק והמשילות במובלעות הלא-נשלטות במדינה".

"חולשת משילות במובלעות". המהומות בנגב(צילום: ניב אהרונסון)

בנוסף, החוקרים קוראים להעמיק את התיאום עם ארצות הברית ואת ביסוס האמון איתה; להרחיב את הסכמי אברהם ואת הקשרים עם ירדן ומצרים, תוך חתירה לשיתופי פעולה אזוריים; מיתון המתח מול טורקיה; השקעה בפיתוח המדע והטכנולוגיה ולהמשיך את בניין הכוח ברוח תוכנית "תנופה" של הרמטכ"ל אביב כוכבי, לשיפור העליונות בעידן הסייבר ולהתאמת התוכניות המבצעיות לעימותים מוגבלים ולמלחמה רב-זירתית.

נשיא המדינה יצחק הרצוג קיבל לידיו את הדוח, שלדבריו "משקף סכנות ואיומים, אבל גם מסמן הזדמנויות ופתחי תקווה". הנשיא טען כי "בעת הנוכחית מתבהרת ההבנה האזורית שהעתיד של המזרח התיכון הוא עתיד של שותפות". מול האיום האיראני, הרצוג גרס כי "עלינו לשתף פעולה עם ידידינו, לא רק למען אזרחי ישראל, אלא למען תושבי המזרח התיכון כולם. זהו אינטרס אזורי מהמעלה הראשונה".

"ביטחונה של מדינת ישראל כרוך באופן הדוק בחוסן הלאומי שלה, ביכולת שלנו להתמודד עם חילוקי הדעות העמוקים ביותר, בלי לוותר על האמונה שלנו בעצמנו", המשיך הנשיא. "בכוחנו לחיות יחד ולפעול כעם אחד. הגישור על השסעים, גם אלה הפוליטיים הוא אולי הצעד החשוב ביותר בשמירה על ביטחונה, יציבותה ושגשוגה של מדינת ישראל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully